חנוך לוין

[מאריאן]

חנוך לוין

מה דעתכם שכל אחד יספר על המערכונים/מונולוגים/דיאלוגים/מחזות האהובים עליו של חנוך לוין, לקראת יום השנה למותו? כבר כתבתי כאן, אני מאוד אוהבת את המונולוג - הבעל המתקטן (מתוך מה איכפת לציפור). הכי אהבתי, את איך שאפשר להפוך את המונולוג מדרמתי לקומי, פשוט בשינויים של הבימוי.

 

[JOE KALIBER]

אני מודה

אני לא ממש מכיר בעיקרון אני בסך הכול בן 14 ולומד תיאטרון שנתיים אבל השנה יצא לי לראות קטע מתוך הפטריוט בבגרויות של הי``א ואהבתי

 

[מאריאן]

אז זאת ההזדמנות שלך,

אני ממליצה לך לקרוא משהו שלו, לפחות בתור תלמיד תיאטרון... תתחיל ב-``מה איכפת לציפור``, יש שם כל מיני מערכונים ומונולוגים קצרים, שיתנו לך רעיון כללי לגבי הסיגנון של חנוך לוין. המחזה הראשון של חנוך לוין שאני ראיתי היה אשכבה, שאני ממליצה לכולם לראות. מחזה פשוט מופלא... הצבעים, המסר, הבימוי, הכל שם מופלא, כאילו הוציאו מעולם האגדות, אבל בכל זאת חלק מהחיים שלנו.

 

[איש הלילה]

הדבר היחידי שאהבתי באשכבה

היה הקטע עם העץ שהעלים שלו מתפזרים והקטע עם האנשםי שמשחקים את התאפורה ושאר לא היה משהו זה קצת שיעמם אותי כי זה חזר 3 פעמים על אותו דבר רק כל פעם זה עסק במישהו אחר

 

[מאריאן]

מה???

מאכזב לשמוע את זה... יכול להיות שלא הבנת את הפואנטה. אני מאוד אהבתי את ההצגה. המסביב, הפרחים של העץ, האנשים בשחור, אנשי הבתים, העגלון וכל זה, זה רק תפאורה... הגרעין עצמו, ההצגה עצמה, לדעתי מדהימה, ולא בגלל שזה חנוך לוין. כי זה נוגע בעיקר של החיים, לא בדברים שמסביב. זה נוגע לבחירות של אנשים, זה נוגע לחיים האמיתיים של אנשים, ואני חושבת שזה מה שאהבתי בזה. שלושת הסיפורים לא עסקו באותו דבר. אולי זה נראה לך ככה, כי הם התעסקו בחיים ומוות, אבל מעבר לזה, כל אחד מהם התעסק במוות מנקודת מבט שונה לגמרי. אחד מוות של תינוק, שבעצם היה באשמת האמא. השני היה מוות של בן, שלדעתי חופף למוות של בן בצבא, והשלישי מוות מזיקנה. ובכל אחד יש פיספוס מזווית שונה לגמרי. התינוק - פיספוס שלא חי. הבן - פיספוס שמת באמצע החיים. והזקנה - פיספוס שבעלה אף פעם לא ידע להנות ממנה באמת, ולהעריך אותה. מעבר לזה יש גם את הסיפור של הזונות, ועוד כל מיני סיפורים קטנים, שאני כבר לא זוכרת אותם כי ראיתי את ההצגה לפני כמעט שנתיים... מאריאן

 

[WC]

בושה

המחזה אשכבה נכתב ע``י הגאון חנוך לוין (יהי זכרו ברוך)! הגאון כתב את יצירת המופת ע``פ 3 יצירות של צ`כוב - עוד גאון (יהי זכרו ברוך)! המחזה מגולל 3 סיפורים על המוות והדרך להתמודד איתו- ובתור מי שקרא את הסיפורים ואת אשכבה וראה את המופתיות הבימתית- נפצר מבינתי איך תאמר שזה אותו דבר רק אם 3 אנשים שונים!התבייש לך ילד! אתה ומגמת המשחק שלך של תאטרון השוליים! נחמד לדעת שהקטע עם העץ ארב לעיניך! hey look shiny colors! אולי כדאי שתלך לראות הפקות ילדים - סביר להניח שתמצא עוד אי אילו אפקטים שירווחו לעיניך WC ביזיון

 

[חן ש]

רבותיי, היכן החמלה?

יקירי, אוהבי התיאטרון, אתם מתקוטטים פה סביב חנוך לוין, ואת העניין המרכזי שוכחים: לוין זה לא רק צורות חדשות, גאונות בימתית ושירה מבריקה (שייקספירית...), זוהי, בעיקר, החמלה. זיכרו את החמלה: על החיים, על המתים ועל אילו שביניהם... זיכרו את החמלה. חן.