חמה שמאיימת

[בשמת9]

חמות שמאיימת לא טוב אבל

כפי שגברת מיכל כתבה, לכי לייעוץ מכיוון שהמלחמות הפכו לכיפוף ידיים והמריבות התרחבו לבעלך וחבל, מחבלים בשלוות כולם.
&nbsp
ואני עם תגובתה של חייבת להגיב, באמת למה? מה כל כך נורא עשתה חמותך שהחלטת לשלול ממנה את הזכות הבסיסית לארח ולראות את נכדתך או ילדייך? ולא שאני מצדיקה את האיום, אין דבר שמצדיק איום ויהא הצער שיהיה אבל מה היה לפני כן שהגעת להחלטה זו?
&nbsp
אני תמיד שמה את הצד האחר לפניי בסיטואציות מסוימות, אולי כך בעזרת דמיון חזק כשאני לבד אבין. ואת, נסי להבין איך היית מרגישה אילו אחד מבני הזוג של ילדייך היה שולל ממך את הזכות להיות המארחת של נכדייך? (כמובן אם אינך מסוכנת באמת ולא משום ששונאים אותך). כסבתא אומר לך, הייתי "משתגעת" מצער. יוצאת מדעתי כי אני מחוברת לנכדי ולילדי ואם יחרימו ממני את הזכות הבסיסית הזו, יכאב לי עד מאוד.
&nbsp
אז לא יודעת מה היה שם, ומה יש ביניכן ולמטבע יש עוד צד ועל פניו האיום איום ונורא והמילים שאמרה לא מכבדים אותה כלל אבל, מה יכול לגרום לאימא של בעל להרגיש כה מתוסכלת שהותירו בפניה את הברירה להגיד דברים לא ראויים ולא הגיוניים?
&nbsp
אם אינך אוהבת את חמותך (וזה מאוד מצער וזו לא ברכה לשום צד) אל תלכי אליה, תביני נא שהיא רוצה לראות את בנה ונכדיה. כתבת, הוא רוצה לעשותה מחייכת, לא ברור לי למה לא ולמה כבוד הוריו מפריע לך? האם נישואיו אמורים לגרום לו לשנות רגשות להוריו? אם תדעי להבדיל בין אהבתו אלייך, אהבתו למשפחתו השורשית, אמו, יוקל לך. כל עוד זה לא פוגע בך או בילדתך/ילדייך לא אמורה להיות לך בעיה בכמה הוא מדבר או אוהב את אמו...
&nbsp
הציעו לך ללכת לייעוץ, אני בעד. שלושתכם אם אפשר. הדברים שקרו קשים. תרגעי, תחשבי, אם לא תצליחו להגיע להדברות כי זה לא כיף להתנתק "בגבורה" מצד אחד (ילדים רוצים גם את הצד השני ובעל לעולם יאהב את משפחתו כמו אישה את משפחתה) לכו לייעוץ פן יהיה "פיצוץ" נוסף שאחד מהצדדים יפגע ללא דרך חזרה וחבל...

 

[ayaht]

זוכרת אותך מפוסטים קודמים

שמחה לראות שלאט לאט נראה שאת מתחילה לפתח עמוד שידרה.

טוב שאת לא מדברת איתה.
אם את רוצה להתחיל לפעול לכיוון של צו הרחקה, תתחילי לתעד כל דבר.
כמו האיומים שהיא השמיעה כלפיך.
כמו מקרים שבהם נראה לך שהיא מסכנת את שלומה של הילדה.

מדברים היום על זכויות ראיה של סבים וסבתות,
אבל עד כמה שידוע לי אין חוק כזה וסה"כ,
טובת הילד היא זו שאמורה לקבוע..

בעלך חלש ולא עומד לצידך.
לא מסוגל להתמודד איתה (מקווה שהוא מסוגל להתמודד עם דברים אחרים).
את צריכה להיות חזקה ולסמוך רק על עצמך.

אם לא טוב לה שנפגשים רק אצלך, היא מוזמנת לא לבוא.
לא נראה לי שמישהו יבכה.

אני אחרי שהיא אמרה דברים כאלה לא הייתי מאפשרת לה להראות את הילדה כלל לעולם, ושהבעל שלך יעשה שמיניות באוויר.
אם הוא לא יכול להתמודד מולה, הוא גם לא יכול להתמודד מולך.

 

[בשמת9]

מעניין לשמוע את החמות ....

לא מאמינה בעשיית שריר וענישה עם הילדים התמימים צווי הרחקה לא יעיל לאיש. להפך...

הצעתי למצוא פתרון הגיוני ולא כוחני. הכלה עלולה להכניס לעצמה גול ולמצוא את עצמה מבודדת ולא אהודה על ידי בעלה אלא אם האם "מכשפה". יש מספיק פתרונות ורק אם באמת אין ברירה תפעל. איני מכירה את החוקים אבל קודם למצוא פתרון בין הצדדים בתוך המשפחה.

אני לא הייתי מעודדת מצב שעלול להתדרדר אבל יעצו כאן ללכת לייעוץ.

הצעתי, לפתוח את הקלפים עם הבעל והחמות (שתנהל בביטחון את המהלך) או שילכו לייעוץ כאמור.
סתם מעניין מה היה שם אם הן בכל זאת נפגשות אז למה הילדים נעשים? ומה ההגיון להתנהג באנטי?

 

[ayaht]

בארץ אוהבים משפחתיות חונקת ומתעללת.

חושבים שככה זה צריך להיות.

אוהבים לחיות בחמולה, לתת לזקני השבט לבחוש בעניינים ולנהל לכולם את החיים.
ולהיות אומללים.

אני חושבת שאין שום סיבה להיות בקשר עם מי שבאופן שיטתי רע אליך.
היא אפילו לא קרובת משפחה.
סתם אדם זר מרושע וחצוף.

לא חושבת שיש מה לפחד מהחמות של ר22.
אדרבא.
שנראה אותה הולכת לבית משפט, משכנעת את השופט שהיא שפוייה ושצריך לקחת את הילדים של ר22 ממנה ולתת לה אותם.
שיהיה לה בהצלחה עם זה.
מקווה בשבילה שהיא לא תמצא את עצמה סגורה באיזה מוסד.

מי שלא נחמד באופן טבעי,
מי שרע לאחרים וצריך צו של בית משפט כדי שאנשים יתקרבו אליו,
ימצא את עצמו לבדבסופו של דבר.
עם או בלי בית משפט, ומגיע לו.

כל אחד בסוף אוכל את מה שהוא בישל

 

[בשמת9]

האמת שאת מכלילה כי אני מהארץ ולא אוהבת חמולות

למורת רוחם של רבים. לעומת זאת, יש לי גיסה שויצרית מטורפת על משפחת בעלי הענפה והיא משתלבת מאוד יפה. יותר ממני חלק מחברותי נולדו במשפחות עם מנטליות שונה, נטמעות בתוך מנטליות של קומונות מצוין אז אין זה עניין של ארץ או חו"ל זה פשוט אופי.

המתלוננת טוענת שחמותה חונקת. האם לא ניתן לפתור את הבעיה במקום לתת לה ולנכדים "עונש"?
האם לדעתך להרחיק את הילדים מהסבתא כי הסבתא "חונקת", חניקה פרשנות אישית אגב, האם היא הוגנת בזמן שהיא נפגשת אתה בשבתות? לא טוב היה לך את אל תלכי...סבתא רוצה לראות את הבן והנכדים. האם נראה לך הגיוני לחשוב שהבן טוב מידי לאם כי הוא רוצה שתהיה כל הזמן שמחה?

לגבי הסתה, הילדה תבין לבד שהאימא לא מרשה לסבתא לארח אותה. הסבתא לא צריכה לומר לה כלום. גם סיטואציה כזו מוכרת לי וכשהילדה המוכרת בגרה, ברחה לסבתא על אפם וחמת הוריה. היום צוחקות על זה אבל בזמנו היה מאוד עצוב.

ועכשיו לגבי החמות, אני לא בעד שום גישה שלה, לא איומיה ולא גישתה ולא הרצון לכפות אבל מבינה את הצורך שלה כסבתא.
למה לא להסביר לה את האמת? להגיד לה שהיא מתערבת וכו' ולעצור אותה מהתנהגות שאולי היא רואה אחרת במקום למגר אותה ממשפחתה?

היא כן קרובת משפחה. אין מה לעשות. אולי לא קרבת דם אבל היי, חלק מדמה זורם בגוף נכדיה. הם שושלת ששייכת גם לה. הבן שלה שם...

היא רעה? אולי כן ואולי לא. רק הכלה יודעת ומי שנמצא שם בסיטואציה. איש מאיתנו לא יודעים בוודאות. אפשר לנחש מהפוסט שכלתה כתבה, שתגובתה הייתה מוגזמת ואפשר להבין שהרחיקה את הילדה או הילדים (לא הבנתי) כי היא מתערבת. אגב, להרחיק נכדים על התערבות אם זו רק התערבות, גם יותר מידי מוגזם בעיני...

ברור שאין מה לפחד מהחמות אבל לא בטוח שהנשואים שלה יהיו שלווים הלאה כשהיו במיוחד אם הבן מעריך או רוצה בקרבת משפחתו.

אדגיש שוב, לא בעד גישתה של החמות כלל אבל אם סיבת ההרחקה של הילדים, או ילדה על בסיס של התערבות , אני מנועה מלהגיב על כך כי זה כבר שימוש בילדים לצורך פרטי שלך וכן, כפי שהציעו לפני והצעתי ללכת לייעוץ טרם יחמיר המצב ואיש לא ירויח מהסיפור....

 

[ayaht]

אני ואת במיעוט

עד כמה שזכור לי, ר22 סיפרה פה בעבר על מקרים של התנהגות חסרת אחריות של הסבתא, כמו להחזיק את התינוקת מעל סיר רותח בעת הבישול..

כמובן שכשהעירה על כך נענתה בזלזול ובהתנהגות דווקאית מצד הסבתא"האוהבת".

מלבד זאת, האחריות היא של האמא.
מי שרוצה קשר טוב עם הנכדים, צריך להתנהג יפה לאמא שלהם.

במקום להגיד תודה שבכלל מאפשרים לה לראות את הנכדים, היא מתמרמרת.
מאיימת להתסיס את הנכדים נגד האמא (אני בטוחה שהיא עושה זאת כבר מזמן).

גם אם בוחרים להתגרש, ויש זכויות ראייה לאבא, אפשר וצריך לדרוש להרחיק את הסבתא אם היא פוגעת בילדים. אפשר להתנות הסדרי ראייה במיקום ולבקש פיקוח של מרכז קשר.

אבל נסחפנו.
ר22 עדיין לא מתגרשת.
סה"כ חמותה קצת ירדה מהפסים והתחילה לאיים.
אפשר וצריך להעמיד אותה במקום.
אני פשוט לא הייתי מרשה לה להתקרב לילדים שלי או להכנס אליי הביתה, ושתשבור את הראש בעצמה איך לפתור את זה.
רמז: ללכת לטיפול וללמוד איך להתנהג.

 

[בשמת9]

אם אחד ההורים מבקש לא לעשות משהו שמשמעותו הגיונית

ולא תכוף לכל דבר לא ובבת אחת עד כי נשמעים כתירוצים, צריך לשמוע להוראות, חד וחלק! וזאת למרות שאותה אחת גידלה את בחירת הלב...
&nbsp
אני לא מכירה את הכותבת, אבל קראתי את מה שכתבה ונשמעה לא ממוקדת, חרדה ולחוצה.
&nbsp
היא כותבת שהיא לא מרוצה מחמותה כי חונקת ומתערבת לכולם (כולם?).
איך וכמה? הם לא גרים באותה עיר...הם כפי שכתבה לא הולכים או בקושי הולכים ומתראים רק פעם בשבוע (ומה קורה בשאר הימים?)
"בעלי רואה בה דמות אלוהית" (אולי זה מה שמפריע לה בעצם?)
עושה מה שבא לה, בלי טקט וכו' וכו'. ואף מילה על סכנות (אולי מהפוסטים הקודמים אינני יודעת אבל היא לא התייחסה כאן לעניין אלא בכלליות של התערבות או מעורבות ואופיה הבלתי נעים של החמות).
&nbsp
שתי שאלות:
בדיעבד, חמותך כל כך הרבה שלילית, האם לא ראית את כל זה? ואם כן וקיבלת זאת, תמשיכי לקבל כי הגברת לא תשתנה גם על ידי החרמות. אי אפשר. תנסי את לשנות דרך גישה...אם היא לא בסדר תהיי את החכמה...
האם הפתרון היחיד שאת רואה להשתמש בילדייך, אינו עוול להם לא לראות את הסבתא? לבעלך למגר את אימו? לעשות כלפיה שריר ולמגר אותה כדי לחמם את הזירה נראה לך חכם?
&nbsp
הפעלת אדם מקורב חשוב מהמשפחה והסבר שהאם של בעלה "מסוכנת" אולי תועיל יותר...
&nbsp
&nbsp
&nbsp
אם הבעיה היא "מסכנת את הילדים/ילדה", כל אדם שפוי יבין שההורה לא מוכן לעמוד בסיכון (כמובן אם זה באמת זה ולא תירוצים ומרגיש שמחפשים אותו) ולאחר שיחה אמתית ורצינית אפשר לתקן את העניין או הדברים (אולי משהו קרוב במשפחה "שפוי יותר מהאם".
&nbsp
אם החמות והאם לא מסתדרות, לא קרה דבר. לנכדים ולאב זכות לבקר ולא לנתק קשר.
&nbsp
סבתא צריכה לשמוח בביקורי הבן והנכדים כשם שזה הפוך. אף צד לא צריך להגיד תודה כי הזכות הדדית. גם סבתא משני הצדדים זו זכות (ברור, אם היא אוהבת וטובה ואחראית באמת).
&nbsp
פגיעה בילדים בבית משפט מורכבת ונבדקת באם אמינה היא וכמה נחשבת לפגיעה. זאת מכירה ממקום מאוד אישי וקרוב של הבן של אחותי. הילדים בגיל מתבגר וקשורים לאחותי הסבתא יותר משקשורים לסבתא של האם. זאת למרות שבזמן הגרושים הקשים הייתה מלחמה עקובה מדם. לא נחסכו משפטים והאשמות על הילדים גם קשורים לסבתא-אחותי. זה לא פשוט להחליט פתאום שהאדם מסוכן. ואם תהיינה עדויות אחרות ויילקח בחשבון עניין הנקמה של הגירושים ועניין הנקמה במשפחה ולא פשוט כל כך אבל כפי שכתבת, הם לא מתגרשים אבל האפשרות ישנה חלילה.
&nbsp
אם אשים עצמי ככלה והייתי, לא הייתי מחרימה לילדים את הסבתא "המשוגעת" אבל כן הייתי מנסה לסדר את העניינים לטובת שמחת ילדיה, חיי נישואיה ועצמה.

 

[mykal]

לר22 היחידה

אני מבינה את כל מי שמעודדת אותך, להוציא צו הרחחקה ולעשות דברים
משמעותיים, כלפי חמותך--בגלל ההתנהגות שלה,
ואני מציעה שלא תעשי שום צעד קיצוני כרגע--
חמותך--היתה מסיתה את הילדים ואת בעלך נגדך--גם אם לא היתה אומרת זאת במפורש.
האיומים הם מעשה מכוער ועושה נזק--אל תעשי כמוה--אל תאיימי, אל תזהירי,
תני לענינים להתנהל שהיא 'במעשיה' תזיק לעצמה.
לא את.
אין לך קייס לצו הרחקה, ומשמורת סבתא או הסדרי ראיה לסבתות
נעשים בקונסטלציה מסוימת, ובית המשפט לא מתערב בסתם סכסוך.משפחתי.
יותר נכון להיות חכם ולא רק צודק.
לפני כל אמירה לפני כל פעולה אקטיבית--לכי להתיעץ, אני הצעתי יועץ נישואים--
אבל אם את רוצה צן ודומיו--אז עו"ד.
כע מביא למעשים שטותיים והרסניים--אל תתני לזה להפיל אותך.

 

[רוזי וקיידי]

 

[חובטת שטיחים]

את יכולה כמובן לפתוח במלחמת עולם

לקבוע שמבחינתך היא לא פוגשת את הילדים בכלל, או פוגשת אותם פעם בחודש/שבוע בנוכחותך/בביתך בלבד או כל הסדר שבא לך. אבל אז את מסתכנת בכך שבעלך לא יעמוד לצידך ובלי התמיכה שלו מצבך לא טוב (עד כדי גירושים, ואז הילדים שלך יהיו אצל חמותך פעמיים בשבוע כולל לינה כל סופ"ש שני ובלי שום יכולת שלך לשלוט במצב...).
לדעתי עדיף לך לא להכניס את בעלך למצב הזה, לכן שבי איתו לשיחה, אבל לא כדי לכופף אותו או לדרוש ממנו שיעמוד לצידך בכל החלטה שלך, אלא כדי לשמוע ממנו מה הוא היה רוצה שיהיה.
אני מניחה שהוא היה רוצה ששתיכן תהינה מרוצות ושהוא יוכל ללכת לבקר את אמא שלו (מה לעשות, ככה הוא, אוהב את אמא...). במצב אוטופי ביקור משפחתי של כולכם אצלה, אבל אם לא מתאפשר, אז תקבעו שפעם בשבוע/שבועיים הוא לוקח לשם את הילדים ואת נשארת בבית לעשות אמבט קצף ולשתות בנחת כוס קפה.
מהכרותי אותך דרך הפורום את מיד תגידי שאי אפשר לסמוך על בעלך שידאג שם לילדים, שלא יאכלו שטויות, שלא יוסתו נגדך, שלא ישמרו על בטיחותם וכו' וכו' אבל זאת כבר הבעיה שלך ואם את חרדתית או שיש לך בעיית שליטה, תלכי לטיפול נגד חרדות ותלמדי לשחרר ולסמוך על בעלך/ילדייך/חמותך/היקום כי רוב הסיכויים שלא יקרה להם שם שום דבר רע או חסר תקנה.
(ולמרבה הצער דברים רעים יכולים לקרות בכל מקום)

 

[חובטת שטיחים]

אגב, גם אם "תנצחי"

ותצליחי להעביר את בעלך לצד שלך ולגרום לו להתמרד באימו, זה הולך להיות ניצחון עצוב ויהיו לו מחירים כבדים שתשלם הזוגיות שלכם.

 

[בשמת9]

 

[בשמת9]

 

[ר22 היחידה]

הבהרה

רציתי רק להבהיר כי חמותי מנסה לחמם את בעלי כי אני לא נעזרת בה. פעם היא אפילו אמרה לו, איך זה שכולם צריכים אותה ורק אני לא!. היא רוצה שכולם יהיו תלותיים בה, ככה יש לה שליטה על מה שקורה. היא אדם מאוד אינטרסנטי (היא אמרה לי והראתה זאת).
שתבינו היינו בעבר ביחסים טובים, אבל ברגע שיש ילד בסיפור, היא פשוט נהפכת לאדם אחר. שלפחות מבחינתי זה לא מקובל. לבת שלה אמרה, אם לא תהיי קרוב אליי אני לא אעזור לך בכלל. היום גיסתי גרה עם הבעל והבת בבית שלה. חמותי מגדלת את הנכדה. חמותי בדעה שאיך שהיא חיה את חייה, כך הילדים שלה יחיו. היא לא תיתן להם צאנס לפרוש כנפיים, ולחיות כמו שנוח להם. בתור אימא צעירה עם ילדים, חמותי גרה תמיד אצל מישהו בבית. רק אחרי כמה שנים טובות, הם עברו לבית משלהם. כמובן קרוב לחמותה.
בקשר לביקורים, שלא תבינו לא נכון. אנחנו כמעט כל שבת מתראים. בין אם זה בבית או בחוץ. אבל מבחינתה אם היא לא נמצאת לבד עם ילד, זה לא נחשב בעיניה. אמרתי לבעלי, במקום ליהנות עם הילדים, היא חושבת איך ומה תוכל לעשות כדי שיהיו אצלה יותר. לא נהנת מהרגע, קשה לה להיפרד ולסיים. במקום לסיים בכיף, אין לה בעיה לזרוק משפט או מילה ולחרב לכולם את האווירה.היא גרמה לכך שלי לא כיף בחברתה, יש בה משהו מאוד לחוץ כשהיא ליד ילדים, מנסה להראות ידע, לתקן, להעיר, להוכיח. אותי זה מעייף.
היא מקנאה בהוריי. למרות שהסברתי לה שאף פעם לא תשווה. גם ההורים שלי מעירים לי, אך לא עושים לי פרצוף או דווקא. הם מבינים את המצב. מייעצים או עוזרים כשזה נוח, לא מעיקים עליי.
ביום חמישי האחרון אימא שלי דיברה עם חמותי, הדבר היחיד שאמרה לי זה שהרגישה כאילו ודיברה עם ילד בן 5. אימא שלי ניסתה להסביר לה כסבתא לסבתא, אבל חמותי לא נתנה לה לדבר, רק צועקת ובוכה, שואלת אותה שאלות לא קשורות.
עכשיו לכו תחיו את חייכם כשילד בן 5 הקורא לעצמו סבתא.

 

[ר22 היחידה]

במקרה היום כתבה על משפט בעניין זה

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4791646,00.html
&nbsp

 

[mykal]

בואי נעשה קצת חשיבה רגועה.

חלק מפתרון של בעיה היא מודעות.
את יודעת ומבינה מי היא ומה היא רוצה.
היא לא אדם רע--היא אשה שמרגישה שהיא חיה כשהיא מטפלת בנכדים-מה שאת מרגישה שליטה.
במקרה הזה את המבוגר הדעתן--
למה אין לך דרך 'להאכיל את הטרול' לומר לה ביום שלישי את מוציאה אותם מהמסגרות.
בערב בעלי מביא אותם הביתה.
יותר לא מתאים יש לי מטפלת יש חוגים.
תנסי באוירה טובה. אל תתיחסי לעקיצות שלה כעליבות ומעכירות את האוירה,
או תתעלמי, אותעני בהומור.
לפעמים קל יותר 'לשבור' מעגל האיכסה בדרך שהיא לא מצפה מאשר
לרקוד לצלילי הטם טם שלה.

ועזבי את הענין המשפטי--אני מבינה שהוא מונע מכעס.
אבל הוא נמצא כשיש שבר משפחתי ולא סכסוך סתמי.
אני מבינה בזה ומזהרה אותך 'מלהשתשע' ולהשתמש בענין כאזהרה והפחדה.
חבל--זה כאילו מרגיע אותך, אבל זה לא פשוט בכלל.

שולחת לך

מרגיע.

 

[הייתיאביבקיץ]

בעיה, אבל מה לעשות - זו האישה

תראי, אני מבינה את הכעס שלך. מאד. אם הייתי חברה שלך - הייתי יושבת איתך בכיף על כוס קפה, ושופכות חמתנו על חמותינו, ומרכלות עליהן כמה שהן איומות. אבל בחיים יש פשרות. התאהבת באיש שלאמא שלו יש בעיה. היא נורא נורא רוצה לטפל בנכדים שלה.

אז אני מציעה לנשום, ולהיות הבוגרת בסיפור. ככל שהילדים גדלים, הנזק שהסבתא יכולה לגרום קטן יותר. אי אפשר להציע שהילדים יהיו אצלה איזה שעתיים? היא תיתן להם ארוחת צהריים, תשחק איתם, יראו טלויזיה... מה שייתן לה להרגיש נחוצה ואהובה.

זה שהיא בכתה לבן שלה על זה שלא זקוקים לה - חבל. מסכן בעלך שהוא קרוע ככה בין שתיכן. ותחת ״טרור רגשי״ של אמא שלו. אין לי עצה בשבילו. שינסה לפתח קצת עור עבה, ולא לקחת ללב כל תלונה של אמא שלו. שיבין שהוא לא אחראי על הרגשות שלה.

 

[בשמת9]

מסכנים הילדים בסופו של דבר...השאלה מה עדיף

לבוא בטוב לאדם "משוגע" (אזרום עם הכתיבה שלך) או ללכת במלחמה ולהתעקש בכל מחיר ולחפש כתבות ופתרונות להרגיש צודקת ומנצחת? ולא תמיד כל התוצאות כפי שיש בכתבה... כל עניין לגופו וכל בית משפט והורים עם בעייתם וגם, הזוג בכתבה גרוש ובאמת שיש מקרים שהאם לא יכולה לעשות דבר (כתבתי כבר על משהו אישי במשפחתי) כי לכי תוכיחי וזה לא פשוט ואחרי מעשים כאלה פזיזים לא תמיד אפשר לסלוח אלא אם את מתגרשת ...

יש כאן כלות שנתנו לך את הדוגמה שלהן, לא ששות לראות את החמות אבל נוהגות בבגרות והבנה ונותנות לבעל (ואולי גם לנכדים) לבקר את הסבים והסבתות. אני חושבת שזו החמות, זו הגברת ואת יכולה לנהוג כך בהחלט.

אני באמת לא מבינה למה את לא מוכנה לתת לילדייך להיות עם הסבתא שעה-שעתיים ביום? מה כל כך מפחיד? או אולי את ברגשות חרדה על משהו שעשתה ואין לך יכולת להבליג או להבהיר?

ובכלל, למה להרגיש צודקת ולבעוט ברגשות של האחר (תביני גם את הצד של הרצון שלה ואולי התגובות לא נורמליות אבל הסיבה כן!) האם אי אפשר שבעלך ילך פעם בשבוע לאמו להיות עם הילדים שעתיים וכולם יבואו על סיפוק ?

אישית, לא מציעה להתחיל או להמשיך ב"לכלוכים" משפטיים וגם לא לנהוג כמוה בבריונות כדברייך אלא לנשום, לחשוב שאת החכמה והבוגרת וסבתא זו סבתא שבסך הכל מבקשת לסמוך עליה (אף אדם ירגיש טוב אם לא סומכים עליו. זה מתסכל, מביש ומעליב).

הצעה אמתית: את נשואה לבעל שאת אוהבת והוא הבן שלה. תגיעו בעזרתו להדברות כנה על כוס קפה והסדרי ביקור שתתאים לכולם. תסבירי את חששותייך. תבקשי מה שאת צריכה ורוצה ותקשיבי למה שהיא רוצה. אולי עוד תופתעי הרי כתבת שלפני לידת הילדים הכל היה מצוין....אז אולי הבעיה שלה בסך הכל הנכדים שהם אור ושמחה לכל סבא וסבתא?

תחשבי עליהם את, תהיי את החכמה ותסדרי את העניין שיהיה בשליטתך אבל ברגישות, הגינות וחכמה. הם לא צריכים להיות קרבן.

אגב, אני באתי ממקום שחמותי לא רוצה לשמור גם אם אהיה על אלונקה. היא את שלה עשתה ומכריזה על כך שוב ושוב. היא סבתא של פוצי מוצי ובזה נגמר. אז לא תמיד יש חלוקה הוגנת בייקום אה?

 

[חובטת שטיחים]

נו, ואם היא רוצה שעה-שעתיים לטפל בילדים, מה אכפת לך?

הינה, מסתבר שיש בידייך את היכולת לפתור את כל הבלאגן הזה בחצי דקה ולהביא לשלום משפחתי כולל, אז למה את מתעקשת לא לתת לה את הדבר הקטן הזה שהיא מבקשת?
הגיע הזמן שתתגברי על "טראומות" העבר, אני יודעת, היו סיפורים שהיא נתנה לאכול דברים שלא הסכמת או שהיה נדמה לך שהיא לא מספיק אחראית. אבל באמת ר22 היחידה, היא מטפלת באחיינית שלך והילדה שורדת, היא מטפלת גם בנכדים האחרים וכולם בסדר, והילדים שלך כבר לא תינוקות חסרי אונים, ויש את האופציה שהילדים ילכו עם בעלך שישים עין... נו, אז מה הבעיה?
צר לי, אבל מי שמסתמנת פה כחולת שליטה היא דווקא את, לא פחות ממנה.
אז קדימה, תחייכי, תשחררי, תגידי לבעלך הערב: "יקירי, אהוב שלי, החלטתי שבאמת אין מה לעשות פה מלחמות עולם, אני מבקשת ממך פעם בשבוע לקחת את הילדים אליה לשעתיים, לאפשר לה להיות סבתא כמו שהיא רואה לנכון ולילדים ליהנות מזמן סבתא בלי הלחץ שמתלווה לזה כשאני בסביבה."
אני גם מבטיחה לך ששום כח שבעולם לא יצליח להפריד בינך לבין ילדייך, ככה שהחשש שהיא תסית אותם נגדך הוא דמיוני לחלוטין. אז יאללה, ר22 היחידה, שחררי, תפסיקי להיות כזאת כבדה ותהיי קצת על הכייף כייפאק. תאמיני לי שקצת נדיבות לא הזיקה לאף אחד.

 

[בשמת9]