חטיבת ביניים

[חייבתלהגיב]

מה גורם לו לחשוב שחינוך ביתי הוא אופציה?

לדעתי אם מבחינת המשפחה שלכם זו לא אופציה - צריך פשוט להגיד לו את זה. ולהגיד לו גם שייתן הזדמנות לכיתה - שיש שם חומר מעניין יותר, ילדים סבבה, וכו', וזו הזדמנות שלא כל אחד מקבל, אז כדאי לנסות לנצל אותה ולהפיק ממנה את המירב.

 

[dina321]

בטח שאמרנו כבר, אבל הוא נעול שזה מה שיעזור לו

להפתר משיעמום בבית הספר. וגם (לצערי) מכיר כמה ילדים בחינוך ביתי. לכן זה "מדבק". אלו שלא נחשפים לחברים כאלו - כנראה לא יודעים שקיימת אופציה כזאת.

 

[חייבתלהגיב]

מאוד יכול להיות שזה באמת היה עוזר לו, לו זו הייתה אופציה.

אבל אצלכם אין אופציה. גם מיליון דולר היו עוזרים לו, אבל אין. זה שיש משפחות שיכולות לעשות חינוך ביתי או שיש להן מיליון דולר לא רלוונטי.

 

[dina321]

אני לא אומרת שאופציה של חינוך ביתי לא קיימת לגמריי - פשוט זו

העדיפות האחרונה. אפשר להגיד לא מרצון . אלא מאין ברירה.
אבל זה יקבע לאחר יעוץ פסיכולוגי ועוד הרבה דברים - רק אם זה יגיעו למסקנה שיש לו לנזק ללמוד במסגרת.
&nbsp

 

[חייבתלהגיב]

לדעתי אם את רוצה שהוא ייתן צ'אנס לבית הספר החדש,

כדאי להיות החלטית ולהגיד לו שחינוך ביתי זו לא אופציה. עכשיו הוא כל הזמן עם רגל אחת בחוץ, וברור שאם הוא חושב שיש אופציה הוא יעשה הכל כדי לממש אותה, וזה כולל לא לעשות כלום בבית הספר. כשאין אופציה אפשר קודם לנסות להסתדר עם מה שיש ולהפיק ממנו את המקסימום - בינתיים הוא אפילו לא ניסה.
ואם בעתיד יתברר שחינוך ביתי זו באמת הדרך היחידה ואתם מצליחים למצוא דרך שזה יתממש - אפשר להגיד לו שהמצב השתנה ועכשיו כן מתאפשר לכם.

 

[dina321]

זה בערך המצב

אני לא משדרת שחינוך הביתי זאת אופציה. אלא צריך להסתדר במסגרת קיימת.
הצעתי לו לבחור בית ספר אחר או כיתה אחרת - אז לא הסכים.
כרגע רק אופציה זאת נתתי לו.

 

[חייבתלהגיב]

"בערך" זה לא בדיוק החלטיות.

גם בית ספר אחר או כיתה אחרת אין סיבה להציע כשהוא אפילו לא ניסה את הנוכחיים. לדעתי אל תתני לו אופציות מחוץ לכיתה ולבית הספר הנתונים - אם יש קושי הפתרון צריך להיות בתוכם. אם הוא במסגרת של מחוננים לפעמים יש, למשל, בחירה מסוימת (למשל בהקבצה של מקצוע מסוים) - אז אם הוא מתקשה במקצוע כלשהו אפשר לעבור להקבצה יותר נמוכה (שוב, כרגע זה לא המצב כי הוא עוד לא ניסה כלום). המעבר לחטיבה הוא באופן כללי טראומטי קצת כי יש קפיצה מאוד גדולה בעומס. אבל הוא יכול לקבל סיוע מכם ומהמסגרת (למשל יועצת) וכו', וגם עזרה חיצונית, כדי קודם כל לנסות להשתלב במסגרת הקיימת. שוב, לדעתי כדאי להדגיש בפניו שזו הזדמנות שלא כולם מקבלים, ללמוד דברים מעניינים יותר בצורה מעניינת יותר, עם ילדים נחמדים עם תחומי עניין מעניינים, וכו', וכדאי לו לנסות לנצל אותה.

 

[dina321]

נכון. זה הכיוון.

הוא עקשן. לא מעניין אותו שקיבל הזדמנות ללמוד במקום הכי טוב עבורו.

 

[schlomitsmile]

אפשרות אחרת-
הוא חולק על הטענה שביה"ס הוא המקום הכי טוב עבורו.
לא סתם עקשן, אלא יש לו עמדה לגיטימית שונה
ואולי שווה לבדוק שמא אכן האדם הצעיר הזה יודע לא פחות מהמבוגרים שסביבו מה נכון לו.
אחרי הכל הוא מכיר את עצמו אולי הכי טוב, לא?

 

[חייבתלהגיב]

לדעתי אין בכלל ספק שלחלק לא קטן מהילדים במערכת החינוך כרגע

עדיף חינוך ביתי מבחינות רבות (מבחינת לימודים פרופר זה כנראה נכון עבור כמעט כל הילדים). אני גם לא חושבת שהמבוגרים לא יודעים את זה. הם פשוט לא מוכנים/יכולים להיות אלה שמספקים את החינוך הביתי (משיקולים שונים), ולכן זו לא אופציה.

 

[schlomitsmile]

לפעמים זו לא אופציה, ולפעמים מבוגרים
בעיקר מבוגרים שלא באמת מכירים חינוך ביתי (שזה כמעט כולם

)
חוששים מחינוך ביתי וחושבים שזו לא אופציה, כשבעצם זו כן אופציה.
לחלק מהחששות אפשר למצוא מענים,
אחרים נובעים מכלמיני פחדים מובנים אבל לא מבוססים.
לכן נראה לי שהרעיון שווה לכל הפחות בדיקה כנה ורצינית.
הצבת סימני שאלה על כלמיני אקסיומות שאנחנו כהורים מעולם לא בדקנו לעומקן.
יתכן שיסתבר שזו כן אופציה ואפילו מצויינת,
יתכן שיסתבר שזו במקרה זה לא אופציה- ואז הילד יידע שנעשתה בדיקה אמיתית, שדבריו נלקחו ברצינות,
יש להניח שזה יעלה את הסיכוי לשיתוף פעולה מצידו.
אגב, במקרה כזה אפשר לבדוק אופציות אחרות: לא חינוך ביתי ולא בי"ס "סטנדרטי".

מאד מאמינה בדוגמא אישית בחינוך: אנחנו רוצים לחנך להקשבה וגמישות?
הבה נעשה זאת קודם כל בעצמנו.
להתעקש ולהאשים אותו בעקשנות נראה לי לא יעיל מבחינה חינוכית...

 

[חייבתלהגיב]

גם הכיתה הנוכחית שלו לא סטנדרטית - אבל הוא לא נתן לה צ'אנס

ולא בדק אותה. ההורים צריכים לבדוק וכו', אבל הוא לא מוכן לבדוק אפילו את המקום שהוא נמצא בו כל יום? אולי הוא יגלה שזה כן מקום מוצלח, אם מסדרים כמה נקודות שמפריעות לו?

 

[schlomitsmile]

כתת מחוננים היא כתה סטנדרטית
זה שהילדים חכמים לא משנה את אופי ההתנהלות,
את שיטות ההוראה, את המערכת בכללותה יחסי מורה-תלמיד וכו'.
בי"ס לא סטנדרטי זה בי"ס דמוקרטי/ אנתרופוסופי/ לאמנות/ לטבע ועוד.

כן, הורים אמורים לתת דוגמא לילד,
לכן לפני שדורשים גמישות מחשבתית כדאי ליישם אותה בעצמנו.
ובכל מקרה זה לא עניין של מי צודק או איזשהו קרב כיפוף ידיים,
השאלה היא מה נכון לילד,
ואם אכן אין אפשרות לחינוך ביתי, איך לשחרר את ההתנגדות שלו.
לעניות דעתי ומנסיוני עם א"סים חכמים ודעתניים
"בכח" לא עובד.
כדי להשיג שיתוף פעולה רצוי לקיים שיח משתף, מכבד.

 

[חייבתלהגיב]

זה פשוט לא נכון.

כיתת מחוננים לא דומה לכיתה סטנדרטית - לא בהוראה, לא ביחסי מורה-תלמיד (זה אחד היתרונות של כיתת מחוננים - שהמורים הרבה פחות מקפידים עם התלמידים על "תלמידות", מוכנים לקבל מידה של ריחוף שלא מוכנים לקבל בכיתות אחרות, וכו'. הם רגילים ל"מוזרויות" כאלה ואחרות ומקבלים אותן יותר), לא ביחס של המערכת לתלמיד, וכו'.
וכן, יש מקרים בחיים שמשהו פשוט לא אפשרי, וחלק ממה שהילד צריך ללמוד הוא שזה המצב, וצריך למצוא דרך לחיות איתו. זה לא עניין של "בכח" או של "אני המבוגר ואני יודע מה טוב בשבילך", זה עניין שזה בלתי אפשרי. להגיד שזה לא אפשרי זה לא שיח לא מכבד - זה תאור של המציאות. מבחינתי כהורה (לא יודעת מה לגבי השואלת) לא בא בחשבון שילד/ה בגיל של כיתה ז' יישאר לבד כל היום, ואם אין מי שיישאר איתו - זו פשוט לא אפשרות קיימת.

 

[schlomitsmile]

גם אם פחות מקפידים, התפיסה החינוכית אינה שונה מהותית
שלא כמו בבי"ס דמוקרטי או אנתרופוסופי למשל.
&nbsp
להגיד זה לא אפשרי בלי לבדוק, זה לכפות את תאור המציאות בעיניי.
יתכן שזה אכן לא אפשרי בנסיבות הקיימות, זו מסקנה אפשרית של בדיקה ובירור,
ואז סביר להניח שזה גם יתקבל אחרת ע"י הילד/נער.
&nbsp
להשאיר לבד כל היום- ראשית לא ברור מה פרוש כל היום: מתי מגיע מישהו הביתה?
שנית, מאד תלוי בילד/נער: יש ילדים בני 11 שאפשר להשאיר לבד 8 שעות
(ואולי אפשר לארגן גם איזשהו גיבוי, מס' טל' לשעת הצורך)
ויש ילדים שגם בגיל 17 לא כדאי לעשות זאת.
פחות עניין של גיל בעיניי, יותר עניין של אישיותו של הבנאדם הצעיר המסויים.

 

[חייבתלהגיב]

אולי זה גם עניין של ההורה המסוים - אני לא הייתי

משאירה כך אף ילד בגיל הזה (שוב, הכוונה באופן קבוע - לא יום פה יום שם).

לגבי התפיסה החינוכית - גם אם היא לא זו של בית ספר דמוקרטי או אנתרופוסופי, זה לא אומר שהיא זהה לזו של כיתה רגילה - היא לא. יש הרבה יותר דגש על עבודה עצמאית ויצירתית, על תחומי העניין של הילד, וכו', ויותר נכונות ללכת לקראתו (למשל, לוותר לו על מקצועות מסוימים או לתת לו לעשות משהו אחר בזמן השיעור). בין היתר, יש הרבה פחות לחץ מצד המורה שהתלמידים לא יצליחו אם הם לא ילמדו בדרך הספציפית שהוא תכנן (כי הוא יודע מנסיון שזה לא המצב).

 

[dina321]

מבחינה טכנית כבר נשאר בבית בחופש הגדול 8-10 שעות לבד.

כמובן, עם טלפון.
חימם אוכל במיקרו.
זה לא ילד שעושה "שטויות" בבית ובחוץ.
יש לו תחביב - אז הוא עסוק בו רוב הזמן הפנוי בבית.

 

[חייבתלהגיב]

לא התכוונתי במובן של לעשות שטויות.

התכוונתי במובן שה"מסגרת החינוכית" שלו תהיה להיות לבד בבית כל היום. החופש זה משהו אחר, ובאמת פחות בעייתי.

 

[dina321]

אולי הייתי מסכימה לחינוך ביתי, אבל לא בשלב הזה

לדעתי הוא לא חושב עד הסוף מה זה - אלא זה בריחה מאחריות, לימודים וש.ב. אם יקבל חינוך ביתי- בספק שהוא יצליח כי לא מספיק עצמאי ומאורגן.
גם אם יהיו מורים פרטיים - זה לא יעזור. יחפש עיסוקים מעניינים יותר מלימודים.

 

[schlomitsmile]

האם דיברתם על זה?
אמרת לו למשל שאת לא שוללת על הסף,
ואת גם סומכת עליו שלא יעשה שטויות
אבל את חוששת ש"ימרח" את הזמן ולא ילמד?

אולי במסגרת אותה בדיקה רצינית של הרעיון
אפשר לעשות נסיון נאמר בחופשת חנוכה:
להתארגן מראש עם אתרי למידה מקוונת ושאר חומרי למידה בנושאים שתבחרו יחד,
ולראות באיזו מידה הוא מצליח להשאר מפוקס על לימודים
בלי התערבות חיצונית במשך 5 שעות ביום (עם הפסקות כמובן)
לאורך כל החופשה.

במקביל, אולי יש אפשרות בביה"ס לפחות חלק ניכר מהזמן ללמוד עצמאית בספריה?
אפשר להציג לו גם את זה כחלק מאותה בדיקה רצינית של הרעיון
זה עשוי לעודד אותו לשתף פעולה כדי להוכיח שהוא יכול ללמוד לבד.