חדרי שקט בשדה תעופה
הרעיון טוב לא רק לאוטיסטים, גם לילדים עם הפרעות קשב וריכוז.
בכלל בעשור האחרון ומשנת 2010 ישנה מגמה הולכת וגוברת לתייג אנשים וילדים.
מעניין אותי לדעת אם בשנות ה 70 (1970) מישהו שהיה רואה ילד שקשה לו מבחינה חברתית היה מתייג אותו כאוטיסט, למרות הקושי לקלוט הרבה גירויים מבחוץ. (ברור שזה לא היה קיים, רק בתפקודים נמוכים ובינוניים)
מה שחשוב בשורה התחתונה זה לא התיוג, אלא איכות החיים של ההורים והילד.
במדינות אחרות יש שיטות, הבנה והנגשה לצרכים מיוחדים, תסתכלו על סין, יפן , דנמרק, שוויץ, גרמניה, ארצות הברית, חלק מהשיטות שהבאתי לכאן מראים קשר ברור בין התקדמות הילד עם צרכים מיוחדים לבין הצורך להתאים סביבה ואת הסביבה אליו, כך גם חדרי השקט הממוקמים בשדה תעופה.
חג שמח ,
קרן הלוי קרוסקין - מומחית לפיתוח שיטות לימוד ותכניות
lev17.co.il