קראתי את השרשור לאורכו
כמי שידוע שאינו מצליח לשמור קשרים באמצעות טלפון, אי-מייל אני זוכר את הפעם האחרונה בה "ננזפתי" על כך שאינני מתקשר בכלל [באמצעות שליח] וסגרתי ענין חד וחלק ומהר. מהצד השני, כיוון שאני נשוי אינני מכיר את הסיטואציה שאת מדברת עליה, בה מישהו מבחוץ [למעט זוגתי ו/או אחד מבני משפחתי] יפעל בכזו עוצמה בשבילי ועבורי, וכמו שאני מכיר אותי, גם הייתי דוחה בשתי ידיים את העזרה, ולו רק בגלל המחויבות שהייתי מכניס את עצמי אליה, ו"אי הנעימות" שתיארת עכשיו. עוד דבר שאני מקפיד עליו מאוד מאוד, חברים יש ב'אגד' או ב'דן' בעבודה? אף פעם לא. תמיד כך מלמדני ניסיוני הארוך, כשיש חיכוכים, אי הסכמה ודברים דומים, העבודה היא המקום הכי פחות מתאים לזה. [זה כמו שמעולם לא היה לי רומן במקום העבודה, גם כשהייתי רווק]. אין לי הצעות בשבילך. מה שאני הייתי עושה, הייתי מזמן שיחה מסביר את עמדתי, מבהיר שזה מה שיש, מסרב להיעלב או להיסחט רגשית, וזהו.