זוגיות גאה במשבר
שלום לכולם מאיפה מתחילים? אני בת 25 נשואה לאישה בת 43 תל אביבית במקור עזבתי את תל אביב אחרי זוגיות של שנה איתה לצפון. כשעברתי לגור איתה נכחה בתוך הבית האקסית שלה שחיה על חשבונה בזמן שאנחנו זוג לכול דבר, עד שלא העפתי אותה היא לא עזבה מבחינת הבת זוג שלי לה לא היה איכפת וגם לא הפריעה היא נהנתה מזה. במשך הזוגיות שלנו כול הזמן נבגדתי באמון מבת זוגתי מבחינתי זה בגידה לכול דבר חיטוטים בטלפון כולל כמובן אסמאסים רשימת טלפונים של חברים ומשפחה שפתאום רשומים בפאלפון אצלה. קנאה חולנית מאוד ללא שום סיבה מוצדקת. ניהול שיחות וקשר עם משהי שהיה לה מתח מיני איתה ולאחר שביקשתי שתסיים את הקשר איתה היא אמרה שסיימה ושיקרה לי בזמן שהייתה איתה בקשר. מנפולציות ומניפולטיביות והשקר הכי גדול הוא שאחרי 6 שנים של זוגיות בפטירת אביה ז"ל גיליתי שהיא לא יהודיה (האבא יהודי האמא לא והמשפחה חיה חיים כיהודים לכול דבר) כששאלתי מדוע לא חתכו לה את החולצה היא תרצה תירוצים ורק אחרי התעקשות שלי קיבלתי תשובה עקיפה. בעבר הלכנו לטיפול זוגי כי איימתי שאעזוב אותה היא הלכה פעמיים שיהיה שקט והפסיקה אני לא מאמינה לה יותר וכול מילה שהיא מוציאה מהפה נבדקת 100 פעם כול כך הרבה במהלך הזוגיות הבטחות לשווא במה היא לא נשבעה לי אין רב שהיא לא נשבעה בו או ספר קודש שפסחה עליו בשבועה אין לי טיפת אוויר כול דבר צריך לעשות ביחד לבקר את המשפחה שלי או את אמא שלי ביחד ללכת לקבר של אבא שלי ביחד כול דבר כול כך הרבה שיחות לשווא שנטחנות שוב ושוב על אוזניים ערלות אני כול הזמן הצד שמוותר ונמאס לי פשוט נמאס לי אני רוצה לפעמים להיות עם אמא שלי לבד ואי אפשר זה מטריף אותי מה רע בזה שאסע לשישי שבת ואחזור מה יכול לקרות? הפחד שלה זה חס וחלילה להיות לבד עם עצמה כי היא לא מסוג האנשים שיודעים להיות לבד. אני חייבת אוויר מהמסגרת הזו של בית עבודה ובת זוג. היום אני כבר בהריון (עשינו טיפולי פוריות) היא לא רצתה להכנס להריון כי הטיפולים שהגיל שלה היה מצריך שתעבור היו הרבה יותר ארוכים וקשים ממני. מה שהתבברר בדיעבעד שהטיפולים אצלי גם לא היו כול כך קלים זריקות צילום רחם וכו. מאז ההזרעה האחרונה והבשורה לה חיכינו כול כך הרבה זמן שאכן אני בהריון לא קיימנו יחסי מין וזה מטריף אותי אני לא מכירה זוגות שהחזיקו מעמעד בלי לקיים יחסי מין יש לציין שאני גם תמניה דיברתי איתה שוב ושוב על החשיבות לקיים יחסי מין והיא כול הזמן חוזרת ואומרת את צודקת את צודקת ולא עושה כלום אז אני מנסה ליזום וזה גם לא עוזר התירוץ שלה "אני עייפה" וזה לא משנה מתי בוקר ערב צהריים. שאלתי גם שאלות לגבי המשיכה שלה אלי הכול שאלתי והיא אומרת שהיא רוצה ואני צודקת אז למה לעזאזאל לא קורה כלום?!! אני עצבנית מאוד קשה לי מרגישה שאני לא יכולה לנהל כזאת זוגיות וגם עצוב לי אני קמה והולכת לישון עם פנטזיות מיניות ועצב בלב כול יום אני בוכה אני גם ישנה לבד בחדר במשך חודש כבר דיברתי גם על הנושא הזה וגם בזה היא אמרה לי שאני צודקת אני לא רוצה להיות צודקת אני רוצה אהבה בת זוג לא חברה לחיים קודם כול בת זוג אחר כך חברה. בא לי למות אין לי כוח לא יודעת מה לעשות היא מאכזבת אותי כול פעם מחדש וכול פעם אני מאמינה שיהיה שונה כדאי לחזק את הקשר כי אמת שאני כול כך אוהבת אותה הזילזול שלה מטריף אותי בעבר כבר עברתי הפלה (גרידה) לא בא לי לפנות לכיוון הזה שוב ממש לא במצב שאני שרויה בו והימים מתקדמים אני כותבת את זה ובוכה כי אני חסרת אונים במקום לתקן את הקשר היא בוחרת לשתוק או לומר מילים באויר שאין להם שום תכלית ובסיס הגעתי למצב שכבר מרוב שדחתה אותי אני לא רוצה שתתקרב אלי לא שהיא ניסתה אבל הגלגל התהפך כמה אפשר להתחנן למגע אני בחורה יפה ולא באשליה ומודעת לנתונים שלי ולרמת האנטלגנציה שבי משהי אחרת הייתה מסובבת אותה 100 פעם כול גבר ובחורה ייפלו לרגלי אז זה לא הבעיה העניין הוא שאני לא רוצה ללכת ולגעת במקום אחר אבל אני לא יכולה ככה כמה אפשר לספק את עצמך?!! מה אני רווקה?!! היום לקחתי את התיק ואני נוסעת לאמא שלי לשישי שבת אני לא בנאדם שבורח מדברים אבל אי אפשר היא בלתי נסבלת ומדכא אותי ושוב כמה אפשר לטחון את אותו שיר בסוף הוא נהפך לבלתי נסבל רק עצם העובדה שאני נוסעת לבד נותן לי אוויר לנשימה רק הסיבות לא משמחות אותי איזה עוד פתרון שלא חשבתי עליו אפשרי ?עיזרו לי!!! אני לא רוצה לזרוק את הכול לפח כמובן שיש גם דברים טובים. מרגיש לי כאילו אני על סף תהום הפעם מכול הפעמים הקודמות
שלום לכולם מאיפה מתחילים? אני בת 25 נשואה לאישה בת 43 תל אביבית במקור עזבתי את תל אביב אחרי זוגיות של שנה איתה לצפון. כשעברתי לגור איתה נכחה בתוך הבית האקסית שלה שחיה על חשבונה בזמן שאנחנו זוג לכול דבר, עד שלא העפתי אותה היא לא עזבה מבחינת הבת זוג שלי לה לא היה איכפת וגם לא הפריעה היא נהנתה מזה. במשך הזוגיות שלנו כול הזמן נבגדתי באמון מבת זוגתי מבחינתי זה בגידה לכול דבר חיטוטים בטלפון כולל כמובן אסמאסים רשימת טלפונים של חברים ומשפחה שפתאום רשומים בפאלפון אצלה. קנאה חולנית מאוד ללא שום סיבה מוצדקת. ניהול שיחות וקשר עם משהי שהיה לה מתח מיני איתה ולאחר שביקשתי שתסיים את הקשר איתה היא אמרה שסיימה ושיקרה לי בזמן שהייתה איתה בקשר. מנפולציות ומניפולטיביות והשקר הכי גדול הוא שאחרי 6 שנים של זוגיות בפטירת אביה ז"ל גיליתי שהיא לא יהודיה (האבא יהודי האמא לא והמשפחה חיה חיים כיהודים לכול דבר) כששאלתי מדוע לא חתכו לה את החולצה היא תרצה תירוצים ורק אחרי התעקשות שלי קיבלתי תשובה עקיפה. בעבר הלכנו לטיפול זוגי כי איימתי שאעזוב אותה היא הלכה פעמיים שיהיה שקט והפסיקה אני לא מאמינה לה יותר וכול מילה שהיא מוציאה מהפה נבדקת 100 פעם כול כך הרבה במהלך הזוגיות הבטחות לשווא במה היא לא נשבעה לי אין רב שהיא לא נשבעה בו או ספר קודש שפסחה עליו בשבועה אין לי טיפת אוויר כול דבר צריך לעשות ביחד לבקר את המשפחה שלי או את אמא שלי ביחד ללכת לקבר של אבא שלי ביחד כול דבר כול כך הרבה שיחות לשווא שנטחנות שוב ושוב על אוזניים ערלות אני כול הזמן הצד שמוותר ונמאס לי פשוט נמאס לי אני רוצה לפעמים להיות עם אמא שלי לבד ואי אפשר זה מטריף אותי מה רע בזה שאסע לשישי שבת ואחזור מה יכול לקרות? הפחד שלה זה חס וחלילה להיות לבד עם עצמה כי היא לא מסוג האנשים שיודעים להיות לבד. אני חייבת אוויר מהמסגרת הזו של בית עבודה ובת זוג. היום אני כבר בהריון (עשינו טיפולי פוריות) היא לא רצתה להכנס להריון כי הטיפולים שהגיל שלה היה מצריך שתעבור היו הרבה יותר ארוכים וקשים ממני. מה שהתבברר בדיעבעד שהטיפולים אצלי גם לא היו כול כך קלים זריקות צילום רחם וכו. מאז ההזרעה האחרונה והבשורה לה חיכינו כול כך הרבה זמן שאכן אני בהריון לא קיימנו יחסי מין וזה מטריף אותי אני לא מכירה זוגות שהחזיקו מעמעד בלי לקיים יחסי מין יש לציין שאני גם תמניה דיברתי איתה שוב ושוב על החשיבות לקיים יחסי מין והיא כול הזמן חוזרת ואומרת את צודקת את צודקת ולא עושה כלום אז אני מנסה ליזום וזה גם לא עוזר התירוץ שלה "אני עייפה" וזה לא משנה מתי בוקר ערב צהריים. שאלתי גם שאלות לגבי המשיכה שלה אלי הכול שאלתי והיא אומרת שהיא רוצה ואני צודקת אז למה לעזאזאל לא קורה כלום?!! אני עצבנית מאוד קשה לי מרגישה שאני לא יכולה לנהל כזאת זוגיות וגם עצוב לי אני קמה והולכת לישון עם פנטזיות מיניות ועצב בלב כול יום אני בוכה אני גם ישנה לבד בחדר במשך חודש כבר דיברתי גם על הנושא הזה וגם בזה היא אמרה לי שאני צודקת אני לא רוצה להיות צודקת אני רוצה אהבה בת זוג לא חברה לחיים קודם כול בת זוג אחר כך חברה. בא לי למות אין לי כוח לא יודעת מה לעשות היא מאכזבת אותי כול פעם מחדש וכול פעם אני מאמינה שיהיה שונה כדאי לחזק את הקשר כי אמת שאני כול כך אוהבת אותה הזילזול שלה מטריף אותי בעבר כבר עברתי הפלה (גרידה) לא בא לי לפנות לכיוון הזה שוב ממש לא במצב שאני שרויה בו והימים מתקדמים אני כותבת את זה ובוכה כי אני חסרת אונים במקום לתקן את הקשר היא בוחרת לשתוק או לומר מילים באויר שאין להם שום תכלית ובסיס הגעתי למצב שכבר מרוב שדחתה אותי אני לא רוצה שתתקרב אלי לא שהיא ניסתה אבל הגלגל התהפך כמה אפשר להתחנן למגע אני בחורה יפה ולא באשליה ומודעת לנתונים שלי ולרמת האנטלגנציה שבי משהי אחרת הייתה מסובבת אותה 100 פעם כול גבר ובחורה ייפלו לרגלי אז זה לא הבעיה העניין הוא שאני לא רוצה ללכת ולגעת במקום אחר אבל אני לא יכולה ככה כמה אפשר לספק את עצמך?!! מה אני רווקה?!! היום לקחתי את התיק ואני נוסעת לאמא שלי לשישי שבת אני לא בנאדם שבורח מדברים אבל אי אפשר היא בלתי נסבלת ומדכא אותי ושוב כמה אפשר לטחון את אותו שיר בסוף הוא נהפך לבלתי נסבל רק עצם העובדה שאני נוסעת לבד נותן לי אוויר לנשימה רק הסיבות לא משמחות אותי איזה עוד פתרון שלא חשבתי עליו אפשרי ?עיזרו לי!!! אני לא רוצה לזרוק את הכול לפח כמובן שיש גם דברים טובים. מרגיש לי כאילו אני על סף תהום הפעם מכול הפעמים הקודמות
