התייעצות

get a try

New member
תגובה הזויה. מאיפה את כל כך בטוחה שזה מה שאני חושב ?

אני כותב פוסט, בכאב לא קטן, ואת חושבת שאני עושה את זה כדי "להפיל" על אישתי ילדים והחלטות ? להכתיב לה ?
ניסיתי להבין מה האפשרויות השונות מבחינה חומרית, בית וכזה.
&nbsp
את לא מכירה את אישתי. אז כן, יכול להיות שהיא תלך לעו"ד. אבל מההיכרות שלי איתה - ויש לי קצת יותר ממך מן הסתם - זה יהיה יפה (אם יהיה)
&nbsp
&nbsp
 
כי לא משנה מה אתה חושב, משנה מה אשתך תחשוב

היא תחשוב שאתה עוזב אותה ואת הילדים כדי להשכיב כל אשה שתצליח. ותגובתה תהיה בהתאם. אתה יכול להתכחש לזה אבל כשתקבל זימון לבימ"ש מהעו"ד, אל תגיד שלא הזהירו אותך.
 

Age Enhanced

New member
ניסית להבין מה האפשרויות אבל לא נראה שאתה קורא את התשובות

הציעו לך פתרון מצויין. לחכות עם מכירת הדירה עד שהילדים יגדלו ובינתיים אשתך שלם לך שכ"ד על החצי שלך בבית.
 

get a try

New member
תודה לכולם על התגובות

ראשית, טיפול זוגי ניסינו. עזר לשניה וחצי וגם זה בקושי. מי יודע אולי המטפלת היתה לא טובה מספיק.
שנית, מלחמות ועו"ד - זה לא העניין של אישתי. היא לא אישה רעה כזו. אני שומע איך היא מדברת על אחרים שמתגרשים וקצת שומע בין השורות.
שלישית, דיברנו והגענו הרבה פעמים למצב של "די, אין יותר מה לנסות". כן דיברנו על גירושין, וכם ניסינו.
&nbsp
אני לא חותך "מהר מדי". 8 שנים של רגשות כאלה, של עליות ובעיקר מורדות, זה - לדעתי - לא מהר מדי.
&nbsp
ושוב, תודה לכולם על התגובות
 

מריוס זכריה

Member
מנהל
המטפלת היתה לא טובה מספיק

תראה, אני לא בא לשנות את החלטתך. אתה יודע הכי טוב מה טוב בשבילך.
אני רק משתמש בסיפור שלך כדי להעביר מסר לאחרים (ואם אתה רוצה, גם לך).

המסר הוא: טיפול זוגי דורש מסירות נפש. אחרת זה לא עובד.
צריך לשים שם את קרביך על השולחן, ולהתחנן בפני זוגתך להבנה וסליחה.
אם לא בכית שם, לכל הפחות בלב, ורצוי לא רק בלב, אלא ביבבות ממש לא עשית שם כלום.

נכון שבטיפול זוגי כל צד מבטא את כעסיו. זה שלב הכרחי.
אבל זה רק שלב פתיחה. זו לא העבודה עצמה.
את הכעסים הרי ביטאת כבר בבית, מיליון פעם.

העבודה היא כשאתה מבין את הכעס שלה, מזדהה איתו, כואב אותו, כאילו היה שלך. ואז, בדרך כלל, בוכים, כי מבינים כמה הכאבנו לשני.

(לא נאה לגבר לבכות? שטויות במיץ. גבר שלא יודע לבכות, הוא בכלל חצי בן אדם. החצי הפחות חשוב. החצי החשוב זה ההוא שיודע לבכות.)

נכון, צריך גם להתעקש על מה שכואב לך, ושבת הזוג גם כן תשים את קרביה. כמובן.


אם אין שם מסירות נפש מוחלטת, זה לא יקרה. גם אם המטפלת מצוינת.

למען האמת, אם היא מצוינת, היא יודעת לדרוש את זה משניכם. אם היא לא דורשת, אולי היא לא מצוינת. רק טובה. או אולי אפילו זה לא.

אבל בכל מקרה, זה לא פותר אותך ממסירות נפש.

טיפול זוכי זה לא חוג קרמיקה, שבאים, תולים את התיק, עושים כוס תה, מקשקשים קצת, משחקים בחימר, מנקים ידיים והולכים הביתה.
זה גם לא רופא אף אוזן גרון, שרושם כדור, בולעים עם כוס מים, ועם זה לא עובד, הכדור היה חרא. או הרופא היה חרא, או שניהם.

צריך מסירות נפש.

אז יכול להיות שכשהלכתם לטיפול הזוגי, עשית את כל זה, ובכל זאת זה לא צלח.
אבל אתה יודע מה - אני בטוח שזה לא מה שקרה.
איך אני יודע - הרי לא הייתי שם?

אני יודע כי אתה כותב "זה עזר לשניה וחצי".

כי כשיש מסירות נפש, ולו גם לשעה, וגם אם המטפל/ת חצי מטומטם, קורים נסים גדולים. ואם לא קרה שום נס, ולא רבע נס, לא שמת את הקרביים על השולחן.

אז אני אומר: אם זה מה שאתה רוצה, לך תתגרש לשלום, ואי באמת מאחל לך הצלחה, וגירושין קלים, וכל טוב, באמת ובתמים.

אבל אני גם אומר שבזוגיות הזאת - לא למדת את השיעור. לא מיצית.
חבל. אני במקומך הייתי שוקל שנית, לפני שאני רץ לעורכי הדין.
אבל איך שאתה רוצה...
____________________________________
מריוס זכריה, מטפל, מנחה ויועץ אישי, זוגי ומשפחתי
 

שילה1

New member
מריוס-אוליי לא היתה כימיה עם המטפלת?

כם מטפלת היא בעלת מקצוע.ובכל אינטרקציה עם אחד או אחת כזו-דרושה כימיה בין הצדדים. בהעדרה-אין סיכוי להצלחה.גם אם מדובר בבעלת מקצוע מעולה.(או בעל מקצוע) ואם קיימת-אפשר להמשיך.
 

מריוס זכריה

Member
מנהל
אין ספק שכימיה היא דבר מאוד חשוב

אבל בואי תסתכלי על זה ככה:

אם אנשים באים לטיפול זוגי עם המון רצון וכוונה ומה שקראתי מסירות נפש - ואז מתברר שאין כימיה עם המטפלת - אז מה עושים? מרימים ידיים וחוזרים הביתה? לא. אחרי כמה פגישות מפסיקים ומחפשים אחרת, עד שזה עובד. ובאמת, לפעמים עוברים 2-3 מטפלים.

אבל אם אנשים באים לטיפול זוגי בעייפות, בלי כוונות עמוקות, או מהסיבות הלא נכונות - אז עכשיו האחריות כולה מועברת למטפל/ת. היא צריכה להיות מעולה. וצריכה להיות איתה כימיה, ואם כל זה לא קורה, זה לא אנחנו זה היא.

ולפעמים כידוע לוקחים את זה רחוק הרבה יותר: אולי כל המקצוע הזה הוא שרלטנות. כסף. ציניות. וכל השפיל הזה ששומעים פה הרבה.

אז מה אני אומר, שמטפל או מטפל לא צריכים להיות סופר מקצועיים? בוודאי שצריכים!
לא צריך כימיה? אין עניין של התאמה אישית? בוודאי שיש!
האם המטפל לא אחראי גם כן להצלחת הטיפול? אחראי! מאוד!

אבל לפני הכל, ומעל לכל, יש את כוונת בני הזוג. הנכונות שלהם לצאת מעורם כי הקשר הזוגי נורא חשוב להם.

אבל אם הקשר הזוגי כבר לא כל כך חשוב, מה זה משנה אם למטפל/ת יש אתנו כימיה, או יש לה קפה טוב, או כל השאר? כלום לא יעזור...

---

אני חוזר וכותב שוב ושוב על המאבק הזוגי, ואני תמיד אומר שזוגיות היא תמיד קשה, מאתגרת ומלאה בתסכולים. אז אחרי כמה זמן, למרבה הצער, הרבה אנשים מתייאשים, לא סומכים על עצמם שבחרו בחירה נכונה בבן/בת הזוג, והולכים בדרך הקלה, שהיא להאשים את השני.

ואחרי שמאשימים את השני כמה שנים, וזה כבר לא נותן יותר שום התעלות או נחת, נשאר רק להחליף בני זוג.

זו השטחיות של ימינו המודרניים. תרבות החד פעמי, הסיפוק המהיר, וכולי.

אני מבין שזו רוח הזמן, אני חלק ממנה. אבל אם יש מקום שבו אנחנו אמורים להזכר בזה שאנחנו אנושיים, זה בזוגיות. ובהורות. ושתיהן כידוע צמודות וקרובות עד מאוד.

פה המבחן האמיתי.

כשבן אדם משקיף אחורה על חייו, מה הוא בודק? כמה דירות הוא צבר, כמה מכוניות, ואיזה CV מהמם יש לו? או שהוא מסתכל על המשפחה שלו, הילדים, האדם שאיתו הוא קם בבוקר (בתקווה שזה לא רק עובד זר)?

---

וזו אגב הסיבה שבני זוג צריכים ללכת לטיפול זוגי בהקדם האפשרי, ולא לחכות שיעברו עשרים שנה והכל ימות.
____________________________________
מריוס זכריה, מטפל, מנחה ויועץ אישי, זוגי ומשפחתי
 

שילה1

New member
אכן-כשיש רצון-יש דרך.ויש לבדוק

כימיה עם עוד מטפלים.אלא אם.....אין רצון .קראת לזה"מסירות נפש"-לטעמי קצת מוקצן,אבל הרעיון ברור.תודה על ההסבר המפורט.אכן-בתרבות היום,הכל אמור להיות מהר וברגע זה וחד פעמי.
 

alongrin

New member
זו לא מסירות נפש

זו מחוייבות.
כדי שתהליך כזה יצליח, שני בני הזוג צריכים להיות מחוייבים לו באמת ובתמים.
הם צריכים לבוא לטיפול במטרה שזה יצליח ולא במטרה "הנה שמנו עוד וי, כדי שלא יגידו שלא ניסינו הכל"
&nbsp
 
לא תמיד קל לזהות שזה חוסר כימיה

לפעמים העסק פשוט לא עובד וקשה להסביר למה. אני כותב זאת מניסיון אישי. כאילו 3 אנשים בחדר שכל אחד מדבר שפה אחרת. ואנחנו טיפוסים יחסית סבירים. לא טיפשים במיוחד, לא אנשים קשים, לא היו שם מריבות קולניות ובכל זאת העסק לא עבד. העסק הכוונה לטיפול הזוגי. אני לא עפתי על המטפל בשום שלב אבל גם לא הרגשתי עוינות עד כדי שבירת הכלים (לגבי הטיפול).
 
קל לדבר על אחרים עד שהיא בעצמה תהיה בסיטואציה שלהם

גם הגרוש שלי לא אדם רע ולא אוהב מריבות וכשהגיע לחלוקת הרכוש בגירושין חישב כל אגורה בכל ביטוח מנהלים וקרן השתלמות וריביות וערך מחקר בכל תחזית אינפלציה שבנק ישראל פרסם שאפילו האקטואר לא הבין מה נפל עליו....
 

שילה1

New member
כי לא יכולים לצפות התנהגות בזמן משבר גירושים.

ולכן יש להתכונן לרע ביותר.
 
הפתרונות שאתה מציע הם בעיתיים מאד בטווח הארוך

לאור מה שאתה מתאר על הישוב שלך, כדאי לך להשלים עם הרעיון שאתם תצטרכו לעבור דירה. תמכרו את הבית, תתחלקו חצי-חצי בכסף ושכל אחד ידאג לעצמו מאותו רגע והלאה. תאר לך סיטואציה שהיא נשארת בבית, אחרי זמן מה היא תכיר גבר נחמד, הם יתאהבו וזה יעבור לגור איתה. לגיטימי לגמרי. הבעייה שאם הבית רשום חצי עליך, אתה תבוא ותגיד מה פתאום שהזר הזה גר בבית שלי? בקיצור, זה מתכון לצרות והרבה פרנסה לעורכי דין. עדיף שתהיו חכמים, תחליטו על העיר שבה תרצו לגור ותכתבו זאת בהסכם. כל אחד ממכם יחליט אם בכסף שלו מהמכירה אם הוא רוצה לשכור או לקנות. לדעתי מרגע הגירושין, כדאי להוריד את המעורבות ההדדית למינימום. אתה תשלם לה מזונות, מחציות ומדור ובזאת סיימתם.
 

שילה1

New member
הוא ישלם מזונות לילדים ולא בהכרח גם מדור

הכל לאחר בחינת הקריטריונים הרלוונטיים.
 
אתה אחרי החלטה אחת ... או אולי אחרי ההבנה מה צריך לעשות

אתה מדבר על הנושא הטכני.

הנושא הטכני יכול להיפטר בשלל דרכים :

אני לא יודע בני כמה הילדים, אבל באם אתה יכול להשאיר אותם לגור בבית חלף מזונות - גם זה פתרון.

לפחות זמני.
______________________________________________________

אני מציע לך לבדוק גם פתרונות אחרים כמו לדוגמה פשוט לפתוח את המערכת לחלוטין.

היינו לצאת עם אחרות, שהיא תצא עם אחרים, ולבדוק איך זה מתאים לך, הרי מה שיש היום זה טכני ולא ריגשי.
_____________________________________________________

בייחס להיבטים כלכליים, כמו גם שאלת המשמורת - אני מציע לך בחום לדבר עם איש מקצוע ולא רק כאן.

פשוט לתכנן הכול.

עוד עיצה ?

תדאג שיהיה לך סכום מסויים במזומן במקום סמוי מהעיין, אתה עוד תזדקק לו, לא פעם היא תגיש תלונה על אלימות - ותסגור את הכספים - כך שאפילו לעורך דין פלילי נורמאלי לא יהיה לך כסף.

אז תעשה קופה קטנה בצד
 

נומלה

New member
דווקא יש לי רמז למה

היא לא מתלטפת איתך, אבל לא בזה עסקינן. עסקינן בהסדרי פרידה. אתה מעונין שגם היא תהיה המטפלת הראשית של הילדים (כי אתה מאוד עסוק כפי שכתבת), וגם שהילדים יחיו ןיהנו ממה שהישוב הקהילתי מציע. לזה יש עלות לא קטנה ולכן לא ברור לי "אני יוצא מופסד".
תחליט מה חשוב לך יותר וזו שאלה מאוד אישית. חלוקת רכוש שוויונית, או שהילדים שלך יגדלו בתוך השפע דבר שיש לו עלות.
(אגב בענין הבית, אפשר להחליט שמשאירים אותו עד שאחרון הילדים מסיים צבא ואז מוכרים ומתחלקים בכסף, כך שלא "תצא מופסד" אלא רק תשלם על אחזקת ילדיך במקום כזה)
 
למעלה