אם אתה כבר מרגיש בטוח ונוח עם הכלי
ושליטה מלאה בו, אז זה לא מוקדם מדי לדעתי. מוקדם זה לא משהו אבסולוטי- זה תלוי בהרגשה שלך.
והאמת, לא מתחברת בכלל לתגובות כמו "עדיף לא להרכיב". עדיף גם לא לרכוב, אז מה?
ממילא הבחירה בדו"ג מגדירה אורח חיים- תרצה או לא תרצה, הכל מתיישר לפי זה.
הדבר היחיד שאני מסייגת פה זה ילדים או בעלי חיים, ובעצם כל מי שלא מבין לחלוטין את המשמעויות- למען האמת זה כולל גם חלק מהמבוגרים. יצא לי כבר לוותר על זה בגלל תחושה לא טובה לגבי מורכב. לפעמים צריך להיות מבוגר אחראי ולצנן התלהבות של מישהו...
אבל כן, הרכבה היא צורך. התחלתי להרכיב רק כשנוצר לי אילוץ כזה. (המשכתי כי זה כיף
)
מעבר לזה השקלים שלי הם:
1. לא מתיימרת לתת לזה הסבר פיזיקלי אבל בניגוד למה שכולם תמיד אומרים, כמעט בכל הפעמים שהרכבתי מישהו שגבוה ממני משמעותית (כמובן שכולם גבוהים ממני וכו', אבל אני מתכוונת סביב המטר 80)- זה הרגיש הרבה יותר כמו יתרון מאשר כמו חיסרון. גם שמנמנים למיניהם, עם התדריך הנכון (ראה סעיף הבא), יכולים להיות מורכבים ממש סבבה. לפיכך הדבר היחיד שאני יכולה לומר פה זה- אל תתקבע על כל מיני פחדים מראש- זה הכל בך ובמורכב, והרבה פחות בנתונים הפיזיים.
אבל כמובן שלא עושים שום דבר שאתה לא מרגיש בו בטוח.
2. תדריך יציאה- גם אם המורכב צוחק עליך- אל תוותר על להסביר איך עולים, איך יורדים ואיך מתנהגים. לפעמים דברים שנראים לך טריוויאליים לא תמיד יושבים אצל הבנאדם השני. למשל, מישהו שבזמן העליה על הכלי נעמד בכל גופו על אחת הרגליות ומשתהה שם (קרה לי) כי הוא לא עושה אצלו את ה-1+1 ולא מבין שהדבר היחיד שמחזיק את שניכם כרגע זה הרגליים שלך
(אגב, פה למשל זה נחמד כשהמורכב גבוה- הוא פשוט מעביר ישירות את הרגל למקום הנכון בלי צורך בשלבי ביניים)
3. לגבי התנהגות בנסיעה- דימוי ה"ילקוט" בעיני קצת חוטא למטרה, כי במצב אידיאלי אתה לא תרצה שהמורכב שלך יהיה סרח מיטלטל ופאסיבי. אבל זה כן עוזר קצת למורכבים שזה ממש חדש להם, להשתחרר מהאינסטינקט ההפוך בתור התחלה, ואם לא לעזור- אז לכל הפחות לא להפריע. אבל השלב הבא של ההרכבה הוא להבין שיש להם חלק פעיל ברכיבה ואז לתת הוראות יותר ספציפיות, לגבי הטיית הגוף, התנהגות בזמן בלימה ואפילו מבט (הוא עוזר להיכנס לתנוחה הנכונה עם הגוף).
4. טיפ: הצמדת הברכיים של המורכב לרוכב תופסת הרבה ציפורים במכה:
א. היא עוזרת לא "להיזרק" בזמן בלימה או מכת גז.
ב. היא מאוד עוזרת למורכב ולרוכב להיות גוף אחד בעת סיבובים ובכלל. זה חשוב מאוד כשהמורכב הוא מאסיבי ממך- אבל רצוי בכל מקרה.
ג. היא מונעת ברוב המקרים את התופעה של קסדה נוגחת בקסדה. והאמת שעוד לא מצאתי שום דרך אחרת שעוזרת לזה. על שרירי הבטן לבדם קשה לבנות לכל אורך הנסיעה. ברגע שהמורכב יאבד ריכוז (וזה יקרה), הוא שוב ינגח בך. הצמדת הברכיים תפתור את זה.
זה כרגע מה שעולה לי בראש- נסיעה טובה