עברית או אנגלית
לשי, עד הארי פוטר קראתי באנגלית, אבל בעיקר חומר מקצועי ולא ספרי קריאה. למרות שהאנגלית שלי מצויינת, תמיד היתה לי רתיעה מספרי קריאה באנגלית, בעיקר כי ספר זה מעין בידור, מעין מנוחה למוח, התרגעות ובריחה לעולם אחר, כמו בקולנוע פרטי שבו אתה המפיק, המלהק, הבמאי, המלביש רק לא התסריטאי - ואת זה הכי כיף לעשות בשפת האם. אחרי שסיימתי את הספר השני, בתחילת אפריל, נכנסתי ל``קריז``. לא הייתי מסוגלת לשאת את המחשבה שתעבור חצי שנה עד שאדע מה קרה להארי, וכשראיתי את הספר השלישי באנגלית קניתי אותו מייד (הוא גם היה ממש זול, יחסית). התחלתי לקרוא, ולהפתעתי העצומה, לא ראיתי שום הבדל בין האנגלית לעברית מבחינת התחושה שתיארתי קודם לכן. מה שכן קרה הוא העונג העצום לקרוא את הספר בשפת המקור. כל תרגום, ואפילו המשובח ביותר, מעביר דברים דרך המסננת של המתרגם. כשאתה קורא את המקור, הכל ראשוני, מוכן למעבר דרך המסננת הפרטית שלך. זה כיף אדיר. כיף להבין בדיעבד הברקות של המתרגמת, מאתגר לחשוב בעצמך איך היית מתרגם שמות או ביטויים שתרגומם מוצלח פחות. דוגמה יכולה להיות חיקוי של מבטא, דבר שאי אפשר לתרגם אותו לעברית, או צורה בה מתבטאים, למשל, גמדוני בית: גמדון/ת בית י/תגיד:I is not knowing, בעברית אפשר לתרגם ל``אני לא לדעת`` אבל זה בהחלט מאבד מקסמו. זו דוגמה אחת קטנה מני רבות (בהזדמנות, אכתוב אחרות), וזו התחושה שלי. בעקבות הארי פוטר התחלתי לקרוא עוד ספרים באנגלית,ואין מה לדבר, לוקח קצת יותר זמן, אבל איזה כיף!!!
