"עזראל", קארוי פאפ, קראתי את חציו השני אתמול במכה אחת
כ-100 עמודים, לאחר שעד אתמול קראתי יחסית לאט. (באמצע נכנסו גם שני סרטים שאחד מהם שאב את תשומת לבי, אני ממליצה למי שיכולות/ים, אם עדיין מקרין בסינמטקים עד ה-27.4, לרוץ לראות את הסרט "הלילה האחרון של 43" על פי סיפור של ג'ורג'ו בסאני שהשנה מלאו 100 להולדתו).
"עזראל" ספר מעניין, כותרת המשנה היא "ספר זה מספר על ילדותו של ג'רג' עזראל", ילדות מחולקת לשניים, שנים ראשונות בחסותו של סב יהודי אורתודוקסי פאנאטי שעמד על זכותו לשאול את הילד מהוריו, כדי להרביץ בו חינוך טוב ולהכשיר אותו להיות מבשר המשיח (כהנגדה לחינוך הקלוקל בעיני הסב, שעלול הילד לקבל בבית אביו הרב, ה-"נאולוג", כלומר רפורמי = אך לא במובן הרפורמי הנוכחי, מה שבלבל אותי בהתחלה, אלא המדובר ביהודים שהושפעו מתנועת ההשכלה ושאפו ליתר התמזגות בסביבה ההונגרית).
עם מות הסב חוזר הילד לבית הוריו ורוב העלילה נסבה סביב החיים הלא פשוטים שם. מדובר בילד דעתן ועקשן, הסובל עדיין מהטראומת נטישתו בידי הוריו בעבר, ומתמודד עם חינוך נוקשה בהווה. מאבקו לחופש, למרד. רמי סערי ממקם את הספר ברקע התרבותי וההיסטורי מסוים באחרית הדבר שלו ועל ידי כך מרחיב את היריעה ומעניק יתר-משמעות לספר. השפה ארכאית וגבוהה ולי היתה מהנה מאוד.
אני חושבת שאמשיך בקריאת תרגומים של סערי, לפחות עוד אחד מייד אחרי הספר הזה, כנראה גם כן מהונגרית.