כפייה אינה תלויה בכח, ולא במה הצליחו ליישם בפועל... ולא
בהשווה למה עושים אחרים.
 
 
כפייה היא בראש ובראשונה תוצר של - נקודת מוצא.
 
 
ונקודת מוצא שאומרת - אנחנו הצודקים, הם הטועים. תמיד, ולגבי הכל. וזה כלל לא פתוח לדיון. גם לא לגביהם! - משמע אפס גמישות פנימית או חיצונית... - ממנה והלאה כל מה שיתפתח הוא כבר על הציר של כפייה. עם אנרגיה, מטרה, כיוון, ומהות של - כפייה.
 
וזה קיים גם אצל דתיים וגם אצל חילונים.
מי יותר, מי פחות? לא אני קובע.
 
 
אם כי אני מניסיוני, אם כבר נתקלתי בגמישות מחשבתית וכללית כל-שהי, היא הייתה בעולם החילוני. שם אפילו יש נסיון לעודד את המגמה של ריבוי תרבויות, דעות, דתות, צבעים, וסגנונות. כל עוד האדם לא פוגע באחרים, ולא עובר על החוק - הרי זה משובח. המגוון.
 
אבל מודה, לא מכיר את העולם הדתי כולו. מה גם שהעולם הדתי בעצמו מורכב מתתי-קבוצות שפעמים-רבות רב השונה בניהן על המשותף.
 
הפתרון? לא להיכנס לתחרויות.
כל אחד שיסתכל על עצמו, אם יש לו אומץ
.
 
 
לילה טוב מתח
.