הכנה לראיון לרפואה באוניברסיטת בן-גוריון

michaels7

New member
הכנה לראיון לרפואה באוניברסיטת בן-גוריון

השנה התקבלתי לרפואה בבן-גוריון ולכן רציתי לחלוק עם אנשים שמנסים להתקבל לרפואה איך אפשר להיות מוכן לראיונות. אני אספר על עצמי, ועל איך שאני התכוננתי לראיונות. דבר ראשון הגעתי עם עצמי למסקנה שלהיות עצמך בראיון לא יספיק לי בשביל להתקבל ואם לבוא על בליינד לראיונות אז רוב הסיקוי שלא אתקבל ולכן התחלתי לברר איך אפשר באמת לבוא מוכן לראיונות. אני התחלתי להתכונן איזה חצי שנה לפני הראיונות, אבל אני בטוח שאפשר להספיק גם בהרבה פחות זמן. מהמחקר שעשיתי בנושא גיליתי שיש שני ספרים שיעזרו להתכונן לדילמות בראיון: רפואה שלמה בין רופא למטופליו של יונתן הלוי, ואתיקה ורפואה של דוד הד. קראתי את הספרים הללו מספר פעמים וכל הדילמות הרפואיות ובכלל מצבים שמתוארים בספרים ידעתי להתמודד מולם מצוין, דבר נוסף שעשיתי כהכנה לדילמות זה קראתי באתר של הסתדרות הרופאים (הר"י) את החוקים הקשורים לאתיקה רפואית, ומה דעתו של החוק בנושא, ולמרות שבראיונות באמת לא מצפים ממך לדעת חוקים או לדעת את שבועת היפוקרטס ושבועת הרופא העברי, הייתי ממליץ לכם בכל זאת לקרוא אותם. נושאים עקריים שפוגשים בדילמות: --המתות חסד: מחלה סופנית וקטלנית, תינוק או אובר שצפויים לו חיי סבל, צמח ------- בחירה בין הארכת חיים לבין איכות חיים --קדימויות בטיפול רפואי- חייל-מחבל, זקן צעיר, בן אדם רגיל אישה בהריון בעדיפות ראשונה - הרופא יטפל בפצועים ובחולים המצויים בסכנת חיים מיידית, אך נראה שניתן להצילם. בעדיפות שנייה - יטופלו חולים ופצועים הזקוקים לטיפול מיידי, גם אם הטיפול אינו מציל חיים. בעדיפות שלישית – יטופלו פצועים וחולים שניתן לדחות את הטיפול בהם למשך זמן סביר ללא גרימת נזק. בעדיפות רביעית - יטופלו פצועים וחולים שנראה לרופא הממיין כי הסיכוי להציל את חייהם אפסי בתנאי הזמן והמקום הרלוונטיים. 1)דחיפות 2) חשיבות 3) תועלת- תורמה 4) סיקויי החלמה 5) שאר המערכות 6)תור- נסיבות - הפלות- באיזה שלב ומאיזה סיבה אפשר לעשות הפלה, האם להודיעה להורים של קטינה שהיא בהריון האם לעשות ניתוח קיסרי גשהאם מתנגדת - להגיד אמת או לשקר לחולה סופני כשהמשפחה מבקשת אמפטיה- אנמנזה -- זכותו של החולה לסרב לקבל טיפול, לא לתת טיפול לבן שלו - נאמנות לאדם הפרטי או לחברה- איידס, מפעל - ניסוים בבני אדם, מתי אפשר לעשות ניסוי, מתן פלצבו - רופא או רובוט- אנושי או מקצוען אני התייחסתי לראיון כעל מבחן על חומר ב3 נושאים עקריים: דילמות רפואיות, על עצמך, על הנגב ועל האוניברסיטה. בשביל להתכונן בחומר על עצמך צריך להזכר ולרשום במסודר את כל הדברים החשובים וכל הדברים הטובים שעשיתם בחיים שלכם, אני ארגנתי את כל החומר בחיבור בן 2 עמודים על עצמי וניסיתי בראיון לשים דגש על כמה שיותר דברים טובים ומשמעותיים שעשיתי בחיים שלי. קראתי בפורום את הראיונות שהיו לאנשים והוצאתי מתוכם שאלות אפשריות לראיון, ואני יכול להגיד להם שרוב השאלות חוזרות על עצמן, השאלות העקריות שאתם צריכים שתהיה לכם תשובה מסודרת וברורה אליהם: 1) למה אתה רוצה להיות רופא? 2) איזה רופא אתה רוצה להיות? 3) מקרה שבוא היית בלחץ... ואיך תפקדת? 4) תכונות טובות שלך ותכונות רעות 5) למה כדאי לנו לקבל אותך? 6) תגיד מהי נקודת שפל בחייך ואיך התמודדת אתה? 7) מהם לפי דעתך התכונות החשובות אצל רופא? 8) מכרה שהעליבו אותך, מקרה שנפגעת. 9) איזה ספר אחרון קראת? 10) איזה סרט אחרון ראית? 11) אם היית במקומינו איזה שאלה היית שואל את עצמך? 13) למה דווקא בן גוריון? ברוב הראיונות הבוחנים מבקשים ממך לספר על עצמך, אז תכינו הצגה עצמים של 2-5 דקות שבהם תגידו את הדברים העקריים על עצמכם ואת הכיוון שבו אתם רוצים שהשיחה תזרום, שימו דגש עקרי על התנדבויות שלכם, על תפקידים שעשיתים שהייתה בהם אחריות גדולה, דברים שאתם באמת גאים שעשיתם אותם בחיים שלכם (אם אפשרי אז שהם איכשהו יהיו קשורים לתחום הרפואה) ובמהלך הראיון תנסו להזרים את השיחה לכוונים אילו. דבר נוסף שמצפים מכם בראיונות, זה שיהיה להם איזשהו קשר עם הנגב.... אז תמצאו אותו!!! אם אתם גרים בנגב אז מה טוב, אם לא אתמצאו קרובים שגרים באיזור ותבקרו אצלהם, תבקרו באוניברסיטה, תבקרו בעיר באר שבע, שאם הבוחנים ישאלו אתכם על האיזור, ולמה באר שבע ולא תכניון יהיה לכם מה לענות. אחרי שידעתי את כל הנושאים עשיתי סימולציה של הראיונות, ישבתי עם קרוב משפחה והוא שאל אותי כל הזמן שאלות על עצמי, הביא בפני דילמות ופשוט תרגלתי איך אני עונה אליהם, זה דבר מאוד מועיל להגיע לראיון עם בטחון עצמי, תמיד תסתקלו לבוחנים בעיניים ותראו להם שאתם לא לחוצים. זה פחות או יותר הדברים שאני עשיתי בשביל להתכונן לראיון, ואני באמת מאמין שבזכות ההכנה הזאת בסופו של דבר לקחו אותי ולא כל מועמד אחר. מקווה שעזרתי
 

idanm3

New member
לא עדיף פשוט

להיות כנה ולהגיד את האמת על עצמך מאשר לתכנן את "האמת" ?
 

blackhole sun1

New member
כנראה שלא...

אני ניסיתי את דרך הכנות... אמנם קיבלתי על כך מחמאה על ה שיש לי אומץ לבוא ולהגיד את מה שאמרתי בראיון, אבל הם לא אהבו את זה. גם אמרתי משהו שאני לחלוטין מאמינה בו, וגם אחרי הדחייה - עדיין ממשיכה להאמין בו שהוא נכון. אבל הם חשבו אחרת. לא תמיד האמת שלך הם משהו שהם אוהבים. לפעמים אתה אומר את האמת, והם מתייגים אותך כ"זה שאמר אמת, אבל........" והתוכן של הדברים לא ממש יעשה להם את זה. וככה אני נדחתי מב"ש :)
 

dr is loading

New member
ומי אמר שאת לא כנה בזה שאתה מכין את עצמך?

אתה מכין את עצמך לראיון, אז כן, אתה תדע מה הם שואלים, אז תבנה לעצמך נקודות שתדבר עליהם, תדע איך ומה תגיד, אבל לא תשקר. הרעיון של ללמוד הראיונות, לא נועד בשביל לשקר להם, אלא בשביל להגיד את האמת, אך בצורה מסודרת. כשאני עשיתי לעצמי הכנה עצמית על הראיונות, כשלמתי את הראיונות (וזה היה יותר מחצי שנה), עברתי על כל שאלה אפשרית, הכנתי דפים עם שאלות, דילמות וכל פריט מידע שהצלחתי להוציא מסטודנטים, סטאז'רים או כל אחד שהיה קשור בצורה כזו או אחרת לעניין (לצערי זרקתי הכל אחרי שהתקבלתי)... זה נתן לי באמת את האפשרות לשבת ולחשוב מה הייתי עושה, לראות איפה עוברים הקווים האדומים שלי, נתן לי את האפשרות לדון עם אחרים על הדילמות, להציג את הדרך שבה אני רואה את הדילמה, ואז אני מקבל גם חוות דעת מאנשים אחרים על הדילמה, הם מציגים אותה מנקודה שונה, וזה תורם המון, ולאו דווקא רק לראיונות, אלא בכללי, פותח לך קווי מחשבה חדשים, כך שלפי דעתי, לשבת ללמוד ולקרוא את הנושאים האלה, זה דבר מצוין. בגלל זה אני לא רואה סתירה בין כנות לאמירת אמת במצב של הכנה מראש לראיונות
 

roi310

New member
שאלונת

האמת שסתם מעניין אותי לדעת מה חושבים פה המועמדים שעברו את הראיונות בב"ש על הדרך הזאת של המיונים ככלי לבחינת האשיות אשמח אם תשוו את זה לבחינות אחרות לבדיקת אשיות כמו מו"ר ומרק"ם..
 

dr is loading

New member
אני חושב ש...

היא שיטה טובה, אבל ממש לא מושלמת. יש לה יתרונות: - יושבים איתך בין חצי שעה לשעה וחצי על מנת להכיר אותך - יושבים 2 אנשים שאסור שתהיה להם קירבה או הכרה כלשהי עם המועמד - לא משלמים לבוחנים כסף, הם עושים זאת בהתנדבות מלאה - יש 2 ראיונות - ו...זאת ב"ש...=) יש גם חסרונות: - רואים אותך רק 2 אנשים כל פעם - זאת חוות דעת סובייקטיבית בסופו של דבר (כמו בכל שאר המקומות) - ולא עולה לי עוד בראש הממ...השיטה בב"ש היא לא מושלמת, אבל היא שיטה שקיימת כיום, ואין בינתיים תחלופה טובה יותר. אני יודע שמו"ר פנו לב"ש על מנת לשנות גם בה את שיטת המיון, אבל לא ממש הלך למו"ר, וזה נשאר כראיונות.
 
יש עוד הרבה בעיות

בבאר שבע הראיון בסופו של דבר נותן המון המון כוח לרושם ראשוני. ואין בדיקה כמותית לגבי התכונות שלך. בסופו של דבר רושם ראשוני הוא רק 30% מה אתה אומר. במו"ר המראיינים יושבים עם דפים מולם שבהם רושם זמן כמה הבן אדם מראה ביטחון עצמי 1-5 (ועוד מספר גדול של שאלות). מה שעושה את הבחינה הרבה פחות אישית (שזה דבר טוב). המראיינים בבאר שבע יכולים להיות בערך כל מרצה באוניברסיטה כולל מרצים שלא קשורים באמת לרפואה, ומי הם שיגידו לי אם אני מתאים להיות רופא. השאלות בבאר שבע רנדומליות, מה שאומר שלבן אדם א' יכול להיות ראיון ממש קל ולבן אדם ב יכול להיות ראיון ממש ממש קשה. הכמות של אנשים שבאר שבע מגישה לראיונות היא מגוכחת, 700 איש על 70 מקומות, יש לי ולהרבה אנשים הרגשה כאילו לעבור בבאר שבע ראיון זה כאילו שהוציאו את השם שלך מכובע. החלק הכתוב במו"ר מסיר כל קשר לרושם ראשוני, והוא בכלל דבר חיובי, בבאר שבע הקורות חיים וההמלצות היה משהו שהמראיינים שלי קראו 5 דקות ציחקקו והמשיכו הלאה, אין חובה אמיתית להתייחס עליהם. המו"ר לא מושלם בעיקר כי הרבה יותר קל להתכונן אליו...
 
כי אפשר ללמוד למו"ר...

אני קיבלתי 229 במו"ר שזה ציון די גבוהה אז תאורתית הצורה שבה למדתי עבדה. השאלות חוזרות על עצמם. מו"ר נכתב על פי פורמט קבוע של ראיון שמוכר על ידי פסיכולוגים שמתעסקים בזה, בגלל זה יש קורסי הכנה, שעובדים די טוב בלהכין אותך לבחינה. המרכז הארצי לא המציא את הבחינה, הוא רק התאים אותו ללימודי רפואה. (לדוגמא האם רופא צריך להודיע לאשה נשואה לנשא איידס שהיא צריכה להיבדק בגלל שהבעלה לא מוכן להגיד לה (הוא קיבל אידס כי הוא בגד בה), השאלה הזאת מופיעה שוב ושוב) אם אתה תיקח רגע דף עם 50 שאלות מאוד מאוד אישיות לגבי עצמך ברוח המבחן, ותענה עליהם ברצינות (צריך לצאת לך בסביבות 30 עמודים), בבחינה עצמה (המילולית והכתובה) אתה תשלוף תשובות מהזיכרון במקום להמציא אותם בזמן אמת. בסופו של דבר כן יש לי רקע טוב, באמת היו לי הרבה דילמות בחיי שרתתי בשטחים המון זמן והייתי חופ"ל בפלוגה מבצעית מעורבת בנים בנות, אבל לא הייתי מצליח לשלוף אותם בבחינה האמיתית אם לא הייתי מוכן. להכין דילמות מראש זה בן זונה, דברים אמיתיים שקרו לי בחיים כמו מתי הייתי צריך לשקר לחברים שלי, זה שאלה שחוזרת על עצמה, לפני יום הבחינה היה לי דוגמא מוכנה למתי זה קרה לי באמת. יש דברים שקשה לזייף כמו ביטחון עצמי, אבל הרבה ממבחן מו"ר זה מבחן במשחק במיוחד הסימולציות, אין לך באמת ידע על איך אתה אמור לנחם זקנה שמת לה הכלב עכשיו אתה בסופו של דבר מנסה להציג מה שאתה חושב שרוצים ממך ואם תצחקק זה לא טוב. ספיציפית דילמות מוסריות - לזה יש שיטה די פשוטה, הדמות בדילמה צריכה להגיע להחלטה, מה שמעניין את הבוחן לראות זה שאתה כותב כמה שיותר שיקולים בעד ונגד, זה הרבה יותר חשוב מהתשובה הסופית שלך. לצורך העניין במו"ר שלי הופיע על בחור שהוא עורך דין עבור חברה שרוצה להקים תחנת חשמל מול הכפר שלו. אז יש מיליון סיבות נגד, מוסר יאדא יאדא איכות סביבה בלא בלא בלא... אבל הבוחן רוצה לראות גם שאתה רושם סיבות בעד, שאתה לא יפה נפש טוטאלי, כמו הי! תחנת כוח זה עוד מקומות עבודה, זה עוזר לפיתוח כלכלי וכן הלאה. זה מראה שיש לך חשיבה שקולה. ואין כזה דבר שיקול מיותר (כל עוד אתה לא מגזים ורושם דברים שלא באמת משפיעים על הדילמה בשום צורה) בשאלה אחת רשמתי 6 טיעונים בעד ו9 טיעונים נגד. התשובה הסופית בדילמה היא כמעט חסרת משמעות, יש דבר אחד שהוא יכול להשפיע וזה חוסר החלטיות, לעשות תשובה שהיא באמצע בדרך כלל מראה שאתה קצת ילדותי (את תיקחי חצי תינוק ואת תקחי חצי תינוק לא עובד בעולם האמיתי). רוב השאלות האתיות האמיתיות אם תיתן לאנשים פתקי הצבעה ותגיד להם לבחור יצא 50% 50% זה לא מודד כלום בעצם. כל מה שאני אומר פה, זה מהפסיכולוג שעזר לי ללמוד, ברור שיש אנשים שלא יצליחו כי היכולת האוראלית שלהם לא ברמה גבוה וכי הם לא שחקנים טובים, אבל לרוב האנשים שווה וכדי ללמוד לבחינה.
 

dr is loading

New member
אבל כל זה מסתכם בסובייקטיביות של המראיין

אבל בנוגע למראיינים, חייב להיות מראיין אחד רופא, והשני יכול להיות שופט, עו"ד, פסיכולוג, מרצה לפיזיקה או כל דבר אחר, אבל הרעיון פה הוא שלא רק רופאים יראו אותך, אלא גם אנשים מהחברה. לא מביאים לך פה את אחד מהמבוגרים שיושבים בבתי הקפה בשכונה ד ושיכולים "לפתור את כל הבעיות בעולם" אם היו נותנים להם. מביאים לך אנשים ציבור, שקוראים לבם משכילים, ונכון, כל בנאדם הוא אישיות בפני עצמה, וכל אחד ידרג לפי איך שהוא רואה רופא, אבל כמובן שיש להם קריטריונים שהבנאדם צריך לענות עליהם, וגם להם יש דפים אחר כך שצריך למלא ולדרג. אין דבר כזה ראיון קל וראיון קשה. אנשים יכולים לחשוב שהיה לי ראיון קל, כי אני מציג אותו בצורה מסוימת אחר כך, אבל כששאלתי אנשים את השאלה ששאלו אותי בראיונות, אנשים פשוט הסתבכו איתה, לא ידעו מה לענות עליה. הרבה דברים ששואלים קשוריפ להמלצות, לקורות חיים, קשורים לדברים שאתה אומר. אל תזלזל בקורות חיים ובהמלצות. זה הרושם הראשוני-ראשוני ממך, עוד לפני שראו אותך, לקרוא את מה שכתבת, ואת מה שכתבו עליך. עכשיו כמו שקטיה אמרה, יש המון מועמדים מתאימים, ולא רק 70, אבל אין מה לעשות, צריך לבחור 70, וזה קשה, כואב, אבל במצב של היום, אין אפשרות ליותר, אז כן, הרבה לא מתאימים לא מתקבלים, אבל תמיד זה יהיה ככה, וזה קורח המציאות.
 
בעיתיות

אתה חייב אבל להודות שהקריטריונים הלא שקופים וחוסר הגדרה לזהות המראיין גורמים לזה להראות די מכוסת'ח. וכן יש דבר כזה ראיון קל וראיון קשה, מספיק שהגעת בסוף היום והמראיינים שלך ייהיו עייפים, ברור שזה ישפיע על השיקול שלהם ביחס לבן אדם שהם ראיינו בבוקר כשהם היו טריים. אותה בעיתיות קיימת גם במרק"ם דרך אגב.
 

dr is loading

New member
יש בזה משהו

אבל עדיין עוברים יום עיון בנושא הראיון, מה מחפשים, איזה תכונות וכו'... חוץ מזה, מי שהיה בראיונות יכל לשים לב שהמראיינים מגיעים לראיון אחד או שניים, ואז הולכים לעבודה או מה שזה לא יהיה... הם לא היו באים לימים שלמים, כך שהרעננות שלהם אמורה להשמר כל הראיונות. אם כבר, אלה שהוזמנו לתאריכים האחרונים לראיונות היו אמורים לקבל מראיינים תשושים...
 

איילפ

New member
הקלות שבאי התקבלות

יותר נכון להגיד אי קבלה אבל זה לא היה מתחרז...
בראיון אחד ארוך, יש הרבה מאוד משקל לרושם ראשוני ושפת גוף - דברים שלא תמיד מעידים על טיב המועמד, ושלרוב המועמדים אין שליטה עליהם. מספיק שבראיון הראשון "לא היה קליק" עם אחד המראיינים (סה"כ יש שניים), ושנה אחרי זה אותו דבר - ואין לך יותר סיכוי להתקבל לבאר שבע. כאשר מדובר על 700 מועמדים, יש כאן הרבה עניין של מזל. במרק"ם/מו"ר (שיטות בעייתיות כשלעצמן, אבל אני מניח שאת הדעה שלי בנושא המיונים כבר הבעתי כאן בעבר) לפחות יש לא מעט מראיינים/מעריכים שונים, כך שההשפעה של ה"כימיה" עם מראיין אחד ספציפי הרבה יותר קטנה.
 

kontsy

New member
מה זאת אומרת "אין תחלופה טובה יותר"?

בטח שיש - מו"ר ומרק"ם הרבה יותר הגיוני שאתה נבחן ע"י הרבה מאוד אנשים+שאלון בכמה תחנות וזה משתכלל לציון ידוע ושקןף (לפחות במו"ר) מה גם שלמו"ר יש כללי מנחים, בראיון בב"ש דיברו איתי על שטויות ודברים שלא קשורים בעליל לרפואה וחלקם נועדו רק כדי להעליב ולערער אותי כדי לגלות איך אני מגיבה תחת לחץ. כזה בולשיט - סימולציה טובה עושה את זה הרבה יותר טוב מהעלבות אישיות... הבעיה היחידה שלי עם מו"ר זה העלות (וכמובן שגם בשיטה זאת מפספסים אנשים אבל זה עדיף בכמה סדרי גודל על הראיונות בב"ש) גילוי נאות: - עברתי שני ראיונות בב"ש אבל התקבלתי אחרי המתנה - עברתי מו"ר בציון טוב
 

dr is loading

New member
אני לא חושב שמור ומרקם הם תחלופה טובה יותר

שאלו לדעתי...ועניתי... אני לא חושב שמי שיודע לשחק טוב יהיה בהכרח רופא טוב. הרבה יותר קשה לשחק בראיון שנמשך תקופה של לפחות חצי שעה (אמנם הרוב כשעה, אבל עדיין יש ראיונות של חצי שעה), ואחרי שאנשים קראו את קורות החיים ואת ההמלצות ששלחת להם. כן, יש אנשים שידעו להציג את עצמם בצורה טובה, יש אנשים שיודעים לדבר, ולמכור את עצמם, אבל מעטים הם אלה שיצליחו לעבוד על המראיינים ולהציג את מי שהם לא, בגלל שהמראיינים מראיינים הרבה מאד אנשים, רובם עושים זאת כבר כמה שנים, יש להם נסיון, והם לא טפשים. שוב, השיטה לא מושלמת, המראיינים הם אנשים, אבל אל לנו לשכוח שיש הרבה מאוד אנשים שרוצים להתקבל, ולפעמים צריך ללחוץ קצת, ולהיות קצת יותר קשים בשביל לנסות לסנן, זה לא תמיד טוב, אבל זה מה יש. מי שלא ידע להציג את עצמו טוב, ומי שלא יודע למכור את עצמו, גם במור ומרקם לא יעשה את זה טוב, כי שם הוא צריך לעשות את זה כל פעם מחדש, כל פעם מול אדם חדש שלא מכיר אותך, וזה יכול להלחיץ אותו עוד יותר. (את תלמדי בב"ש או שהתקבלת גם במקום אחר?)
 
למעלה