זה בדיוק מה שאני אומרת - צריך לברר את כל הפרטים ולקבל
החלטה שמבוססת על הפרטים הטכניים ולא על הרגשות ופחדים.
במי השפיר בודקים את כל הכרומוזומים ולא רק 5 כמו ב-nipt ויש אומנם סיכוי נמוך לטעות, אבל היא ברמת מובהקות כל כך נמוכה שלי באופן אישי אין ספק שהתועלת עולה על החסרון. כמו כן, אם ה-nipt חוזרת חיובית על, נניח, תסמונת דאון (שהיא מפרסמת 99% דיוק בזה) - מדוע בכל זאת שולחים למי שפיר? בדיוק בגלל שיתכן שהסטטיסטיקה שלה מזייפת. ורק זו סיבה מספיק טובה בעיני לוותר על בדיקת הדם.
צ'יפ גנטי זה עניין אחר - עם כל התחומים האפורים שהוא טומן בחובו, ומכיוון שעושים אותו בבית חולים ציבוריים והכסף לא מגיע ישירות לרופא (ובהדסה אפילו בחינם בתנאים מסוימים) אני נוטה יותר לטובתו מאשר ה-nipt שבודק פחות דברים, ועולה הרבה יותר.
כמו כן, פרופ' שוחט אינו האוטוריטה היחידה בנושא, וגם יש לו מעבדה פרטית שמרוויחה מהצ'יפ, אם עושים אצלו - אבל כאמור - הוא לא היחיד בארץ.
החלטה שמבוססת על הפרטים הטכניים ולא על הרגשות ופחדים.
במי השפיר בודקים את כל הכרומוזומים ולא רק 5 כמו ב-nipt ויש אומנם סיכוי נמוך לטעות, אבל היא ברמת מובהקות כל כך נמוכה שלי באופן אישי אין ספק שהתועלת עולה על החסרון. כמו כן, אם ה-nipt חוזרת חיובית על, נניח, תסמונת דאון (שהיא מפרסמת 99% דיוק בזה) - מדוע בכל זאת שולחים למי שפיר? בדיוק בגלל שיתכן שהסטטיסטיקה שלה מזייפת. ורק זו סיבה מספיק טובה בעיני לוותר על בדיקת הדם.
צ'יפ גנטי זה עניין אחר - עם כל התחומים האפורים שהוא טומן בחובו, ומכיוון שעושים אותו בבית חולים ציבוריים והכסף לא מגיע ישירות לרופא (ובהדסה אפילו בחינם בתנאים מסוימים) אני נוטה יותר לטובתו מאשר ה-nipt שבודק פחות דברים, ועולה הרבה יותר.
כמו כן, פרופ' שוחט אינו האוטוריטה היחידה בנושא, וגם יש לו מעבדה פרטית שמרוויחה מהצ'יפ, אם עושים אצלו - אבל כאמור - הוא לא היחיד בארץ.
