היום ההפגנה למען תח"ץ בשבת! זה הזמן להפסיק לילל ולבוא לעשות!

[matrix200200]

בוא ספר לי כמה כבישים מהירים היו בישראל בשנת 1990

"לא השקיעו בכבישים..." אתה אומר כל כך הרבה שטויות אבל שיהיה

בוא ספר לי כמה כבישים מהירים היו בישראל בשנת 1990
ביחס נניח לארה"ב, גרמניה וצרפת ואנגליה?
הייתי מעדיף את התשובה בקילומטרים

כמה אחוזים מהתקציב (או מהתל"ג) הושקע בבניית כבישים לעורך שנות קיום המדינה?
יש לך נתונים?
הרי אם אני אומר שטויות, בוודאי תוכל בקלות למצוא נתונים שמראים שכל מה שאמרתי שטויות.
אתה בטח אוהב להשוות את ישראל למדינות אירופה, אז כמה גרמניה השקיעה בבניית כבישים באותם השנים ביחס לישראל (אחוזים מתקציב המדינה)?

 

[mister K]

בוא ספר לי אתה כמה רכבות היו בישראל בשנת 1990?

בוא ספר לי כמה כבישים מהירים היו בישראל בשנת 1990
ביחס נניח לארה"ב, גרמניה וצרפת ואנגליה?
הייתי מעדיף את התשובה בקילומטרים

כמה אחוזים מהתקציב (או מהתל"ג) הושקע בבניית כבישים לעורך שנות קיום המדינה?
יש לך נתונים?
הרי אם אני אומר שטויות, בוודאי תוכל בקלות למצוא נתונים שמראים שכל מה שאמרתי שטויות.
אתה בטח אוהב להשוות את ישראל למדינות אירופה, אז כמה גרמניה השקיעה בבניית כבישים באותם השנים ביחס לישראל (אחוזים מתקציב המדינה)?

בוא ספר לי אתה כמה רכבות היו בישראל בשנת 1990?
שנות השפל הגדול ביותר של התח"צ בישראל, שבהן חל עידוד מובהק לנסיעה ברכב פרטי.
אתה יורה לעצמך ברגל...
ולפני שאתה שולח אותי להביא לך נתונים, קודם כל תבדוק אתה את נתוני הגידול בכמות הרכבים שעולה על כבישי ישראל מדי שנה ותשווה אותן באופן יחסי למדינות אירופה.

 

[matrix200200]

אני אענה לך

בוא ספר לי אתה כמה רכבות היו בישראל בשנת 1990?
שנות השפל הגדול ביותר של התח"צ בישראל, שבהן חל עידוד מובהק לנסיעה ברכב פרטי.
אתה יורה לעצמך ברגל...
ולפני שאתה שולח אותי להביא לך נתונים, קודם כל תבדוק אתה את נתוני הגידול בכמות הרכבים שעולה על כבישי ישראל מדי שנה ותשווה אותן באופן יחסי למדינות אירופה.

אני אענה לך
היו מעט מאוד רכבות בישראל בשנת 1990, אבל באופן פרדוקסאלי, גם מצב הכבישים היה בכי רע.
אומנם לא הייתי בישראל בשנת 1990, אבל כן הייתי ב1992 ועדיין מצב הכבישים היה בכי רע.
לא היה עידוד לנסיעה ברכב הפרטי, אנשים נסעו ברכבם הפרטי כי לא היתה להם ברירה.
גם היום המצב לא מזהיר בהרבה מאוד מקומות.
אנחנו מאוד רחוקים מגרמניה מבחינת התפתחות מערכת הכבישים.
הייתי מפחד שאנחנו אפילו לא הגענו למדינות כמו ספרד ויוון מבחינה הזאת (מקווה שאני טועה).
נתוני הגידול בכמות הרכבים שעולים לכבישים הם אכן יותר גבוהים מגרמניה, אבל גרמניה מתחילה מנקודה הרבה יותר גבוהה.
כמו כן, הרשה לי להזכיר לך שישראל היא מדינה עם קצב גידול אוכלוסייה הכי גבוהה בOECD.
אני משוכנע, שכשנגיע לרמת המינוע של גרמניה, גם אצלינו הקצב יקטן ויהיה יותר קרוב לזה של גרמניה.

 

[Ccyclist]

לרמת הכבישים בספרד ישראל לא תגיע בגלל הריכוזיות.

אני אענה לך
היו מעט מאוד רכבות בישראל בשנת 1990, אבל באופן פרדוקסאלי, גם מצב הכבישים היה בכי רע.
אומנם לא הייתי בישראל בשנת 1990, אבל כן הייתי ב1992 ועדיין מצב הכבישים היה בכי רע.
לא היה עידוד לנסיעה ברכב הפרטי, אנשים נסעו ברכבם הפרטי כי לא היתה להם ברירה.
גם היום המצב לא מזהיר בהרבה מאוד מקומות.
אנחנו מאוד רחוקים מגרמניה מבחינת התפתחות מערכת הכבישים.
הייתי מפחד שאנחנו אפילו לא הגענו למדינות כמו ספרד ויוון מבחינה הזאת (מקווה שאני טועה).
נתוני הגידול בכמות הרכבים שעולים לכבישים הם אכן יותר גבוהים מגרמניה, אבל גרמניה מתחילה מנקודה הרבה יותר גבוהה.
כמו כן, הרשה לי להזכיר לך שישראל היא מדינה עם קצב גידול אוכלוסייה הכי גבוהה בOECD.
אני משוכנע, שכשנגיע לרמת המינוע של גרמניה, גם אצלינו הקצב יקטן ויהיה יותר קרוב לזה של גרמניה.

לרמת הכבישים בספרד ישראל לא תגיע בגלל הריכוזיות.
בספרד ישנן מספר רשויות שונות שעוסקות בסלילת כבישים - רשת הכבישים הלאומית, חברות כבישי האגרה, וממשלות מדינות המחוז. גם בשיא המשבר הכלכלי עדיין עבדו על כבישי מפתח שהיו בתיכנון ושמימונם עבר את נקודת השיוויון. יש מספיק קטעי מינהור וגישור שהחברות המקימות מסוגלות לחזור על פרוייקטים כאלו אצל הגופים השונים העוסקים בפיתוח רשת הכבישים.
&nbsp
השלטון הביזורי גורם לכך שהמערכת מפותחת גם באזורים פריפריאליים (הקוסטה דל סול היא אזור בדרום ספרד הרחק מהבירה הארצית מדריד או הבירה האנדלוסית סיבילייה ויש בה ובסביבתה רשת כבישים דו נתיביים ממוחלפים די סבוכה שאזורים פריפריאליים כמו הגליל או הנגב יכולים להתקנא בהם (קטעים תלת נתיביים נהוגים רק באזורים צפופים שבהם שני כבישים מתנקזים לקטע משותף, בעוקף מאלגה החדש יש 4 נתיבים לכל כיוון).
&nbsp
בנוסף לכביש החוף וכביש האגרה המקביל לו ישנם מספר כבישי עומק ברמה דומה לפנים הארץ - שניים צפונה (רגיל ואגרה) למשולש האוטוסטרדות שמחבר לאוטוסטרדה שחוצה את אנדלוסייה ממזרח למערב דרך עמק נהר הגוואדלכביר, אוטוסטרדה של הממשל המחוזי לקדיז דרך חרת' והמשך כביש החוף לקדיז שמקביל לאוטוסטרדה ההיא אך על החוף. כביש האגרה שמקביל לכביש החוף הראשי מלא בלפחות 10 מנהרות כפולות אם לא יותר ומספר גשרים כפולים גבוה מכך. אפילו בקילומטרים הספורים שבין כביש החוף לגיברלטר ולה לינאה ישנם שני כבישים דו מסלוליים (עד שהם מגיעים לעיר עצמה) האחד של הרשת הארצית והשני של מדינת המחוז.
&nbsp
וכל זה באזור די פריפריאלי בדרום המדינה הודות לכך שיש מי שתפקידו להתמקד במדינות המחוז ובפרובינציות הספציפיות שמרכיבות את מדינות המחוז.
&nbsp
במקביל לחופשות הפנים הספרדיות שהובילו לנסיעות ה AVE שסיקרתי בפורום היו חופשות פנים אחרות שבעלי ואני הגענו לערי היעד ברכב: העיר מאלגה (מלחה), קדיז (גדר), סיביליה (היספאליס), גראנדה וכן חופשה אחרת לאתר הסקי סיירה נבאדה הסמוך לגראנדה. תשתיות הכבישים היתה ברמה שתיארתי על אף שמיקומן יחסית למרכזי הכוח הכלכלי בספרד שולי.

 

[Ccyclist]

ומשהו טכני על הכבישים בספרד: שיטת סימון הקילומטרים

לרמת הכבישים בספרד ישראל לא תגיע בגלל הריכוזיות.
בספרד ישנן מספר רשויות שונות שעוסקות בסלילת כבישים - רשת הכבישים הלאומית, חברות כבישי האגרה, וממשלות מדינות המחוז. גם בשיא המשבר הכלכלי עדיין עבדו על כבישי מפתח שהיו בתיכנון ושמימונם עבר את נקודת השיוויון. יש מספיק קטעי מינהור וגישור שהחברות המקימות מסוגלות לחזור על פרוייקטים כאלו אצל הגופים השונים העוסקים בפיתוח רשת הכבישים.
&nbsp
השלטון הביזורי גורם לכך שהמערכת מפותחת גם באזורים פריפריאליים (הקוסטה דל סול היא אזור בדרום ספרד הרחק מהבירה הארצית מדריד או הבירה האנדלוסית סיבילייה ויש בה ובסביבתה רשת כבישים דו נתיביים ממוחלפים די סבוכה שאזורים פריפריאליים כמו הגליל או הנגב יכולים להתקנא בהם (קטעים תלת נתיביים נהוגים רק באזורים צפופים שבהם שני כבישים מתנקזים לקטע משותף, בעוקף מאלגה החדש יש 4 נתיבים לכל כיוון).
&nbsp
בנוסף לכביש החוף וכביש האגרה המקביל לו ישנם מספר כבישי עומק ברמה דומה לפנים הארץ - שניים צפונה (רגיל ואגרה) למשולש האוטוסטרדות שמחבר לאוטוסטרדה שחוצה את אנדלוסייה ממזרח למערב דרך עמק נהר הגוואדלכביר, אוטוסטרדה של הממשל המחוזי לקדיז דרך חרת' והמשך כביש החוף לקדיז שמקביל לאוטוסטרדה ההיא אך על החוף. כביש האגרה שמקביל לכביש החוף הראשי מלא בלפחות 10 מנהרות כפולות אם לא יותר ומספר גשרים כפולים גבוה מכך. אפילו בקילומטרים הספורים שבין כביש החוף לגיברלטר ולה לינאה ישנם שני כבישים דו מסלוליים (עד שהם מגיעים לעיר עצמה) האחד של הרשת הארצית והשני של מדינת המחוז.
&nbsp
וכל זה באזור די פריפריאלי בדרום המדינה הודות לכך שיש מי שתפקידו להתמקד במדינות המחוז ובפרובינציות הספציפיות שמרכיבות את מדינות המחוז.
&nbsp
במקביל לחופשות הפנים הספרדיות שהובילו לנסיעות ה AVE שסיקרתי בפורום היו חופשות פנים אחרות שבעלי ואני הגענו לערי היעד ברכב: העיר מאלגה (מלחה), קדיז (גדר), סיביליה (היספאליס), גראנדה וכן חופשה אחרת לאתר הסקי סיירה נבאדה הסמוך לגראנדה. תשתיות הכבישים היתה ברמה שתיארתי על אף שמיקומן יחסית למרכזי הכוח הכלכלי בספרד שולי.

ומשהו טכני על הכבישים בספרד: שיטת סימון הקילומטרים
כל קילומטר בכבישים העיקריים בספרד מסומן בשלט קטן עם מספר הכביש ומספר הקילומטר (מספר עגול, לא שיברי מספרים). כל מחלף ממוספר לפי מספר הקילומטר בו הוא נמצא. האפקט הוא שבאזור בינעירוני כמו זה שאני גר בו אפשר להתמצא כמו ב"רחוב" שבו אני מסתובב בעיקר בין מספר 118 למספר 230. כמו שכל עסק בריטי מפרסם את תחנת התחתית הקרובה עליו כל עסק בקוסטה דל סול מפרסם את מספר הקילומטר שלו. בצורה הזאת אפשר לדעת מרחקים וזמני נסיעה די בקלות ולדעת מתי מתקרבים למחלף שלכם גם אם הכביש עצמו חדש לכם.

 

[matrix200200]

אתה מכיר את הבדיחה על נפולאון?

ומשהו טכני על הכבישים בספרד: שיטת סימון הקילומטרים
כל קילומטר בכבישים העיקריים בספרד מסומן בשלט קטן עם מספר הכביש ומספר הקילומטר (מספר עגול, לא שיברי מספרים). כל מחלף ממוספר לפי מספר הקילומטר בו הוא נמצא. האפקט הוא שבאזור בינעירוני כמו זה שאני גר בו אפשר להתמצא כמו ב"רחוב" שבו אני מסתובב בעיקר בין מספר 118 למספר 230. כמו שכל עסק בריטי מפרסם את תחנת התחתית הקרובה עליו כל עסק בקוסטה דל סול מפרסם את מספר הקילומטר שלו. בצורה הזאת אפשר לדעת מרחקים וזמני נסיעה די בקלות ולדעת מתי מתקרבים למחלף שלכם גם אם הכביש עצמו חדש לכם.

אתה מכיר את הבדיחה על נפולאון?
אומרים שאחרי שאחד מהגנרלים שלו התייצב לפניו להסביר למה הוא נאלץ לסגת מעיר מסוימת, ביקש ממנו נפולאון למנות את כל הסיבות לתבוסה.
הגנרל אמר "יש לי 33 סיבות, אחת לא היה לנו אבק שריפה".
בשלב הזה קטע אותו נפולאון ואמר "מספיק!"
נדמה לי שגם כאן יש מחסור ב"אבק שריפה"

שאר הסיבות זה סתם תירוצים.
אם תשקיע מספיק כסף, גם בישראל תהיה מערכת כבישים ברמה של ספרד ואפילו ברמה של גרמניה.
כל השאר זה סתם תירוצים.

 

[Ccyclist]

כסף עוקב אחרי המנגנון השלטוני.

אתה מכיר את הבדיחה על נפולאון?
אומרים שאחרי שאחד מהגנרלים שלו התייצב לפניו להסביר למה הוא נאלץ לסגת מעיר מסוימת, ביקש ממנו נפולאון למנות את כל הסיבות לתבוסה.
הגנרל אמר "יש לי 33 סיבות, אחת לא היה לנו אבק שריפה".
בשלב הזה קטע אותו נפולאון ואמר "מספיק!"
נדמה לי שגם כאן יש מחסור ב"אבק שריפה"

שאר הסיבות זה סתם תירוצים.
אם תשקיע מספיק כסף, גם בישראל תהיה מערכת כבישים ברמה של ספרד ואפילו ברמה של גרמניה.
כל השאר זה סתם תירוצים.

כסף עוקב אחרי המנגנון השלטוני.
בישראל אין חיבור גאוגרפי בין השלטון לאזורים פחות מרכזיים כי שיטת הבחירות היא ארצית יחסית, השלטון המקומי מוגבל לרמת המיקרו (כולל ישובים כפריים שבמקומות אחרים היו נכללים בתחומי שיפוט עירוניים או מחוזיים גדולים יותר) ואפילו החיבור הלא רשמי שהיה בעבר כשראשי עיר יכלו לכהן כחברי כנסת (קריית שמונה וראש העיר שלה פרוספר אזרן שכיהן גם כח"כ למשל) בוטל כשנאסר על ראשי ערים לכהן כח"כים.
&nbsp
התוצאה היא שיש שלטון מאד מרכזי תרתי משמע ותשתיות מפתח באזורים פריפריאליים אינם זוכים לשידרוג הראוי. כך כביש הערבה מיוטבטה צפונה וכביש 71 בעמק יזראל הם עדיין בני נתיב אחד לכל כיוון למרות שהם מחברים לנקודות כניסה עיקריות למדינה ומלאים במשאיות. שלטון מחוזי שבסיסו בבאר שבע וטבריה היה דואג להפעיל לחצים לשידרוג הכבישים ב"פרובינציות" האלו משום שתחום אחריותו היה מוגבל לאזורים אלו, בעוד שהשלטון המרכזי משקיע כמובן במרכז כי זה מה שהוא מכיר.

 

[matrix200200]

אני מסכים איתך.

כסף עוקב אחרי המנגנון השלטוני.
בישראל אין חיבור גאוגרפי בין השלטון לאזורים פחות מרכזיים כי שיטת הבחירות היא ארצית יחסית, השלטון המקומי מוגבל לרמת המיקרו (כולל ישובים כפריים שבמקומות אחרים היו נכללים בתחומי שיפוט עירוניים או מחוזיים גדולים יותר) ואפילו החיבור הלא רשמי שהיה בעבר כשראשי עיר יכלו לכהן כחברי כנסת (קריית שמונה וראש העיר שלה פרוספר אזרן שכיהן גם כח"כ למשל) בוטל כשנאסר על ראשי ערים לכהן כח"כים.
&nbsp
התוצאה היא שיש שלטון מאד מרכזי תרתי משמע ותשתיות מפתח באזורים פריפריאליים אינם זוכים לשידרוג הראוי. כך כביש הערבה מיוטבטה צפונה וכביש 71 בעמק יזראל הם עדיין בני נתיב אחד לכל כיוון למרות שהם מחברים לנקודות כניסה עיקריות למדינה ומלאים במשאיות. שלטון מחוזי שבסיסו בבאר שבע וטבריה היה דואג להפעיל לחצים לשידרוג הכבישים ב"פרובינציות" האלו משום שתחום אחריותו היה מוגבל לאזורים אלו, בעוד שהשלטון המרכזי משקיע כמובן במרכז כי זה מה שהוא מכיר.

אני מסכים איתך.
אני רק לא מבין איך זה נוגד את הטיעון שלי, שלא הושקעו מספיק משאבים בתשתית הכבישים במדינת ישראל.
מה שאתה מביא זה סיבות למצב הזה ומה שציינת היא בהחלט אחת הסיבות וכנראה לא היחידה.
נדמה לי שmister K מתווכח עם ההנחה הזאת שלי.
האם אתה מסכים איתי שאכן תשתית הכבישים במדינת ישראל טעונה שיפור והשקעה?
ואגב גם במרכז המצב לא מזהיר.
הוא כנראה יותר טוב מפריפריה, אבל בהחלט גם טעון שיפור.
אתה רוצה שאני אספר לך כמה שנים חיכינו להפרדה מפלסית בכניסה לרחובות ומתי ראש העיר הבטיח לקדם אותה לראשונה ?(אגב מתחבר למה שאמרת על שלטון מקומי נגד שלטון מרכזי)
mister K נדמה לי טוען (תקן אותי אם אני טועה) שבעצם הושקע מספיק והסיבה לפקקים היא מחסור בתחבורה ציבורית (או אולי אפילו מחסור בתחבורה ציבורית בשבת) שגורמת לאנשים לרכוש "יותר מדי" רכבים פרטיים.
אני אומר שאידאולוגיה ודעות פוליטיות שלו מסנוורות אותו ומונעות ממנו לראות את התמונה במלואה.
זה מהות הדיון בינינו.

 

[Ccyclist]

הקטסטרופה מהחזקת רכבים לשבת תגיע בימי השבוע.

היום ההפגנה למען תח"ץ בשבת! זה הזמן להפסיק לילל ולבוא לעשות!
בשעה 20:00 ברחבת הקמארי.

הקטסטרופה מהחזקת רכבים לשבת תגיע בימי השבוע.
כל אסטרטגיית תח"צ מודרנית בנויה על ניסיון להעביר את הנהגים למערכת, ניסיון לבטל את הצורך ברכב שני וכן על דחיית גיל לימוד הנהיגה הממוצע ע"י הצעת מערכת תחבורה ציבורית שהנוסע יכול להסתמך עליה 7 ימים בשבוע.
&nbsp
בישראל לעומת זאת יש מדיניות חלמאית שדוחפת את כל מי שיכול לנהוג גם אם היה אפשר לשכנע אותו להשתמש בתח"צ עוד כמה שנים ולהשאיר מקום על הכביש. כמו אותו אקדח במערכה הראשונה הרכב שהחילוני הממוצע קונה כדי להתנייד בסופי שבוע ישמש אותו גם בימי השבוע כי זו הוצאה כבדה מדי להצדיק את השבתתה בחניון הבניין 5 ימים. רכב שנקנה ליום השבת יסע גם למחרת השבת.
&nbsp
אם מוסיפים את אלמנט ציפוף הבנייה והבנייה לגובה שקורה בישראל בעשורים האחרונים בגלל מגבלות תא השטח הרי שמקבלים מצב שבכל מדינה אחרת הרשויות היו מעודדות כמה שיותר שימוש בתח"צ וכמה שפחות שימוש ברכב הפרטי. כמויות הנוסעים באזורי הבינוי הצפוף היו מחזיקות מערכת קווים תדירה ויעילה.
&nbsp
כאשר לוקחים עובדה פשוטה כמו גיל קבלת הרישיון הממוצע בעיר כמו לונדון - 26 - ומנתחים את ההשפעה של תחבורה ציבורית יעילה 7 ימים בשבוע מקבלים תשובה שעם מערכת הקשובה לצרכי הציבור ניתן לדחות את השימוש ברכב הפרטי בכמעט עשור. תחשבו לרגע כמה רכבים זה מוריד מהכביש, כמה מקומות חנייה זה משחרר או אפילו לא דורש שיבנו, כמה פקקים זה חוסך או לפחות משפר. ישראלים בלונדון וברלין מעידים גם על אנשים בגילאי ה40 ממעמד הביניים שלא נוהגים ולא למדו לנהוג. אני עצמי לא למדתי עד גיל 35 כי לא היה לי צורך בכך. זו צריכה להיות המטרה הבסיסית של כל מי שעוסק בתחום התח"צ.
&nbsp
&nbsp
&nbsp
&nbsp

 

[novarex]

הקטסטרופה מהחזקת רכבים לשבת תגיע בימי השבוע.
כל אסטרטגיית תח"צ מודרנית בנויה על ניסיון להעביר את הנהגים למערכת, ניסיון לבטל את הצורך ברכב שני וכן על דחיית גיל לימוד הנהיגה הממוצע ע"י הצעת מערכת תחבורה ציבורית שהנוסע יכול להסתמך עליה 7 ימים בשבוע.
&nbsp
בישראל לעומת זאת יש מדיניות חלמאית שדוחפת את כל מי שיכול לנהוג גם אם היה אפשר לשכנע אותו להשתמש בתח"צ עוד כמה שנים ולהשאיר מקום על הכביש. כמו אותו אקדח במערכה הראשונה הרכב שהחילוני הממוצע קונה כדי להתנייד בסופי שבוע ישמש אותו גם בימי השבוע כי זו הוצאה כבדה מדי להצדיק את השבתתה בחניון הבניין 5 ימים. רכב שנקנה ליום השבת יסע גם למחרת השבת.
&nbsp
אם מוסיפים את אלמנט ציפוף הבנייה והבנייה לגובה שקורה בישראל בעשורים האחרונים בגלל מגבלות תא השטח הרי שמקבלים מצב שבכל מדינה אחרת הרשויות היו מעודדות כמה שיותר שימוש בתח"צ וכמה שפחות שימוש ברכב הפרטי. כמויות הנוסעים באזורי הבינוי הצפוף היו מחזיקות מערכת קווים תדירה ויעילה.
&nbsp
כאשר לוקחים עובדה פשוטה כמו גיל קבלת הרישיון הממוצע בעיר כמו לונדון - 26 - ומנתחים את ההשפעה של תחבורה ציבורית יעילה 7 ימים בשבוע מקבלים תשובה שעם מערכת הקשובה לצרכי הציבור ניתן לדחות את השימוש ברכב הפרטי בכמעט עשור. תחשבו לרגע כמה רכבים זה מוריד מהכביש, כמה מקומות חנייה זה משחרר או אפילו לא דורש שיבנו, כמה פקקים זה חוסך או לפחות משפר. ישראלים בלונדון וברלין מעידים גם על אנשים בגילאי ה40 ממעמד הביניים שלא נוהגים ולא למדו לנהוג. אני עצמי לא למדתי עד גיל 35 כי לא היה לי צורך בכך. זו צריכה להיות המטרה הבסיסית של כל מי שעוסק בתחום התח"צ.
&nbsp
&nbsp
&nbsp
&nbsp

 

[matrix200200]

במדינות שאתה קורה להן "מתוקנות"

הקטסטרופה מהחזקת רכבים לשבת תגיע בימי השבוע.
כל אסטרטגיית תח"צ מודרנית בנויה על ניסיון להעביר את הנהגים למערכת, ניסיון לבטל את הצורך ברכב שני וכן על דחיית גיל לימוד הנהיגה הממוצע ע"י הצעת מערכת תחבורה ציבורית שהנוסע יכול להסתמך עליה 7 ימים בשבוע.
&nbsp
בישראל לעומת זאת יש מדיניות חלמאית שדוחפת את כל מי שיכול לנהוג גם אם היה אפשר לשכנע אותו להשתמש בתח"צ עוד כמה שנים ולהשאיר מקום על הכביש. כמו אותו אקדח במערכה הראשונה הרכב שהחילוני הממוצע קונה כדי להתנייד בסופי שבוע ישמש אותו גם בימי השבוע כי זו הוצאה כבדה מדי להצדיק את השבתתה בחניון הבניין 5 ימים. רכב שנקנה ליום השבת יסע גם למחרת השבת.
&nbsp
אם מוסיפים את אלמנט ציפוף הבנייה והבנייה לגובה שקורה בישראל בעשורים האחרונים בגלל מגבלות תא השטח הרי שמקבלים מצב שבכל מדינה אחרת הרשויות היו מעודדות כמה שיותר שימוש בתח"צ וכמה שפחות שימוש ברכב הפרטי. כמויות הנוסעים באזורי הבינוי הצפוף היו מחזיקות מערכת קווים תדירה ויעילה.
&nbsp
כאשר לוקחים עובדה פשוטה כמו גיל קבלת הרישיון הממוצע בעיר כמו לונדון - 26 - ומנתחים את ההשפעה של תחבורה ציבורית יעילה 7 ימים בשבוע מקבלים תשובה שעם מערכת הקשובה לצרכי הציבור ניתן לדחות את השימוש ברכב הפרטי בכמעט עשור. תחשבו לרגע כמה רכבים זה מוריד מהכביש, כמה מקומות חנייה זה משחרר או אפילו לא דורש שיבנו, כמה פקקים זה חוסך או לפחות משפר. ישראלים בלונדון וברלין מעידים גם על אנשים בגילאי ה40 ממעמד הביניים שלא נוהגים ולא למדו לנהוג. אני עצמי לא למדתי עד גיל 35 כי לא היה לי צורך בכך. זו צריכה להיות המטרה הבסיסית של כל מי שעוסק בתחום התח"צ.
&nbsp
&nbsp
&nbsp
&nbsp

במדינות שאתה קורה להן "מתוקנות"
זה לא מחזה נדיר שאנשים שיש להם רכב, נוסעים לעבודה ברכבת תחתית, או ברכבת פרברית ובסוף שבוע לוקחים את רכבם לבילויים, אז לא, גם אנשים שיש להם רכב לא בהכרח רוצים להשתמש בו בכל מצב.
תן להם אלטרנטיבה ראויה והם בשמחה ישתמשו בתחבורה ציבורית.
ברור שהיום רק רכבת מספקת אלטרנטיבה כזאת.
בעתיד הקו האדום בתל אביב יספק אלטרנטיבה ראשונה כזאת בשביל תושבי בת ים, חולון ופתח תקווה.
והקו המהיר לירושלים יספק אלטרנטיבה כזאת לנוסעים אל ומירושלים.

 

[Ccyclist]

וגם לא נדיר שישתמשו בתח"צ בסופי השבוע כשהיא מתאימה ליעדם.

במדינות שאתה קורה להן "מתוקנות"
זה לא מחזה נדיר שאנשים שיש להם רכב, נוסעים לעבודה ברכבת תחתית, או ברכבת פרברית ובסוף שבוע לוקחים את רכבם לבילויים, אז לא, גם אנשים שיש להם רכב לא בהכרח רוצים להשתמש בו בכל מצב.
תן להם אלטרנטיבה ראויה והם בשמחה ישתמשו בתחבורה ציבורית.
ברור שהיום רק רכבת מספקת אלטרנטיבה כזאת.
בעתיד הקו האדום בתל אביב יספק אלטרנטיבה ראשונה כזאת בשביל תושבי בת ים, חולון ופתח תקווה.
והקו המהיר לירושלים יספק אלטרנטיבה כזאת לנוסעים אל ומירושלים.

וגם לא נדיר שישתמשו בתח"צ בסופי השבוע כשהיא מתאימה ליעדם.
בלונדון כל מודעה לכל עסק או מקום בילוי כוללת את סמל התחתית ושם התחנה הקרובה או את סמל הרשת הארצית ושם התחנה. החישוב אם לנהוג או לקחת רכבת בסופי השבוע כולל גם את הפקקים הצפויים ואת שיקול החנייה כך שכדי לבלות במקום שנמצא בתחומי העיר קל יותר להשתמש בתח"צ אם מדובר במסלול ישיר או עם החלפות מעטות (בתחתית יש רכבת כל 2-5 דקות תלוי בקו ובענף, אין שיקולי לו"ז) אך במסלול בינפרברי היקפי יש יתרון לנהיגה על הכביש הצפון מעגלי. לצאת ליום בחוף של ברייטון למשל עדיף לקחת רכבת ולחסוך את כל הפקקים של האוטוסטרדה ההיקפית ואת כאב הראש של איפה לחנות בברייטון. לאתרים היסטוריים רבים יש תחנת רכבת צמודה כי הרכבות קדמו למכונית ב70 שנה אז ניתן לבקר בווינזור (העיירה מחוץ לטירה היא מוקד תיירותי) או האמפטון קורט (ארמון לשעבר הפתוח לציבור) ברכבת די בקלות.
&nbsp
כשאפשר להסתמך על תחבורה ציבורית משתמשים בה גם לצרכי פנאי.
&nbsp


השימוש העיקרי לרכב הפרטי בפרברי לונדון הוא לקניות כי אין מוסד של "משלוח" כמו בארץ (למרות שיש קניות מכולת באינטרנט ומשאיות משלוח של אתרי הסופרים הגדולים) , וכן הגישה לחנויות מחסן גדולות על הצפון מעגלי מהירה יותר בנסיעה היקפית ברכב.