החשש להתגרש והחיים בפחד

ומה קורה בסופי שבוע?

תשמעי, ממה שאת מתארת הוא פשוט לא יכול לעשות כלום במהלך השבוע - הוא עובד ובסוף יום העבודה הוא קרוע מעייפות והולך לישון - ואי אפשר לצפות ממנו לשום דבר אחר, כי זה המצב.
מאחר שהוא לא נמצא, הוא גם לא רואה מה עובר עלייך בבית, לא יודע מה הצרכים של הילדים ושלך, וכו', ואולי לכן הוא רואה בחלק מהדברים הוצאות מיותרות.
אז בואי נעזוב את השבוע בצד. מה קורה בסוף השבוע? זה הזמן שבו אתם יכולים לתקשר, לעשות דברים יחד (גם אם הם כוללים את הילדים - הם עדיין יכולים להכיל גם דברים אטרקטיביים עבורכם). אולי הוא ישן בבוקר שבת, נניח - אבל מה קורה אחרי שהוא קם?
תשמעי, לי ולבעלי הייתה שנה שבה הוא בכלל גר במקום אחר במהלך השבוע, והיה מגיע בסופי שבוע. מובן שלא הייתי יכולה להאשים אותו בכך שהוא לא עושה כלום בבית במהלך השבוע - הוא בכלל לא היה! אבל בסוף השבוע הוא כן עשה מה שהוא יכול היה - כולל אפילו לבשל אוכל לתחילת השבוע, לצאת עם הילדות ואיתי, וכו'. דברים כמו סידורים וחוגים אי אפשר לעשות בסופ"ש בדרך כלל (האמת שדווקא היה חוג אחד בסופ"ש) אבל יש דברים שאפשר. בכל מקרה אני מבינה עד כמה זה קשה - וחלק ממה שעזר לנו הייתה הידיעה שזה זמני, אבל חלק אחר היה מה שכן עשינו בסופ"ש.
אז מה קורה אצלכם?
 

babluch

New member
בסוף השבוע עדיין הרוב עליי

ישן, עייף, משתדל, גם משתדל קצת נניח לצאת לרוץ (שאני מאוד מעודדת כדי שינקה את הראש) אבל יש תחושה של מין מלחמה על זמן שלי מול שלו כי אני באמצע השבוע לא נושמת ומתמרנת בין עבודה בית ילדים ומיליון ואחת דברים..
 
אבל, שוב, מה את רוצה שהוא יעשה לגבי מה שקורה באמצע השבוע?

אם את לא מוכנה לחיות עם מישהו שעובד שעות ארוכות, והוא מתכוון להמשיך לעבוד שעות ארוכות ולא להחליף קריירה - אז תיפרדו.
ואיך את רואה את החיים שלכם אחרי הגירושין במקרה הזה? מה היתרון בהם (אני לא אומרת שאין - אני שואלת מה היתרונות שאת רואה)? אם הוא ימשיך לעבוד כך, הילדים יישארו אצלך במשך השבוע ותמשיכי עם אותו עומס, רק בלי מישהו לכעוס עליו. הכסף שתקבלי ממנו ייקבע על ידי בית המשפט - אז אולי זה יתרון ואולי זה לא, אבל בכל אופן כמה הוא ייתן לא יהיה תלוי רק במידת הקמצנות שלו (מצד שני, אולי הראייה הכלכלית שלו תגרום לו לרצות יותר משמורת כדי לשלם פחות, ואולי זה יהיה בעייתי עבור הילדים כי אולי הוא יזניח אותם במידה מסוימת). ואולי תקבלי כל סוף שבוע שני בלעדיו ובלי הילדים. וחוץ מזה תהיה אולי אפשרות למצוא בן זוג חדש בהמשך, שאולי עובד פחות. תמשיכי לחשוב על זה, על היתרונות והחסרונות - ואם הסצנריו הזה נראה לך יותר טוב מהסצנריו הנוכחי, אולי כדאי לך באמת להתגרש. מהתאור שלך אני לא אופטימית לגבי האפשרות שהוא יוריד הילוך בעבודה - נשמע שאשתו הראשונה היא העבודה - ולא לכל אחת זה מתאים.
 

skickers

New member
נשמע יותר כמו פוסט של הבעת תסכול כללית

מה שנקרא "הוצאת קיטור"

לא נשמעת לי כמישהי ששוקלת פרידה ברצינות. להרבה אנשים יש חלום כזה שיום אחד יקומו וילכו, וכל הבעיות יישארו מאחור. מן סוג של אסקפיזם שלרוב מבינים שלא מציאותי ובכל זאת נהנים להשתעשע ברעיון.
 

מיקהפ

New member
מורכב, והשורה האחרונה כמה היא חשובה לך?

להבנתי, לא תוכל להיות משמורת משותפת אם תתגרשו, (לא יהיה אפשרי מצדו, נכון?),
איפה זה משאיר אותך?
ואם אין אהבה התרגשות יחס ואיכפתיות, אולי שווה להתיחס רק לזה?
המון נקודות למחשבה, מה את רוצה?
 

babluch

New member
רוצה שיאהבו אותי

שיתרגשו ממני, שישתפו אותי בדברים גם אם זה לקטר ולהתבאס כי בשביל זה נועד הבן זוג..שיעשו לי מחוות הקטנות ביותר - אם אני חוזרת מאימון בערב אז משהו קטן לאכול יהיה ממש נחמד..בנושא העומס והמטלות בבית זה כבר ממש משאלה שצריכה לבקש מהג'יני..ובאופן כללי נחמד שפעם הייתה זוגיות והיום לצערי היא איננה
 

skickers

New member
לא ברור מה את בעצם רוצה

אפשר לשפר את הקשר, איזה מאמצים עשיתם לתקן את הקשר? הלכתם לטיפול כלשהו? דיברתם על זה?

אפשר להחליט על צעדים אופרטיביים, עזרה שאת רוצה, זמן לעצמך, וכו. אם הוא לא מוכן לשמוע על זה אז תסיקי מסקנות.

אפשר גם להתגרש. נכון, זה מפחיד אבל מפחיד עוד יותר לבזבז את החיים, לא?

תתחילי מלהחליט מה את רוצה בעצם ואז לבדוק איך מבצעים את זה.
 

babluch

New member
פוחדת מהמון דברים ביחד

הפחד הכי גדול זה על הילדים..ואיך זה יפגע בהם, כי ברור לי שזה יפגע.
לחיות לבד, בכלל להתגרש ממנו שהוא לא איש פשוט, פחד כלכלי, פחד להיות פתאום לבד, אני אפילו לא חושבת על פרק ב' ורק האמירה הזו גורמת לי חלחלה..
 

איילה א

New member
בקיצור - כל הסיפור פה הוא שחיקה שחיקה שחיקה.

משק בית עם שתי קריירות + אחת מהן בטחונית + ילדים קטנים זה קשה. לא פלא שאת שחוקה. הרבה זוגות לא שורדים את זה.
&nbsp
את בכל מקרה חיה לבד, אז מזה אין יותר מדי מה לפחד. גם בהיבט הכלכלי - לא רשמת כמה ילדים יש לך, אבל לאור מה שאת מספרת על כושר ההשתכרות שלך נראה שאת במצב יותר טוב מרוב המתגרשות. זה שהוא אדם לא פשוט... את יכולה לפרוט את זה לגורמים ולבחון מה בדיוק את חוששת שיקרה, ולהתכונן לתרחישים האלה.
לא נשמע לי שהפחד הוא מה שצריך לעצור אותך אם את באמת באמת רוצה להיפרד.
&nbsp
אבל
אני לא חושבת שזה מה שאת רוצה.
נראה לי ששניכם שחוקים, ששניכם הזנחתם את הזוגיות עד שנראה שלא נשאר ממנה כלום, ושאת חושבת שזה יפתור משהו. זה לא יפתור כלום.
אם את לא רוצה פרק ב' ולא רוצה להיות לבד - אז למה בכלל להתגרש?
שני דברים הייתי מציעה לך:
הראשון - את צריכה להעמיד אותו במקום בסוגיית ההוצאות. אם את אחראית בלעדית על הבית והילדים אז זה כולל גם את ההוצאות עליהם, ואת מכניסה משכורת וצריכה להיות לך אפס טולרנטיות להכתבות ממנו בנושא (כל זמן שמדובר בסדרי הגודל שאת מתארת ולא בפזרנות שתכניס אתכם לבורות).
השני - את חייבת לדבר איתו. הוא צריך לקלוט שהמשפחה שלו מתפוררת בזמן שהוא עסוק בלא להיות חלק ממנה. את צריכה להבין שמהצד שלו זה בטח נראה די דומה 'אני קורע את עצמי בתפקיד תובעני עם אחריות מטורפת כל השבוע, כשאני מגיע הביתה בסוף השבוע בא לי שמישהו יראה כמה קשה אני עובד וכמה אני לחוץ, בא לי להירגע קצת ושיתחשבו בי במקום שאצטרך לפתור בעיות לכל העולם, ולאשתי אין סבלנות אלי ויש לה רק טענות כמה אני לא בסדר'. אני מנחשת שאין לו שום מושג מה רמת השחיקה שלך. הגעתם למקום שאף אחד מכם לא רואה את השני ולא מתעניין בו, וזה רע - אבל אולי עוד אפשר לחזור משם למקום אחר. זה שאין מחוות התחשבות מצדו לא אומר שאין אהבה. כשהשחיקה כל כך גדולה היא יכולה להסתיר הרבה מאוד דברים מאחוריה, דברים כמו אכפתיות ואהבה ורצון שפשוט לא באים לידי ביטוי בגלל עייפות נפשית ופיזית שלא משאירה להם מקום. שווה לך לבדוק אם עוד יש שם משהו שניתן להציל, גם מהצד שלו וגם מהצד שלך.
&nbsp
אם אחרי זה תגיעי למסקנה שלא... להתגרש תמיד אפשר.
 

babluch

New member
תודה על התגובה המפורטת והעניינית!

אני ממש לא טיפוס פזרן, לדוגמא, היו הרבה הוצאות בכרטיס האשראי שלי החודש, שזה הוצאות של קניות לבית, יום כיף שעשיתי לנו מסאז' ארוחת בוקר וכו וקניות בגדים לילדים לשנה הבאה..אז רציתי לפנק את עצמי בתכשיט משלומית אופיר בעלות של 180 ש"ח כן לא עכשיו אלפים ויהלומים..מתנה לעצמי בולנטיינס..אז ויתרתי..פעם אחרת..אני לא באמת צריכה ואת שאר הדברים כן צריך. זה שאני לא צריכה לסבול ממנו את הכאב ראש זה נכון אבל הרבה פעמים מראש כבר אני מוותרת כי אין לי כבר כוח למלחמות ולהסבר מדוע אני צריכה בכלל להצטדק על זה שאני מפנקת את עצמי מדי פעם בחולצה ב 40 ש"ח
 

איילה א

New member
ו...

איך היה ביום הכיף הזה? על ההוצאה הזו הוא גם עושה לך סרטים או שזה דווקא בסדר? זה שאתם עוד עושים דברים זוגיים כאלה יכול להיות סימן טוב. אתם נהנים ביחד, יש לכם עוד דינמיקה זוגית? כי אם כן, אז יש פה נתון מאוד מעודד ששווה לנסות בכל זאת.
את מעבירה מסרים סותרים בתשובותייך בשרשור, ואני מניחה שזה נובע מכך שהמצב עצמו לא לגמרי ברור לך - וזה בסדר.
לפעמים קשה למשוך את עצמך החוצה ולהעריך את המצב במבט מפוכח. אני חושבת שטוב שכתבת פה, זה נותן פרספקטיבה.
&nbsp
נראה לי שמעבר לשחיקה הבעיה העיקרית שלכם היא הפער בגישה הכלכלית. לפעמים היחס לכסף יושב על כל מיני דברים עמוקים יותר כמו תחושת ביטחון, וודאות שיש יכולת "ליפול" עד רמה מסוימת וכו'. יכול להיות שזו גם דרכו להיות יותר מעורב במה שקורה בבית, להרגיש שהוא "קיים" בקבלת ההחלטות. אני מבינה אותך שאת קמלה מכל המריבות האלה. לעומת זאת יש אנשים (אולי אפילו בעלך?) שחושבים שחיכוכים כאלה מראים שהקשר חי ושככה צריכה זוגיות להתנהל.
לפי מה שאת כותבת בסוף את תמיד זו שנכנעת, ואני חושבת שזה פוגם מאוד ברצון שלך להיות איתו. אני משערת שהוא לא מבין את זה.
&nbsp
שורה תחתונה אין מנוס מלדבר איתו על כל זה. לא בהאשמות, אבל כן בהצבת גבולות ברורה. את לא מוכנה לנהל את חייך יותר תוך מריבות בלתי פוסקות. עכשיו שבו ביחד ותחשבו על פתרונות למצב, ובכל פעם שהוא מתחיל להתלהם את צריכה להחזיר אותו לתלם ולהבהיר שההתנהלות הזו נגמרה מבחינתך, כשהמסר צריך להיות ברור - אני רוצה לשקם, אבל אני לא מוכנה לחיות ככה יותר. בוא נמצא פתרונות ביחד. כן דיון, ותהיי מוכנה גם להקשיב למה שהוא יגיד - אבל לא מריבות. ואם זה לא מצליח אחרי שהצבת מטרה ברורה, והוא לא מוכן שאת/ם תלכו לטיפול כי זה יעלה כסף, שיתכבד וילך לבד. לו זה לא יעלה גרוש. (גם על זה הוא ירצה להתווכח, אל תיגררי לשם. זו הצעה, אנחנו חושבים ביחד מה אפשר לעשות, בלי הצעות אי אפשר להתקדם. גם על הפקודים/מפקדים/עמיתים שלך אתה צועק ככה כשהם מציעים משהו שלא נראה לך? למה להם אתה יכול להגיד לא ולנמק ואלי אתה מתנהג ככה?)
 

YoniS007

New member
זה נשמע נורא, זה טרור כלכלי במשפחה

זה סוג של אלימות במשפחה. אם הוא מונע ממך גישה למשבים כלכליים סבירים, אפילו בצורה של יצירת עוינות, זאת בעייה רצינית. אמנם החוק למניעת אלימות במשפחה לא לגמרי יעיל עם אלימות כלכלית אבל בתי משפט לענייני משפחה מודעים ומתחשבים בתופעה.
 

טאשקה

New member
נשמע שאת די מנהלת זוגיות עם עצמך, אם אני מבינה נכון

מה שמתסכל אותך זה לאו דווקא העניין שהוא פיזית לא עושה דברים בבית או בשביל הבית אלא שגם ברמה הרעיונית זה לא מעניין אותו. האם אני צודקת? כלומר, אני מניחה שלא מעניינת אותו לחדש דברים בבית או ליזום פעילות משותפת איתך או כמשפחה או לחשוב על כל מיני דברים שהוא היה רוצה בעתיד...
האם יש לכם שיחות אינטימיות? אתם מספרים אחד לשניה דברים שעברו עליכם במשך היום?
נשמע לי שהוא מאין פסיב-אגרסיב כזה וזו הסיבה שאת פוחדת ממנו.
אני חושבת שבהחלט כדאי לנסות טיפול זוגי. אפילו קודם תלכי לבד ואז תראי אם את רוצה לבקש שיבוא גם.
אני מניחה שגם הוא מתוסכל ובכלל לא מבין מה הבעיה שלך ומה את רוצה ממנו.
נראה שאם מישהו חיצוני יראה לכל אחד מכם את התמונה הגדולה ואת נקודת מבטו של השני - יהיה על מה לדבר
 

babluch

New member
טיפול זוגי עולה כסף...וגם בייביסיטר כדי שנוכל ללכת יחד

אז למה שזה יבוא בחשבון? חוץ מזה הגישה שלו היא שהוא בסדר וכולם סביבו כנראה דפוקים..אין עם מי לדבר וגם אני הרמתי ידיים..אני שם בשביל הילדים שלי וכל מה שנדרש מזה וזהו
 

איילה א

New member
גם גירושים עולים כסף. הרבה.

את מכירה אותו יותר טוב מאתנו, אם תבהירי לו שזה הכיוון זה לא יזיז לו?
ואולי עוד משהו, אבל שצריך לחשוב עליו טוב טוב לפני - האם להפריד חשבונות בנק יעזור לך בהתנהלות היומיומית (ובצבירת ביטחון לקראת פרידה).
 

babluch

New member
חשבתי על זה כבר ממש ממזמן

ושוב נתקלתי בכעס וריב מצידו - וגם באמירות כמו "לא תקבלי תנאים כמו של אנשי הקבע" באף בנק ולמה לך וכו' וכו' כך שגם פה ניתן לומר "סורסתי" ...
אם זה אפשרי בכלל...אבל הבנת את כוונתי.
 
למעלה