גם מחשבה לקויה:
אני בשנות נעוריי כשהייתי בדת,לא מעט תרמה לזה דעתי המשובשת
מאוד,שאז הליקוי של מחלתי הנוירולוגית היה יותר דומיננטי,במישור דוממות המחשבה,
אבל לא ברמת הנזק המצטבר,
אגב אשתף במשהו,בקשר למחלתי,לפני כשנתיים בבירור נוקב
אודות המחלה חשדתי קודם באפילפסיה,ואחר באיסכמיה,
בפגם בכלי הדם המוחיים,ובשנה האחרונה שבתי לחדש באפילפסיה,
בעיקר בגלל שהתקפי הדאון אצלי מתמשכים זמן רב,
וזה צריך לכאורה להיות ירידה קריטית בזרימת הדם למוח,
למשך זמן ממושך,דבר שהיה יוצר נזק רציני למוח,בהמשך ההתקפים,
לאחרונה הבנתי שזה בכלל לא בטוח נכון,יתכן שהתקף האיסכמיה
נמשך לא הרבה זמן,אבל בעקבותיו בא דאון,עקב השוק של המוח,
לאותה ירידה רגעית באספקת דם.
מעין נזק זמני,שהמוח משתקם ממנו.יוצא ממנו.ומתחיל לתפקד מחדש,
כאשר הדאון הקריטי חולף,נוסף איזה שהוא משהו,לנזק המצטבר.
אני לוזר עכשיו אחרי מחשבה יותר מתקדמת להערכה שמדובר באיסכמיה,
ועדיין בוחן אפשרויות אחרות.