בשנים 1975 ו - 1976 התפרסמו מחקריו של ארליך (Ehrlich Issac) שגררו אחריהם מחלוקת גדולה.
No abstract available.
papers.ssrn.com
בקצרה, ארליך טען שעונש המוות מרתיע גם מרתיע רוצחים. הוא גם טען שניתן למדוד את מידת ההרתעה ועל פי חישוביו, כל הוצאה להורג מפחיתה בשבעה את מספר מקרי הרצח העתידיים. דהיינו, כל הוצאה להורג מצילה כשבעה-שמונה בני אדם שהיו נרצחים לולא התבצעה. חוקרים אחרים להורג חוסכת שמונה - עשרה מקרי רצח עתידיים (Layson. K Steven.)
Stephen K. Layson, Homicide and Deterrence: A Reexamination of the United States Time-Series Evidence, Southern Economic Journal, Vol. 52, No. 1 (Jul., 1985), pp. 68-89
www.jstor.org
שהלכו אחריו הגיעו למסקנות מרחיקות לכת יותר והיו שטענו כי כל הוצאה החידוש במחקרו של ארליך היה ניסיונו לבדוק גורמים רבים ולבודד את השפעתו של עונש המוות; לצורך כך עשה שימוש בטכניקה הידועה של רגרסיה לינארית. אין זה המקום להסביר בפרוטרוט את הטכניקה, אולם אתן דוגמא פשוטה: נניח כי אנו רוצים לדעת אילו גורמים משפיעים על גובהו של צמח הבמבוק ומה מידת השפעתו של כל גורם בממוצע. הגורמים המקובלים הם, למשל, כמות המים בה הושקה, תנאי האור, הטמפרטורה, האדמה וכו'. דהיינו, ברור כי כל הגורמים משפיעים ואנו מעוניינים לדעת את מידת השפעתו של כל גורם. לצורך כך נבדוק מספר גדול ככל האפשר של צמחי בקבוק, נמדוד הן את הגובה והן כל אחד מהגורמים, ואחר כך באמצעות הרגרסיה הלינארית נגיע פחות או יותר למסקנה. תוך כדי שימוש בטכניקה זו, מדד ארליך את כל מקרי הרצח וההוצאות להורג בין השנים 1934 ו - 1969 והגיעה למסקנה כי כל הוצאה להורג "חוסכת" בין שבעה לשמונה מקרי רצח עתידיים, אם כי כדין כל מדען הגון, סייג את מסקנותיו במידת האפשר. המחקרים של ארליך וההולכים בעקבותיו שימשו מאוד את כל תומכי עונש המוות בארה"ב, שהביאו אותם כראיה לכך שעונש מוות מרתיע רוצחים ויש לעשות בו שימוש נרחב יותר.
אישה הבן של ילנה.png
