האם האישה צריכה לעשות הכל לבד?
הכרתי לפני 3 חודשים בחור ממקום העבודה שבהתחלה רדף אחריי אבל מהר מאוד איבד בי עניין כשנפגשנו.
הוא ראה שאני שקטה וביישנית. כמעט ולא מדברת ונותנת לו את כל הבמה. זה נורא הפריע לו ואני חושבת שזה סיבה שהכי הפריע לו אצלי שאין ביננו תקשורת.
כמו כן , הוא מאוד פרמטיבי ולמרות היותו גרוש התאכזב לגלות שאני לא בתולה ושהייתי עם 4 בחורים.
גם גרם לי להרגיש נורא עם זה שיצאתי קצת למועדונים.
אמר שהוא מחפש בחורה של בית ושהקשר ביננו לא ילך..
אמר מעולם לא היה ולא יהיה ביננו כלום ושנישאר ידידים.
אני לקחתי את זה מאוד קשה כי נדלקתי עליו מאוד.
ניסיתי להישאר ידידה שלו בתקווה שהקשר כן יתפתח לזוגיות בהמשך..
אולם הוא אכזב אותי בכל מיני דרכים:
כמו ששיקר לי כמה פעמים כמו למשל לגבי זה שאין לו פייסבוק ובסוף הוא זה ששלח לי בקשת חברות.
שאמר שהוא גזען ושונא ערבים ושמאוד הפריע לו שסיפרתי לו שישבתי עם ערבים. נטו ישיבות בלי כלום מעבר.
השקר התגלה עיי כך שחיטטתי לו בפייסבוק וראיתי שיש לו לפחות 2 חברים קרובים שהיה יוצא איתם לכפרים. מעלה חופשי לפייס -תמונה אחת שווה אלף מילים.
זה כמובן מאוד הפריעו לי השקרים שלו.
כמו כן הבטיח לי שיקח אותי לטיול כלשהו בפסח ובסוף כלום. שיקר לי שהנחלים סגורים וכל מיני
בכללי הוא בן אדם שמשקר הרבה.
בהתחלה הייתי רודפת אחריו מלא , מציעה לו להיפגש אבל לאט לאט הגעתי למצב שגם שהוא קבע שניפגש וביטל את זה כי היה לו עיסוק אחר שצץ , אז הודעתי לו שמצידי להישאר בבית.
הוא גם התחיל עם בנות אחרות בעבודה.
אז קיבלתי עליו עוד יותר רושם רע.
יום אחד שלחתי לו הודעה לא מזמן שיפה לו שהוא התקדם הלאה.
הוא התחיל לריב איתי בהודעות.
שכבר אמר שלא היה ולא יהיה ביננו כלום.
שלא יצא עם בחורה שישבה עם ערבים.
גם שיקר שלא היה לו חברים כאלה למרות שיש הוכחות בשטח בפייסבוק.
אמר שאני לא בחורה טובה כמו שהוא אוהב-בתולה.
אמר שבכללי שוקל לחזור לאישתו. שהיא קנאית ולכו הוא חוסם אותי בווטסאפ.
חסם אותי
ואז אחרי יומיים פנה אליי כאילו כלום.
אמר שלא חוזר אליה.
הודיע לי שיש לו כבר דירה בעיר אחרת בצפון שהוא עובר לגור לבד שם.
שאל אם בא לי לגור איתו.
אמר לי לדבר עם ההורים ושאל אם יסכימו לי. ממש פתח דיון.
שאל איך אני יתמודד עם זה שאצטרך לעזוב מקום עבודה ולחפש עבודה אחרת..,
אני הייתי בהלם. לפני יומיים חסם מה הקטע שלו ואני גם ידידה שלו במקרה הטוב.
אז מה זה ההצעה הזאת. חשבתי הוא מסתלבט עליי
באותו יום הוא הציע לי שנישב בים.
סרבתי לו כי לא מתחשק לי באותו יום ודחיתי את זה לסופ"ש..
הייתי צריכה לעקל את ההתנהגות שלו.
אולם בסופש שהגיע הוא לא יצר קשר ומאז שחסם אותי לא שלחתי לו הודעות.
בכל אופן הוא חסם אותי שוב
הוא היה אמור לעזוב בשישי שעבר את העבודה אבל הוא מחוייב לעבוד שבועיים עד שימצאו לו מחליף.
גיליתי שהוא עוזב רק במקרה.
ששאלתי נו מה קורה עם העיר שאמר לי שהוא עובר לגור לשם.
וגם פניתי אליו רק כי חסם אותי.
אז נפגעתי שדווקכ ביום שעוזב חוסם אותי שמבחינתי זאת הדרך היחידה שהיינו מתקשרים לרוב.
נשאר לו שבוע אחרון לעבוד אצלינו .
באתי אמרתי לו שככה הוא התכווו להיפרד ממני מהידידה שלו עיי חסימה .
הוא בא מראה לי טלפון שלו שמחק פייסבוק ווטסאפ וטוען שלא חסם אותי.
אם הוא לא חסם ורק מחק אז למה אין לו תמונת פרופיל.
וזה כבר 3 פעמים שזה קורה. אז היה לי קשה לי להאמין לו..
באותו יום הוא התקשר אלי ורצב שנישב בים.
סרבתי שוב בעדינות ודחינו למחרת.
בשלב הזה כבר הייתי מתוסכלת ממנו. מכל השקרים שלו , מהחסימות.
נפגשנו ביום רביעי בים.
ישבנו 4 שעות. יותר נכון ישבנו ועשינו הליכה ארוכה.
מאיך שנפגשתי איתו התביישתי מאוד.
היה לי קשה להיפתח אליו להיות אני.
בהתחלה הייתי לו לספר פתוח סיפרתי לו מי אני ומה אני עושה בזמני הפנוי.
הוא עשה לי על זה בלאגן.
לכן לא היה לי מה לספר לו..
התעניינתי כן בעולמו אבל זה לא הספיק לו. הוא אמר שרצה לבדוק אם השתנתי קצת מאז שנפגשנו, אבל המצב אותו המצב שרק הוא מדבר..
הוא גם אמר לי את זה בצורה גלוייה שהוא מעשן הרבה בגלל זה שהוא איתי.
הפחד ממחוייבות צץ לשנינו בשיחה.
אולם למרות שלי בעצמי יש פחד ממחוייבות לא שיתפתי אותו שלא יקבל עליי רושם לא נכון.
הוא דיבר הרבה על דירה החדשה . דיבר הרבה על המזונות שיצטרך לשלם לבת הקטנה. על זה שהוא נמאס לו מהעיר שהוא גר בה ורוצה לגור קרוב ל3 חברים שלו.
שהוא נורא מפחג ליפול כי יש אנשים שמפחידים אותו שלא יצליח לשרוד מכל הבחינות. הוא רוצה להוכיח להם שהוא חזק. שמצידו לעבוד ב2 עבודות.
שאלתי מי יבשל לך ..?
הוא צחק אמר לי או את או אמא שליי
שאל אם אני יוכל לבקר אותו בשישי שבת וכשעניתי שכן שאל אם אני יכולה לעשות את זה קבוע..? אמרתי שכו למרות שאני לא יודעת אם בכלל זה יסתדר לי עם העבודה כי אני מסיימת לעבוד ב4 בצהריים.
הוא אמר שאין מצב שהוא יכבס ויקפל כבידה ופעם בשבוע אמא שלו תדאג לו כנל לגבי אוכל..
ואחרי זה שאל אם אני יודעת לבשל ואני בו אדם האחרון שיודע לבשל.
פה נכנס הפחד שלי בכללי מזוגיות.
אני הרגשתי שאני לא מועילה לו בכלום.
מה נניח וכו היה רוצה איתי קשר רציני
אני לא רוצה שכל הנטל יפול עלי :
גם לבשל , גם לנקות גם לכבס , בטח גם לעשות קניות (זה דווקה אני כן רגילה ) ובנוסף לעבוד
והוא מה יהיה התפקיד שלו בבית..?
פחדתי להעלות את הנושא
ואז התבאסתי ממש בתוכי אמרתי לזעזל זה לא הקשר שאני מחפשת בזוגיות.
בבית שלי אני כמו מלכה לא עושה כלום.
ולא רק שאני לא יודעת לעשות כלום אני גם בלאגניסטית. שזה גם סוד
אני מפחדת להכיר שהצד האפל שבי לא יתגלה. יש המון ריבים עם אמא שלי לגבי זה. היא לא מצליחה להתמוד איתי
גם אמרתי לו שאני ואמא שלי לא תמיד מסתדרים. הוא שאל למה ולא פירטתי לו שוב בגלל שגם ככה הוא קיבל עליי רושם חרא בהתחלה. הוא מחפש אשת בית ואני הבן אדם האחרון שיכולה להיות לו לכזאת.
אין לי בעייה ללמוד לבשל אבל בשלבים.
הוא נתו לי להבין עיי רמיזות שגם אם אני יבוא לבקר אותו הוא מצפה שאני יעזור לו בבישולים.
זה לא כיף לי ככה.
אני מוצאת עצמי מתוסכלת ממש. אוקיי ניח שאני והוא מתרחקים , שהוא לא באמת ישמור איתי על הקשר.
עדייו יבוא יום אני ירצה להיכנס לקשר והפחד הכי גדול שלי ממחוייבות יצוץ.
שלא נדבר עוד על ילדים שזה עוד נטל ועוד כאב ראש והוצאה כלכלית שרק המחשבה על זה קשה לי לנשום. מרגישה מועקה.
לא ככה דמיינתי זוגיות.
בגלל שגן מעולם לא היה לי מערכת יחסים וגילי המתקדם 31
יש לחץ מהסביבה לקשר של חתונה. מקום שאני לא נמצאת בו מבחינה שכלית.
אני רוצה קשר של בילויים כמו טיולים משותפים , מגורים כל אחד בנפרד.
ובעיקר שיחות נפשיות.
אבל לא קשר שבו אני מתחילה לטפל בגבר מגיעה שפוכה מעבודה רק כדי לבשל לחבר שלי לראןת טלויזיה וללכת לישון עייפה.
מבחינתי עדיף כבר את הלבד
למרות שזה לא בדיוק נכון.
כי שוב אני ואמא שלי רבות המון יותר נכוו היא רבה איתי בלי סוף ולעיתים גם בבית הפרטי שלי אני סובלת.
לקראת סוף הפגישה הוא העלה את הנושא של הפחד ממחוייבות שלו.
אמר שביום החופה שלו ידע שיבוא יום שהם יתגרשו.
שאלתי למה
ענה שהיו להם ריבים לפני זה ופשוט היה לחץ של משפחות
שאלתי מה לגבי הקשר שלו של 3 שנים. אמר שגם שם הוא הרגיש סגור בקשר , שהיא באה לו עם הדרישות.
וגם אשתו דרשה ממנו לעבוד ב3 עבודות כדי לגדל את התינוקת.
שמעכשיו הוא לא יתן לאף אישה לשלוט בו , שהמילה שלו תהיה האחרונה.
הוא גן שאל אותי באמצע הפגעשה מי לדעתו אמור לשלוט במערכת היחסים ואני שאני רגילה ששלוטים בי עניתי שהגבר.
למרות שזה לא אמור להיות ככה, פשוט גדלתי בבית כזה .
אחרי הפגישה לא רדפתי אחריו בכלל. בקושי שלום שלום בעבודה. בטח שלא שולחת לו הודעה רגילה.
בתוכי יש הרבה תסכול.
כמה שהור מצא חן בעייני אבל אני מרגישה לא ראוייה , אין לי מה להציע לו בקשר.
אני בעצמי מפונקת ועצלנית.
וגם הןא בא בקטע של הישרדות ולא בראש שלי בכלל.
הוא סיפר לי שנהג לקחת בנות הזוג שלו לטיול בים. זה לא מה שאני מחפשת בקשר.
אני רוצה בילויין נופש לא חייב כל שבוע אבל כן פעם בכמה חודשים .
רוצנ גבר שגם יועיל לי ואיתו אפילו להיתפתח ולהיות אני בלי מסכות אני לא יכולה מחשש שחברח ברגע שישמע מי אני באמת.
האם יש גבר שאני יכולה למצוא שיועיל לי בחיים ויעמוד בציפיות שלי או שמה אצטרך להשלים עם הרעיון שאן אני רוצה זוגיות עליי להתפשר ולהיות השפכה בקשר או להישאר רווקה זקנה..?
