יקירתי,תהיי גאה במי שאת ובהחלטות שלך....
בלי קשר לצמחונות.
מדוע שתנסי לצמצם את עצמך ולהקטין את עצמך?? להיפך, את צריכה לתת לעצמך לזרוח כמה שאפשר!
את נשמעת לי מאוד צעירה, ואני בהחלט מצטרפת להמלצות שנאמרו מעליי להיות עם יד על הדופק בנוגע לזוגיות שאת נמצאת בה.
זה בסדר שבן זוגך אינו מאמין בדרך כלשהי שאת מעוניינת להתנסות בה, או שאינו רוצה להפוך לצמחוני, אבל מכאן ועד "ירידות" קטנות כאילו בצחוק, ביטול המחשבות והתחושות שלך, וניסיון לגרום לך (לעיתים דרך מניפולציה) לא לעשות משהו שאת מאמינה בו- זה דבר איום ונורא.
ומה יקרה אם מחר תרצי ללכת ללמוד במוסד מסויים והמקום לא ייראה לו? או שתרצי לעסוק במקצוע מסויים וזה לא יראה לו? ועוד ועוד...
זוגיות זה לגמרי פשרות והתחשבות זה בזה - אך אל תתבלבלי בין זה ובין ביטול העצמי שלך!
הגוף שלך הוא בבעלותך האישית, ואך ורק בבעלותך האישית. לא שלו, לא של הוריו, וגם לא של הוריך וחבריך. שלך. ורק שלך.
תודי לו על כך שהוא דואג לך (למרות שנשמע שהוא יותר דואג לעצמו, לאיך הוא ייראה בחוץ ואיך סביבתו תגיב לכך), אבל תבהירי שאלו הם החיים שלך, ואם קשה לו לתמוך בך - אתם צריכים לחשוב על ההמשך.
מאוד מטריד אותי הצורה שבה הוא בחר להתמודד עם משהו שהוא אינו מסכים עמו, או נראה לו שונה ממה שהוא מכיר, ואני בטוחה שאם אתם הרבה זמן ביחד זה גם צץ ברמה כזו או אחרת בתחומים אחרים.
מעבר לזה, באופן ספציפי לגבי הצמחונות, אין צורך לצאת בהצהרות "מיוחדות", פשוט תאכלי מה שאת רוצה (ירקות, אורז ועוד). אם יציעו לך בשר, תגידי שלא בא לך ואם יתעקשו - תבקשי שיכבדו את זה.
מקווה שתמצאי את הקול שלך עם הזמן ותביני ש*את* היא זו שחשובה קודם כל. אם לך לא יהיה איכפת ממך ולא תראי כלפי עצמך כבוד, למה שהסביבה תקבל אותך ותכבד?