דוקטור הו 12x3
Well, I didn’t hate it!
נתחיל מהטוב, כי יש לי קצת דברים טובים להגיד איזה כיף-
-אני מחבב מאוד את ריאן. נראה לי שהוא לא הכי אהוב אבל גם בעונה הקודמת הוא היה החביב עליי, הוא כזה lovable goof והיה נחמד לראות אותו hitting it off with someone.
-הייתי בסדר עם הדוקטור הפרק. קניתי את זה שהיא הדוקטור הפעם וזה לא ככ קרה עד עכשיו. כי היא הייתה בודדה וכועסת כזה, בהתחלה שכל הקומפניונס נטשו אותה לחקור את המלון (איזה חברים נצלנים רק מסתובבים איתה בשביל הswag) והיא כזה הייתה ״אוקיי אני אהיה לבד..״ הרגיש לי כמו הדוקטור לא יודע. בודדה.
-הפרק היה מצחיקי כזה. מצאתי את עצמי צוחק קצת, שזה כיף. למשל כשבני הזקן אמר שיש לו שתי שאלות והוא מתנצל שהוא שואל אותן ביחד, אחת זה will you marry me והשנייה זה please shoot me. זה היה חמוד. כאילו, you know.
הפחות טוב-
-יש יותר מידי מלווים לטעמי, זה לא חדש. אבל לא רק שיש מלא מלווים, גם כל אחד מהם פגש איזה שתי דמויות משנה שהצטרפו לעלילה ואז גם היה מלא דמויות משנה. זאת עוד בעיה בעונות האחרונות (כלומר, העונה הקודמת) שפשוט המסך מלא בדמויות לא חשובות או מעניינות. ממילא יש שלושה מלווים, אני לא חושב שזה חכם להביא גם עוד ככ הרבה דמויות משנה. סתם ממלא את העלילה. האבא והבן (האבא זה ג׳יי מthe inbetweeners!) היו מיותרים פלוס פלוס, עד כאילו הרגע האחרון כי הוא שרת או משהו והם היו צריכים עזרה. הייתם בעלילה כללל הזמן הזה ולא עשיתם כלום רק בשביל הדקה הזוהרת שלכם בסוף? היה עדיף כבר שלא יהיו וזהו.
-הסיפור זז בקצב מסחרר, ולא בקטע טוב. אין רגע של שקט, אין *באמת* זמן לcharacter development כי יש כל כך הרבה דמויות. כאילו נגיד יש רגעים בין האמא לבת, או בין האבא והבן אבל זה לא הרגיש לי אישי, לא הרגשתי אותם כדמויות ככ, בעיקר הרגשתי שאלה רגעים שבאו לקדם את העלילה. כאילו ״אוקיי זה המצב בין שתיהן, סתם שתדעו כי זה חשוב אז בואו נמשיך״. הסיפור פשוט כל הזמן בתנועה שאין לי זמן שיהיה לי אכפת ממשהו ככ, הסיפור פחות שם דגש על זה.
-בסוף, כשהאמא והבת נלחמות ביצורים האלה והצוות משתגר חזרה לטארדיס. ריאן דואג, כולם אומרים לו שהן בטח יהיו בסדר ואני רק צועק על המסך ״אתם בטארדיס!!! GO GET THEM!!!״ הם לגמרי יכלו להציל אותן, אבל היה להם יותר חשוב לגמור את הפרק עם המסר.
-המסר. ״דוקטור הו״ תמיד הייתה פוליטית, לא הבנתי אנשים שהתלוננו שעונה 11 הייתה פוליטית מידי. שכחתם את הפרק בעונה הראשונה שהממשלה הייתה חבורת חייזרים ירוקים מפליצים? אבל הפרק הזה, הם הרביצו לי עם המסר שלהם בפרצוף and I didn’t care for it. איפה העדינות? No subtlety whatsoever, הכי מאכילים אותי בכפית- תשמרו על הכוכב כבר יא מפגרים או שכולנו נמות. זה חשוב ונכון והכל אבל זה לא איך שאני אוהב שמעבירים לי מסרים בטלוויזיה.
אבל בכללי, לא סבלתי הפרק בכלל. צחקתי לעיתים, גם הדברים הגרועים הצחיקו אותי יותר מאשר עצבנו אותי אז הכל בסדר. סהכ, פרק בסדר.
