עכשיו לגבי הפרק עצמו
אני מסכים עם חלק מהטענות שלך, פחות עם אחרות.
 
אני במיוחד מסכים לגבי המלווים. 3 בהחלט הוכח כיותר מידי. כן היה לדמויות פיתוח (בעיקר ריאן וגראהם והקשר בינהם) אבל לא המון. ובעיקר לא עם הדוקטור. באמת אין כמעט דרך להבחין בין הקשר של כל אחד מהם עם הדוקטור.
הם גם לא מביאים כמעט שום דבר ייחודי לגביהם, דרך שבה הם מלווים יוצאי דופן מכל אדם שהיא אולי הייתה אוספת.
*אגב, אופציה ממש מעניינת להמשך העלילה היא אם אחד מהם ימות ושני האחרים ימשיכו. דווקא דבר כזה יכול להיות נקודה מעניינת לגיבוש וגם לעימות.
 
לגבי המאסטר – אני דווקא אוהב את המאסטר החדש. לא מפריע לי שלא עבר הרבה זמן מאז שפגשנו את המאסטר. הוא עדיין לא מנוצל כל כך הרבה כמו הדאלקים.
אני גם לא בטוח אם הוא ינוצל יותר מידי כאן. יכול מאוד להיות שהוא פשוט שער לעלילה עונתית שעוסקת יותר בגאליפריי ומקורות אדוני הזמן. וזה דווקא דבר טוב לדעתי.
נכון שגאליפריי רק לפני זמן קצר כבר נחשבה למוכחדת אז די מצחיק שעושים את זה שוב, אבל לא הייתה כמעט עלילה שממש עסקה בה ובאדוני הזמן. היה ממש קצת בפרק שגאליפריי חוזרת (בפרק האחרון של טננט) והיה גם עם קפאלדי פרק שהוא מגיע לגאליפריי. אבל זה מרגיש ממש מעט. אני יודע שבסדרה הישנה היו כל מיני פרקים שעסקו בגאליפריי וחבל לי שלא ממש עשו את זה בסדרה החדשה (כלומר מאז 2005).
 
וכן הרגיש לי אישי הקשר בין המאסטר והדוקטור. כמובן שזה מסתמך במידה מסויימת על כך שאנחנו מכירים את הקשר בינהם מהרבה עונות אחרות, אבל זה גם הרגיש אישי כאן. היו להם שיחות אישיות. והדוקטור מתארת אותו בתור מי שהיה חבר קרוב שלה.
נכון שלא ברור מה הוא רוצה ונכון שזה גורם לו להיות קצת נבל מגוחך שרק רוצה לגרום סבל בלי סיבה ברורה. זה תמיד היה המאסטר.
אם כי לפחות העניין עם הטיימלס צ'יילד זה אולי סיבה הפעם.
 
 
לגבי הטיימלס צ'יילד אני ממש חושב שאתה טועה. בפעם הראשונה שזה עלה היה ברור שזה הוצא מהזיכרון של הדוקטור, אבל שהיא לא הייתה מודעת לזה ולא ידעה על מה מדובר. זה התסריט של הקטע:
REMNANT: We see deeper, though, further back. The Timeless Child.
DOCTOR: What did you just say?
REMNANT: She doesn't know.
DOCTOR: What are you talking about? What can you see?
REMNANT: We see what's hidden even from yourself, the outcast, abandoned and unknown.