Legion פרק 3X03
 
וואו
טוב, ידעתי שנראה העונה את צ'ארלס קסבייר בפלאשבק כי היה פרומו לפני הרבה זמן שגילה את זה.
אבל עדיין היה מגניב לראות את זה. וזה מצד אחד ענה על שאלות שלא חשבתי עליהם, ומצד שני לא ענה על שאלות שיש לי.
לא ראינו למשל את ה"קרב" של צ'ארלס עם פארוק. זה בעצם קצת מוזר כי בטלפון צ'ארלס אומר שפארוק הוא רשע ושהוא עוזב, הוא לא אומר שהוא הולך להלחם בו. אבל כנראה לפני שהוא הלך הוא כן נלחם בו כי פארוק הרוח של פארוק כבר הגיעה.
אבל בעצם גבריאל אומרת שהיא מרגישה רוח רעה בבית עוד לפני הטלפון עם צ'ארלס. או שאולי היא מרגישה רק את הנוכחות של דייויד, שהיא מרגישה כשומרת כשהיא ישנה, אבל רעה כשהיא ערה.
בהחלט יש משהו בזה שדייויד הופך במידה מסויימת להיות הרוח הרעה של הילדות שלו, מה שהוא רצה להגן על עצמו ממנו.
*שזה לחלוטין מתקשר לסיפור שאמא שלו מקריאה לו - Harold and the Purple Crayon, או בעברית "אהרון והעיפרון הסגול" שאני זוכר מהילדות שלי. בקטע שהיא מקריאה לו הילד יוצר דרקון שיגן על העץ שהוא יצר, אבל הדרקון מפחיד אותו.
https://youtu.be/nuaLR4AIOvU?t=58
(ב0:58 בסרטון)
 
כביכול מקבלים אישור שהסיפור רקע של גבריאל הוא מאוד דומה לזה שבקומיקס – גם שם היא הייתה ניצולת שואה במוסד פסיכיאטרי. (וגם שם צ'ארלס מעיר אותה ממצב קטטוני)
טכנית לא אומרים שהיא ניצולת שואה, רק שהיא "הייתה במחנות", אבל קשה לדמיין הסבר אחר.
מה שמוזר, אבל כנראה טעות צפויה, זה שכשצ'ארלס נכנס לזיכרון שלה שומעים מישהי צועקת "הם מגיעים" בעברית. לא נראה לי הגיוני במיוחד שיהודים בשואה דיברו עברית, אבל אני מניח שזאת טעות של ההפקה.
זה גם מתאים כי הזיכרון הצבאי של צ'ארלס נראה מאוד כמו מלחמת העולם השניה.
המוזר בזה הוא שזה כביכול מאוד ממקם בזמן את ה"הווה" של הסדרה (במשהו כמו שנות ה70, או מקסימום ה80)
 
*אגב, זה מעלה דרך אחרת לנתח את הנפש של דייויד – בתור דור שני לשואה. ישנם מחקרים רבים על העברה בין דורית של הטראומה של השואה.
 
ההבדל הגדול מהקומיקס הוא שבקומיקס צ'ארלס מטפל בניצולי שואה במוסד הפסיכיאטרי ולא מאושפז לצידם. (חוץ מזה שבקומיקס המוסד הזה הוא בישראל)
הדימיון לסיפור האהבה של דייויד וסיד בפרק הראשון לסדרה הוא כל כך גדול וברור שזה עדיף באמת שהתייחסו אליו באופן ברור, גם כשדייויד מתייחס לזה וגם כשחוזר השימוש בשיר She’s A Rainbow (של הרולינג סטונס).
 
העניין המוזר הוא שבעצם לא ברור משהו לגבי המונולוג של גבריאל בתחילת הפרק - לא ברור אם היא בעצם לבד בבית שלה ושל צ'ארלס מחכה שהוא יחזור, או שזה כבר מאוחר יותר והיא חזרה למוסד ופשוט יושבת בכיסא שלה ומדמיינת.
הגיוני שהיא חזרה למוסד ושזאת הסיבה שצ'ארלס מסר את דייויד לאימוץ. אם כי גם זה לא ברור, הוא היה יכול לשמור אותו בכל מקרה. שלא לדבר על כך שמוזר שהוא יוכל להוציא אותה ממצב קטטוני פעם אחת, אבל לא שוב.
יש עוד המון לגלות בעניין ואני מקווה שלא ישאירו אותנו בחושך בעניין.
 
מחשבה מוזרה שעלתה לי במהלך הפרק היא גם האופציה שכמעט כל מה שאנחנו רואים זה סוג של אשליה במוח של גבריאל שצ'ארלס יצר. כלומר כמו שדייויד יכל לקיים מערכת יחסים רומנטית עם סיד במוח בחלל דמיוני כך גם צ'ארלס יכל. כל מה שהיא רואה יכול להיות אשליה, והבעיה היחידה עם זה היא שאנחנו יודעים שדייויד הוא אמיתי.
ואז עלתה לי מחשבה אפילו יותר מטרידה שצ'ארלס פיתח את המערכת יחסים הזאת כל כך עד שהוא שכב איתה במציאות כשהיא במצב קטטוני, והיא נכנסה להריון ככה.
זה כביכול לא הגיוני, כי הרי אנחנו חווים את הפרק מנקודת המבט של דייויד שמשקיף על זה דרך יכולת המסע בזמן. אלא אם כן הוא רואה דרך המוח של גבריאל...
לא נראה לי, אבל זה דבר אפשרי.
 
משהו נוסף שחזרו אליו בפרק הוא בובת הילד הכועס הנוראי. קודם כל עולה השאלה: למה גבריאל מחזיקה בכלל בובה כזאת בקופסה מוזרה עם חור בשביל היד שלה.
 
 
בטח יש עוד כל מיני דברים להתייחס אליהם בפרק, אני מאוד מקווה שיחזרו אל הרבה מהם.
זה מבחינתי הפרק הכי טוב עד כה בעונה.
בין היתר אני שמח שקפצו אליו. הפרק הראשון הציג את הנוסעת בזמן ובפרק השני הוא השיג קארי שיעזור לו לחזור איתה בזמן. הפרק הקודם הסתיים בשאלה לאיזה זמן הוא הולך לחזור ובפרק הזה קיבלנו את התשובה בלי עוד בירבורים בדרך, בלי שנראה מכונה שמאפשרת לדייויד לחזור בזמן.
 
 
דבר אחרון לגבי הקאסט – את צ'ארלס מייד זיהיתי בתור השחקן ששיחק את אח של דאנריס במשחקי הכס (הוא שיחק בעוד הרבה דברים מאז, אבל מעט מאוד שראיתי)
את השחקנית ששיחקה את גבריאל לא זיהיתי למרות שכנראה הייתי צריך – זאת השחקנית שמשחקת את ג'ואנה ווליק ב"מר רובוט" - ג'ואנה ווליק היא אשתו של טיירל {עדי, טיירל=מר ערפד}