ברוך אתה ה' אלוהינו שהחיינו, וקיימנו, והגענו לזמן הזה.

הידעת שקיים קשר הדוק בין חג החנוכה לבין הכריסטמאס???

אני נפלתי מהכיסא בשנה הראשונה שהגעתי לארה"ב,
כאשר ראיתי בטלויזיה רב רפורמי שעומד ומספר בלי בושה
שבגלל החנוכה אז בעצם היהודים והנוצרים ממש אחים בלב ובנפש......

למה?

כי הרי ידוע שישו היה בעצם יהודי, וחג החנוכה נחוג בגלל שהיהודים ניצחו
את היוונים, שזו היתה הפעם הראשונה בהיסטוריה שהתקיימה מלחמה על
האמונה הדתית. כך שאם לא היו מנצחים את היונים, אז העם היהודי היה
מושמד ואז ישו לא היה נולד (יהודי).....

מה "דעתכם" על ה"תגלית" המרעישה הזאת???......
 
יש הבדל בין ה'רב' המטומטם ההוא לבין גויים פשוטים וגם תמימים

שע"י קשירת חג החנוכה שלנו לחג המולד שלהם הם למעשה רוצים להעלות את דרגת החנוכה בעיניהם.
&nbsp
כנ"ל כשהם מציינים לחיוב את יהדותו של ישו ואת הקשר של המסורות שלהם ליהדות שממנה יצאה הנצרות, הם מנסים להתרחק מהמסורת האנטישמית של הנצרות ולהתקרב למקורות היהודיים שלהם.
&nbsp
אין סיבה להוקיע אותם בגלל זה. בין היהדות לנצרות - וגם לאיסלאם - יש גם הרבה מן המשותף, לא רק ניגודים ושנאה.
 
אין קשר. ישו לא יהודי. התלמוד במסכת סנהדרין מספר מריה

הייתה אשה מצריה וילדה את ישו מיחסים עם החייל הרומי פנדירה. מכאן הכינוי יושקה פונדרה.
 
אם תשאל אותי, אז ישו הוא לא זה ולא זה!!!

סיפר לי פעם, לפני שנים, נוצרי נחמד ששימשתי כמפיק מקומי שלו בצילומי סרט
שצילם על התגשמות הנבואות בישראל(
), שישו הוא בכלל תוצאה של
אונס שאימו מרי עברה ע"י שודדים שפגשה בדרך.....

נו, אז מה עוד יש לך לחפש אם נוצרי אדוק מספר לך דבר כזה??.....
 
דווקא חרדי קיצון אמר לי שישו בתחילת דרכו היה משהו

כמו רב מקובל גדול במושגים של היום ( כמו בבא משהו וכו. וכו. ) ,
והשאר היסטוריה .
 
אין כאן סתירה. חיילים רומים גם שדדו את האזרחים ברשותם. יתכן

פנדירה היה החייל הרומי השודד שאנס את מריה.
לא כל החיילים הרומיים היו בעצמם רומים. הרומים גייסו חיילים מכל העמים שהם כבשו. הצבא הרומי היה משהו כמו בימינו לגיון הזרים הצרפתי. לא כולם עצמם צרפתים. היו גם יהודים מארץ ישראל כמו יוסיפוס שהתגייסו לצבא הרומי. יוסיפוס עצמו לחם נגד אחיו היהודים בחורבן ירושלים. זה יתכן גם בימינו אם השמאלנים יצטרפו לערבים להשמיד את ישראל.
 
כדי להתייחס בצורה נכונה לישו(ע) ומורשתו צריך קודם כל לקרוא

את הדברים המיוחסים לו.
&nbsp
את רעיונותיו הוא ניסח בצורה הברורה ביותר ב'דרשת ההר'.
&nbsp
ה וַיְהִי כִּרְאוֹתוֹ אֶת־הֲמוֹן הָעָם וַיַּעַל הָהָרָה וַיֵּשֶׁב שָׁם וַיִּגְּשׁוּ אֵלָיו תַּלְמִידָיו׃ 2 וַיִּפְתַּח אֶת־פִּיו וַיּוֹרֵם וַיֹּאמַר׃ 3 אַשְׁרֵי עֲנִיֵּי הָרוּחַ כִּי לָהֶם מַלְכוּת הַשָׁמָיִם׃ 4 אַשְׁרֵי הָאֲבֵלִים כִּי־הֵם יְנֻחָמוּ׃ 5 אַשְׁרֵי הָעֲנָוִים כִּי־הֵמָּה יִירְשׁוּ אָרֶץ׃ 6 אַשְׁרֵי הָרְעֵבִים וְהַצְּמֵאִים לַצְּדָקָה כִּי־הֵם יִשְׂבָּעוּ׃ 7 אַשְׁרֵי הָרַחֲמָנִים כִּי־הֵם יְרֻחָמוּ׃ 8 אַשְׁרֵי בָּרֵי לֵבָב כִּי־הֵם יֶחֱזוּ אֶת־הָאֱלֹהִים׃ 9 אַשְׁרֵי רֹדְפֵי שָׁלוֹם כִּי־בְנֵי אֱלֹהִים יִקָּרֵא לָהֶם׃ 10 אַשְׁרֵי הַנִּרְדָּפִים בִּגְלַל הַצְּדָקָה כִּי לָהֶם מַלְכוּת הַשָׁמָיִם׃ 11 אַשְׁרֵיכֶם כִּי־יְחָרֲפוּ וְרָדְפוּ אֶתְכֶם וְדִבְּרוּ עֲלֵיכֶם בְּשֶׁקֶר כָּל־רָע בַּעֲבוּרִי׃ 12 שִׂמְחוּ וְגִילוּ כִּי שְׂכַרְכֶם רַב בַּשָׁמָיִם כִּי־כֵן רָדְפוּ אֶת־הַנְּבִיאִים אֲשֶׁר הָיוּ לִפְנֵיכֶם׃ 13 אַתֶּם מֶלַח הָאָרֶץ וְאִם־הַמֶּלַח הָיָה תָפֵל בַּמֶּה יָמְלָח הֵן לֹא־יִצְלַח עוֹד לַכֹּל כִּי אִם־לְהַשְׁלִיךְ חוּצָה וְהָיָה מִרְמָס לִבְנֵי אָדָם׃ 14 אַתֶּם אוֹרוֹ שֶׁל־עוֹלָם עִיר יֹשֶׁבֶת עַל־הָהָר לֹא תִסָּתֵר׃ 15 גַּם אֵין מַדְלִיקִים נֵר לָשׂוֹּם אוֹתוֹ תַּחַת הָאֵיפָה כִּי אִם־עַל־הַמְּנוֹרָה לְהָאִיר לְכָל־אֲשֶׁר בַּבָּיִת׃ 16 כֵּן יָאֵר אוֹרְכֶם לִפְנֵי בְּנֵי הָאָדָם לְמַעַן יִרְאוּ מַעֲשֵׂיכֶם הַטּוֹבִים וְשִׁבְּחוּ אֶת־אֲבִיכֶם שֶׁבַּשָׁמָיִם׃ 17 אַל־תְּדַמּוּ כִּי בָאתִי לְהָפֵר אֶת־הַתּוֹרָה אוֹ אֶת־דִּבְרֵי הַנְּבִיאִים לֹא בָאתִי לְהָפֵר כִּי אִם־לְמַלּאת׃ 18 כִּי אָמֵן אֹמֵר אֲנִי לָכֶם עַד כִּי־יַעַבְרוּ הַשָׁמַיִם וְהָאָרֶץ לֹא תַּעֲבֹר יוֹד אַחַת אוֹ־קוֹץ אֶחָד מִן־הַתּוֹרָה עַד אֲשֶׁר יְקֻיַּם הַכֹּל׃ 19 לָכֵן הָאִישׁ אֲשֶׁר יָפֵר אַחַת מִן־הַמִּצְוֹת הַקְּטַנּוֹת הָאֵלֶּה וִילַמֵּד אֶת־בְּנֵי הָאָדָם לַעֲשׂוֹת כָּמוֹהוּ קָטוֹן יִקָּרֵא לוֹ בְּמַלְכוּת הַשָׁמָיִם וַאֲשֶׁר יַעָשֶׂה וִילַמֵּד אוֹתָן לָזֶה גָּדוֹל יִקָּרֵא בְּמַלְכוּת הַשָׁמָיִם׃ 20 כִּי אֲנִי אֹמֵר לָכֶם אִם לֹא־תִהְיֶה צִדְקַתְכֶם מְרֻבָּה מִצִּדְקַת הַסּוֹפְרִים וְהַפְּרוּשִׁים לֹא תָבֹאוּ בְּמַלְכוּת הַשָׁמָיִם׃ 21 הֲלֹא שְׁמַעְתֶּם כִּי נֶאֱמַר לָרִאשֹׁנִים לֹא תִרְצָח וַאֲשֶׁר יִרְצַח חַיָּב הוּא לְבֵית דִּין׃ 22 וַאֲנִי אֹמֵר לָכֶם כָּל־אֲשֶׁר יִקְצֹף עַל־אָחִיו חִנָּם חַיָּב הוּא לְבֵית דִּין וַאֲשֶׁר יֹאמַר אֶל־אָחִיו רֵקָא חַיָּב הוּא לְסַנְהֶדְרִין וַאֲשֶׁר נָבָל יִקְרָא לוֹ הוּא מְחֻיַּב אֵשׁ גֵּיהִנֹּם׃ 23 לָכֵן אִם־תַּקְרִיב קָרְבָּנְךָ אֶל־הַמִּזְבֵּח וְזָכַרְת
 
המשך...

23 לָכֵן אִם־תַּקְרִיב קָרְבָּנְךָ אֶל־הַמִּזְבֵּח וְזָכַרְתָּ כִּי־יֵשׁ לְאָחִיךָ דְּבַר רִיב עִמָּךְ׃ 24 הַנַּח שָׁם אֶת־קָרְבָּנֶךָ לִפְנֵי הַמִּזְבֵּח וְלֵךְ כַּפֵּר אֶת־פְּנֵי אָחִיךָ וְאַחֲרֵי כֵן בּוֹא הַקְרֵב אֶת־קָרְבָּנֶךָ׃ 25 מַהֵר הִתְרַצֵּה לְאִישׁ רִיבְךָ בְּעוֹדְךָ בַדֶּרֶךְ אִתּוֹ פֶּן־יַסְגִּירְךָ אִישׁ רִיבְךָ אֶל־הַשֹׁפֵט וְהַשֹׁפֵט יַסְגִּירְךָ לַשׁוֹטֵר וְהָשְׁלַכְתָּ אֶל־בֵּית הַכֶּלֶא׃ 26 אָמֵן אֹמֵר אֲנִי לָךְ לֹא תֵצֵא מִשָׁם עַד אִם־שִׁלַּמְתָּ אֶת־הַפְּרוּטָה הָאַחֲרוֹנָה׃ 27 שְׁמַעְתֶּם כִּי נֶאֱמַר לָרִאשֹׁנִים לֹא תִנְאָף׃ 28 וַאֲנִי אֹמֵר לָכֶם כָּל־הַמִּסְתַּכֵּל בְּאִשָׁה לַחְמֹד אוֹתָהּ נָאֹף נְאָפָהּ בְּלִבּוֹ׃ 29 וְאִם תַּכְשִׁילְךָ עֵין יְמִינְךָ נַקֵּר אוֹתָהּ וְהַשְׁלֵךְ מִמְּךָ כִּי טוֹב לְךָ אֲשֶׁר יֹאבַד אֶחָד מֵאֵבָרֶיךָ מֵרֶדֶת כָּל־גּוּפְךָ אֶל־גֵּיהִנֹּם׃ 30 וְאִם־יָדְךָ הַיְמָנִית תַּכְשִׁילְךָ קַצֵּץ אוֹתָהּ וְהַשְׁלֵךְ מִמְּךָ כִּי טוֹב לְךָ אֲשֶׁר יֹאבַד אֶחָד מֵאֵבָרֶיךָ מֵרֶדֶת כָּל־גּוּפְךָ אֶל־גֵּיהִנֹּם׃ 31 וְנֶאֱמַר אִישׁ כִּי יְשַׁלַּח אֶת־אִשְׁתּוֹ וְנָתַן לָהּ סֵפֶר כְּרִיתוּת׃ 32 וַאֲנִי אֹמֵר לָכֶם הַמְשַׁלֵּחַ אֶת־אִשְׁתּוֹ בִּלְתִּי עַל־דְּבַר זְנוּת מְבִיאָהּ לִידֵי נִאֻפִים וְהַלּקֵחַ אֶת־הַגְּרוּשָׁה לוֹ לְאִשָׁה נֹאֵף הוּא׃ 33 עוֹד שְׁמַעְתֶּם כִּי נֶאֱמַר לָרִאשֹׁנִים לֹא תִּשָׁבַע לַשָּׁקֶר וְשַׁלֵּם לֹיהוָֹה שְׁבֻעוֹתֶיךָ׃ 34 וַאֲנִי אֹמֵר לָכֶם לֹא תִּשָׁבְעוּ כָּל־שְׁבוּעָה לֹא בַשָׁמַיִם כִּי־כִסֵּא אֱלֹהִים הֵמָּה׃ 35 וְלֹא בָאָרֶץ כִּי־הֲדוֹם רַגְלָיו הִיא וְלֹא בִירוּשָׁלַיִם כִּי־הִיא קִרְיַת מֶלֶךְ רָב׃ 36 אַף בְּחַיֵּי רֹאשְׁךָ אַל־תִּשָׁבֵעַ כִּי־לֹא תוּכַל לַהֲפֹךְ שַׂעֲרָה אַחַת לִלְבָנָה אוֹ לִשְׁחֹרָה׃ 37 אַךְ־יְהִי דְבַרְכֶם הֵן הֵן לֹא לֹא וְהַיּוֹתֵר עַל אֵלֶּה מִן־הָרָע הוּא׃ 38 שְׁמַעְתֶּם כִּי נֶאֱמַר עַיִן תַּחַת עַיִן שֵׁן תַּחַת שֵׁן׃ 39 וַאֲנִי אֹמֵר לָכֶם אַל־תִּתְקוֹמֲמוּ לָרָשָׁע וְהַמַּכֶּה אוֹתְךָ עַל־הַלְּחִי הַיְמָנִית הַטֵּה־לוֹ גַּם אֶת־הָאַחֶרֶת׃ 40 וַאֲשֶׁר יַחְפֹּץ לָרִיב עִמְּךָ וְלָקַחַת אֶת־כֻּתָּנְתֶּךָ תֵּן־לוֹ גַּם אֶת־הַמְּעִיל׃ 41 וְהָאֹנֵס אוֹתְךָ לָלֶכֶת עִמּוֹ דֶּרֶךְ מִיל לֵךְ אִתּוֹ שְׁנָיִם׃ 42 הַשׁאֵל מֵאִתְּךָ תֵּן־לוֹ וְהַבָּא לִלְוֹת מִמְּךָ אַל־תָּשֵׁב פָּנָיו׃ 43 שְׁמַעְתֶּם כִּי נֶאֱמַר וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ וְשָׂנֵאתָ אֶת־אֹיְבֶךָ׃ 44 וַאֲנִי אֹמֵר לָכֶם אֶהֱבוּ אֶת־אֹיְבֵיכֶם (בָּרֲכוּ אֶת־מְקַלְלֵיכֶם הֵיטִיבוּ לְשׂנְאֵיכֶם) וְהִת
 
המשך...

44 וַאֲנִי אֹמֵר לָכֶם אֶהֱבוּ אֶת־אֹיְבֵיכֶם (בָּרֲכוּ אֶת־מְקַלְלֵיכֶם הֵיטִיבוּ לְשׂנְאֵיכֶם) וְהִתְפַּלֲלוּ בְּעַד (מַכְאִיבֵיכֶם וְ) רֹדְפֵיכֶם׃ 45 לְמַעַן תִּהְיוּ בָנִים לַאֲבִיכֶם שֶׁבַּשָׁמָיִם אֲשֶׁר הוּא מַזְרִיחַ שִׁמְשׁוֹ לָרָעִים וְלַטּוֹבִים וּמַמְטִיר עַל־הַצַּדִּיקִים וְגַם עַל־הָרְשָׁעִים׃ 46 כִּי אִם־תְּאֵהֲבוּ אֶת־אֹהֲבֵיכֶם מַה־שְּׂכַרְכֶם הֲלֹא גַּם־הַמֹּכְסִים יַעֲשׂוֹּ־זֹאת׃ 47 וְאִם־תִּשְׁאֲלוּ לִשְׁלוֹם אֲחֵיכֶם בִּלְבָד מַה־שִׁבְחֲכֶם הֲלֹא גַם־הַמֹּכְסִים יַעֲשׂוֹּ־זֹאת׃ 48 לָכֵן הֱיוּ שְׁלֵמִים כַּאֲשֶׁר אֲבִיכֶם שֶׁבַּשָׁמַיִם שָׁלֵם הוּא׃
&nbsp
 
משפטי המפתח הם פסוקים 17-18:

17 אַל־תְּדַמּוּ כִּי בָאתִי לְהָפֵר אֶת־הַתּוֹרָה אוֹ אֶת־דִּבְרֵי הַנְּבִיאִים לֹא בָאתִי לְהָפֵר כִּי אִם־לְמַלּאת׃ 18 כִּי אָמֵן אֹמֵר אֲנִי לָכֶם עַד כִּי־יַעַבְרוּ הַשָׁמַיִם וְהָאָרֶץ לֹא תַּעֲבֹר יוֹד אַחַת אוֹ־קוֹץ אֶחָד מִן־הַתּוֹרָה עַד אֲשֶׁר יְקֻיַּם הַכֹּל׃
&nbsp
במילים אחרות, ישו ראה את עצמו כיהודי מאמין שלם, ולא כמי שבא 'להפר את התורה'.
 
הוא לא התכוון ליצור דת חדשה בכלל אחר כך אחרים עשו את העבודה

זה מתאים לתגובה שלי כאן -:

דווקא חרדי קיצון אמר לי שישו בתחילת דרכו היה משהו
כמו רב מקובל גדול במושגים של היום ( כמו בבא משהו וכו. וכו. ) ,
והשאר היסטוריה .
 
אם ישו היה בכלל דמות אמיתית (שזה ויכוח בפני עצמו)

הרי שהוא עצמו לא יצא ליצור שום דת חדשה.
את הדת הנוצרית יצרו דווקא יהודים פרושים בתהליך שנמשך
איזה 300 שנה אחרי מותו (אותו קידם בתחילה שאול התרסי....).
תהליך שהסתיים עם התנצרותו של הקיסר קונסטנטינוס, שגם
קבע את הנצרות לדת הרשמית של רומא.

קריאה מומלצת ומעניינת בכל הנושא הזה היא מחקריהם (הנפרדים
לחלוטין) של פרופסור דוד פלוסר מהאוניברסיטה העברית בירושלים
(יהודי דווקא), ושל החוקר הנוצרי היאם מאקובי שמציב סימני שאלה
מאד מעניינים לגבי עצם קיומו של ישו....
 

yada0206

New member
ישוע נולד כיהודי, חי כיהודי, מת ונקבר כיהודי (מחוץ לעיר)

והציטוטים שהבאת מדברים בעד עצמם.
 
למעלה