הרעיון עלה במוחי, כשהבחנתי בינשוף בראש העמוד. האם אתם מגדלים או גידלתם בעלי-חיים ואם לא, איזה הייתם רוצים שיהיה לכם? אני גידלתי חתול והוא נפטר ב-2005, אחרי 18 שנים. עד כה לא אזרתי אומץ לקחת חדש, אבל אולי אעשה זאת בעתיד.
סאני - כלבת פינצ'ר מדהימה מיוחדת וטיפ'לה חולת נפש
היא אצלי כבר 9 וחצי שנים,מאז הייתה גורה קטנה ופצועה
נאספה אליי מהרחוב לאחר שתקפו אותה.
 
אם הייתי יכולה הייתי אוספת אליי כמה שיותר בעלי חיים ומגדלת אותם
מאז שאני קטנה היה לי חלום להקים חווה ענקית לבעלי חיים נטושים/עזובים/בודדים...
אולי יומאחד עוד אגשים
אלו המצעים שלי,למרות שלדעתי היא בטוחה שהכל שלה (היא ישנה איתי במיטה)
 
ניסיתי,היא מסרבת בתוקף..ממש לא אוהבת לגזוז ציפורניים..
אז אני סובלת,כולי שריטות ממנה.
בדרך כלל במרפאה הם יותר ממושמעים,
וטרינר מיומן עושה את זה בזריזות ויעילות
אני פשוט יודעת שזה לא נעים ולעיתים מכאיב להם גם אם הם לא צולעים
אולי בגלל שהיא קטנה ואין עומס של משקל יותר קל לה
אבל בטוח שקיצוץ יעשה הבדל גדול באיכות ההליכה שלה
שלא נדבר על אפשרות של שבירת הציפורן או הפרק הקטן, חלילה
קורה לפעמים בקפיצה מפוקששת או בהתקלות במשהו,
כמו אצלינו בבוהן או בזרת הרגל
למרות שהיא כבר לא גורה היא משתוללת וקופצנית כמו גור קטן..
אני אקח אותה למרות שהיא שונאת את זה...בפעם האחרונה שלקחתי אותה לוטרינר היא ממש נכנסה לדיכאון..
 
תודה
המחשבה הזאת עוברת בראשי כל פעם שאני רואה כלב יפהפה מועמד לאימוץ, אך אני עוצמת עיניים ועוברת הלאה כדי שהמחשבה לא תהפוך להחלטה. אתמול ראיתי גור קטן בן חודש וחצי מועמד לאימוץ וכבר לא יכולתי לעמוד בפיתוי והבוקר התקשרתי והתברר לי שעליי לקחת בחשבון שהוא בגיל שעדיין עושה את צרכיו בבית ואוכל את כל הרהיטים לארוחת בוקר. אז קיבלתי רגליים קרות וויתרתי.
מהמם קטן שמת מזקנה.
 
כיום אני סוג של מגדלת את הכלבה של השותפה שלי.
היא רועה קווקזית מלאה שיער,ענקית וכרגע גם מסריחה חחחח
אבל כולה קסם שרק אוהבת שממזמזים אותה.