אתמול יצא לי להאזין ל

[avivs]

אתמול יצא לי להאזין ל

AATS וMWG. AATS, גם אחרי שהורדתי אותו ל13 שירים, הרגיש שמדובר באלבום של שירים שלא אמורים בכלל להיכנס לגרסה הסופית של האלבום. הכי אהבתי את השיר AATS, שיכול היה להיות מצוין אם כל האלבום היה מופק באותו הסגנון, וגם אהבתי את הסוף של ליידי ין כחול, בעיקר את הסוף (כי שם טורי שרה פחות, ובאלבום הזה בקטעים שהיא שרה באלבום זה די הורס). אבל אז האזנתי לMWG וממש נהניתי. הורדתי אותו מ12 שירים ל10, כי אני שונא את השיר המעצבן הזה של הנר ואת השיר הורוד והמנצנץ, אבל כל מה שנשאר אחר כך פשוט זורם יפה. ההפקה יותר עשירה והיא נשמעת יותר טוב (אם כי לפעמים נראה שהיא מדבבת את התינוק הזה של במבה). בכל מקרה, שני האלבומים האלה הוקלטו בערך באותו הזמן, ומדהים לראות עד כמה אלבום חג המולד הוא היותר מגובש. אה, ובפעם המאה בערך מצאתי את עצמי חושב עד כמה ADP יותר טוב מAATS. מה אתם חושבים על האלבומים האלה במבט לאחור?

 

[רעוּת]

כלום.

אני פשוט לא חושבת עליהם. לא נמאס לך, אה

.

 

[Gremshnit]

בעיניי ADP הוא אלבום מפוספס

יש בו חצי שירים מצויינים - וחצי ממש מיותרים. ובכלל, היה לאלבום הזה קונספט נהדר, אפילו מקורי+, וזה דבר שראוי להערכה בהתחשב בקריירה הדי ארוכה של טורי, אבל......פשוט משהו התפקשש, והדבר המרכזי שמוריד מערכו של האלבום הוא עודף השירים. או למעשה, קיבוץ כל אותם שירים יחדיו. לדעתי גרסאות מורחבות לכל דמות היה יכול להיות רעיון הרבה יותר מדליק ורווחי. לדוגמא, שיהיה אלבום מרכזי שירכז 12 שירים דומיננטיים, ולכל דמות יצא סינגל שיכיל שירים נוספים של הדמות. מעין EP לכל בובה. זה יכל להיות הורס.

 

[רעוּת]

התכוונת עודף השירים והאיכות שלהם?

 

[Gremshnit]

חחחח בחלקם

את לא נעלמת לך להפחיד ילדים קטנים עם איזה גודזילה שמנגנת על קונטרה בס או משהו?!

 

[Gremshnit]

המשך ביקורת:

לעומת זאת, AATS הוא אלבום הרבה יותר מגובש בעיניי. אני דווקא מרגיש שההפקה הרבה יותר אחידה מבחינת חזון וצליל; השוני היחידי שאני יכול להצביע עליו הוא רמת השירים, שלצד שירים מהטובים בקריירה של טורי (בעיניי) יש כמה שהם ממש מיותרים (כמו Not Dying Today שפשוט הורס את הרצף המדהים של ההתחלה ואת החיבור ל-curtain call, וכמובן 500 Miles, שפשוט.......לא קשור לשום דבר. ואני מדבר בתור אחד שאיכשהו מצליח להתחבר לשיר הזה). ב-ADP יש הרבה יותר שירים מיותרים, לדעתי. אם אתם שואלים אותי מה המקור לירידה של טורי באלבומיה האחרונים, היא סיבה אחת בודדה: לא בוטוקס, לא פיאות, לא איפור כבד, לא תחפושות ממלחמת הכוכבים - הכל נעוץ בעובדה שהיא לא עובדת עם מפיקים. אז נכון שיש לה את בעלה והחברים שלו או מי שזה לא יהיה, אבל אין מולה באמת בנאדם שיגיד לה מה טוב ומה לא טוב; איך כדאי לבצע דברים, לאיזה כיוון כדאי לה לכוון. מפיק הוא לא אדם שבא לאולפן הקלטות ומשתלט לך על היצירה ומחריב אותה, להפך, הוא הפרטנר הכי חשוב שלך, ולפעמים הוא מה שהופך את השיר למה שהוא. הוא אדם נוסף עם חוש יצירתי שהאמן יכול לדון עמו.

 

[avivs]

תראה,

אותם האנשים עבדו איתה על אלבומים מדהימים כמו סקרלט, ואפילו על FTCGH. אני לא חושב שהם הבעיה כמו שהיא הבעיה. היא הפסיקה לאתגר את עצמה. וכן, גם אני מסכים שיש יותר שירים מיותרים בADP מאשר בAATS, אבל זה רק בגלל שבADP יש הרבה יותר שירים. AATS הוא מוזיקת מעליות במלוא הדרה. (AND I HATE, AND I HATE...) בכל מקרה, יש אולי איזה שני שירים מהאלבום הזה שהרגשתי שהיו ברמה קרובה יחסית לקלאסיקות שלה. בADP אני יכול לחשוב על לפחות 5שירים שיכולים להיכנס בקלות לאוסף להיטים עתידי שלה. אם רק היו עורכים אותו נכון, והשירה שלה הייתה טיפה יותר טובה.... אוף.

 

[Gremshnit]

במילים אחרות - אם היה לה מפיק.

על זה בדיוק אני מדבר. על העריכה הקטנה שם, על השירה היותר שם.... אולי הבעיה ב-ADP היא שהקונספט והתוכן לא הלכו יד ביד...היו כוונות, אך הן לא בהכרח יצאו לפועל. אולי אם אחד מהשניים היה עושה "ויתור" קל, אז היצירה הייתה מרגישה הרבה יותר אחידה ומגובשת. ואני בכלל לא מדבר על איכות, אלא על התחושה שיש יצירה שלמה מתחילתה ועד סופה, וזה מה שקצת מרגיש לי חסר. ו-AATS בכלל לא מוזיקת מעליות בעיניי. כאילו, איך אפשר להגיד על שירים כמו Curtain Call, Flavor ו-Starling שהם מוזיקת מעליות! וזה מבלי לדבר על שיר הנושא ו-Fast Horse ו-Strong Black Vine. בכלל, ככל שאני חושב על AATS, מתברר לי שיש שם המון שירים שאני ממש אוהב. לא תמיד אני מרגיש ככה כלפי ADP. נו, אבל כמובן שהכל טעם וריח. יכול להיות שמה שמושך אותך אל טורי הוא לא בהכרח מה שאני מחפש/מוצא בה.

 

[noosh]

מה שחסר לטורי

זה לא מפיק, וזה לא שהיא הפסיקה לאתגר את עצמה - זה שהיא לא מחוברת למה שהיא עושה. או לפחות זהל א מרגיש ככה. היא עושה, כן, היא עושה מתוך מחשבה, מתוך צורך ליצור. אבל היא לא נוכחת בתוך היצירה שלה, היא לא נובעת ממנה. או לפחות ככה זה מרגיש. כי אם היא כן, אז היא לא מצליחה לגרום לי להאמין בזה. אז כן, יכול להיות ש-curtain call ו-Starling ו-Fast Horse הם לא מוזיקת מעליות, וגם יכול להיות שחצי מהשירים ב-ADP הם שירים טובים. מוזיקלית, אולי אפילו טקסטואלית. אבל הם לא מרגישים לי כאילו היא מתכוונת אליהם, כאילו היא באמת שם. וכל שיר של טורי שאני אוהבת ומעריכה הוא שיר שהיא נמצאת בו, ולכן קשה לי להתחבר לאלבומים האלה, גם אם מוזיקלית הם עובדים (או חלק מהם עובד), ולכן בקושי הקשבתי להם מאז שהם יצאו. גם את BFP היה לי קשה לעכל והוא הרגיש לי ארוך בהתחלה והתיש אותי. ואני בטוחה ש-UTP לא נפל לכולם בשמיעה הראשונה. אבל התעקשנו, התעקשתי, כי הרגשתי אותה שם ואם היא שם סימן שיש לזה ערך. וזה אכן השתלם. כשניסיתי להתעקש על AATS, הבנתי שפשוט שווה לראות אותה מופיעה וזהו, כי על הבמה היא עדיין מחוברת, באלבום היא פשוט שרה ומנגנת.

 

[מתה על קובנה]

למה כשאני מנסה לומר משהו בכיוון הזה

אני תמיד יוצאת עוכרת טורי,ואת לעומת זאת - מביאה את כל ההגיון והאהבה שלך אליה לתוך הפסקות האלה

נשבעת לך שזאת אחת הקנאות שלי.

 

[מתה על קובנה]

חחח אתם ממש מתאמצים

זה כה חמוד מצידכם