אשכול שאלות שונות

[Common Denominator]

איני מסכים

שזה משמש את המשלב הנמוך, אחרי הכל הוא נפוץ בשימוש החז"לי מאוד, בתלמוד ובמקורות נוספים רבים מזמנים עברו ובהווה גם במקורות בעלי משלב גבוה.
&nbsp
לא קשה לבדוק כמה במשלב הגבוה ישתמשו ב"מפנים ומחוץ" במקום ב"מבפנים ומבחוץ".

 

[חוכך בדעתו 2]

אני ארד נמוך הפעם:זה בערך כמו התייחסות ל'עשר שקל'

באמירה: 'נפוץ במשלב נמוך'.
האם זה סוג התשובה שמצפים אלה ששואלים משהו בפורום לשמוע מבאיו?
כדי לדעת איך מדברים בשוק אין צורך לשאול בפורום - הולכים לשוק.

 

[Common Denominator]

מבפנים ומבחוץ זו לשון חז"ל נפוצה וקשה לומר עליה "משלב נמוך"

מאחר שהיא ממלאת ספרות ענפה החל מימי הביניים המוקדמים ועד לספרות המקצועית (במשלב גבוה) בזמנינו.
מי יחליף את המשפט "קמו עליו אויבים מבפנים", במשפט "קמו עליו אויבים מפנים"?! לא מוצא סיבה לכך לא בכתבות עיתון ולא בספר אקדמי מקצועי העוסק בהיסטוריה של יוון.
&nbsp
אני חושש שמישהו יקרא את הפוסט הזה ואת דברי טריליאן ויסיק מכך שאכן "מבפנים" או "מבחוץ" משמשות את המשלב הנמוך בזמן שהן משמשות את המשלב הגבוה כפי שצוין.

 

[חוכך בדעתו 2]

צר לי, אך אתה מתייחס למילים שלא עליהן הכרזתי כפסולות חיתון.

הנה ציטוט של דבריי:

"למיטב ידיעתי לא קיימות *בלשון תקינה של ימינו* המילים 'לבפנים' ו'לבחוץ'.

נגד המילים 'מבפנים' ו'מבחוץ' אין לי דבר - כשרות הן בעיניי לגמרי.

 

[Common Denominator]

הבחנתי בכך, והתייחסתי לדברי טריליאן שכפי הבנתי התייחסה

למילים "מבחוץ" ו"מבפנים".
&nbsp
תוצאות מועטות בגוגל מוכיחות איכשהו על נפוציותה (? במקרה שזה לא תקין- תפוצתה) של המילה - מצאתי 1500 תוצאות, שזה מעט לעומת הוריאציות האחרות.
&nbsp
כפי שתמהתי בראשונה אתמה גם בשניה, כיצד משפיע חילוף המ"ם בלמ"ד על שימוש המילה. ובמקום שיש מ-, יש גם את הכיוון ההפוך, ל-.

 

[trilliane]

לשון ימינו אינה לשון חז"ל; אני לא מסכימה שמדובר במשלב גבוה

לכל היותר משלב בינוני, ובמקרים רבים ניתן להחליף בניסוח גבוה יותר (תלוי בהקשר).
&nbsp
אגב (בלי קשר לסוגיה הנדונה) ספרות מקצועית כתובה בד"כ במשלב רשמי (בינוני-גבוה) אך לרוב לא גבוה ממש (כלומר לא מליצה / פרוזה / שירה).

 

[Common Denominator]

מאיפה מגיעה המילה "כולירע" ככינוי גנאי בשפה הישראלית?

מאיפה מגיעה המילה כולירע ככינוי גלאי בשפה הישראלית?
דוגמה: "יא חתיכת כולירע"
שמעתי מספר פעמים כמדומני בפרט מפולנים או ממזרח אירופאים נוספים.

יש לציין שבשפה הרפואית המילה (cholera) מציינת שם של מחלה זיהומית במעי הדק הנגרם על ידי חידק בשם Vibrio cholerae

 

[trilliane]

בדיוק מאותו מקום שכינויי גנאי אחרים מגיעים... ממקומות רעים

באופן לא מפתיע רוב מילות הגנאי הן שמות של דברים רעים – הפרשות, מחלות, פגמים... נראה לי שדווקא כגנאי מקובל יותר הכתיב "חולירע" (חולי רע) ולא "כולרה" (הכתיב הנכון לשם המחלה) שמשחק על הצליל המשותף.
&nbsp

טיפ: תמיד כדאי לגגל לפני שאתה שואל – חיפוש קל העלה טור של רוביק רוזנטל המוקדש בדיוק למילה, תבלה:
https://blog.ravmilim.co.il/2014/05/28/cholera/

 

[Common Denominator]

טוב נו

אנחנו עוסקים בצד הלשוני ולא בצד הפילוסופי של טוב ורע.
השאלה הייתה כפי שר"ר הדגיש, מדוע חולירע ולא שמות של מחלות אחרות. התשובה אכן נמצאת בפנים (והוכחה לדבריו כפי שכתבתי ששמעתי זאת בעיקר מפולנים ומזרח אירופאים קרובים). תודה.
&nbsp
הטיפ שהצעת בדרך כלל מיושם אצלי, כנראה התפספס הפעם. (אני בדרך כלל רושם כמה שאלות בצד לעת הפנאי שאוכל לחפש להן תשובה ואת השאר אעלה לפורום, בד"כ כמה מהן נמחקות עקב חיפוש ובדיקה עד היכן שידי מגעת, לפעמים מתפספס...)
&nbsp
תודה לגבי הטיפ.

 

[trilliane]

למען האמת בד"כ אין ממש "למה דווקא" והבחירה יכולה להיות אחרת

(שנאמר "ספחת מי, ספחת מי?!" או "מה יצא לי מזה? קדחת!") אבל משחק המילים הצלילי (שציינתי בעצמי) בין "כולרה" לבין "חולי רע" הפך אותה לפופולרית. במילים אחרות, זה ממש לא הצד ה"פילוסופי" אלא הצד הלשוני, הפרגמטי והסמנטי (שקשורים קשר הדוק לתרבות האנושית ולפילוסופיה, הרי השפה היא משקפת את המציאות והתרבות).

 

[Common Denominator]

זה נכון

קשה מאוד לנתק את השפה מהתרבות ופילוסופיה מאחר שהשפה משקפת את המציאות והתרבות. אני מסכים לחלוטין. בכל זאת, עם טיפה מאמץ ורצון טוב לפעמים אפשר לעשות זאת כשבאים לעסוק בדיונים לשוניים. לא תמיד זה מוסיף נופך.

 

[trilliane]

חולקת עליך; אי אפשר ואין סיבה, בעיקר במקרה כזה

 

[Common Denominator]

האטימולוגיה ותפקיד האות ל' במילה הארמית "לגמרי"

יוצא לי לשמוע את המילה "לגמרי" במשמעות נרדפת למילה "לחלוטין".

כפי שניתן להבחין בקלות, המילה "לגמרי" מקורה בארמית. מה משמעותה שם? לפי מילון ספיר המקוון משמעותה זהה בתלמוד: "בטלו בּמֵעֶיהָ לגַמרֵי" (פסחים יח.).

כעת שאלותיי הן:
א) מה תפקיד האות ל' במילה "לגמרי"
ב) והאם תיאורטית אפשר לומר "גמרי" (לא במשמעות של פועל, גמרו או גומרים) אלא במשמעות של ש"ע או תואר.

 

[trilliane]

למיטב הבנתי תה"פ, כמו ב"לחלוטין", "לחלופין", "למשעי" וכיו"ב

 

[Common Denominator]

מה שם התפקיד של הלמ"ד בכל דוגמאות אלה? ל' השימוש?

 

[trilliane]

לא ידוע לי שם ל"תפקיד". ל' היא מילת יחס, זה חלק הדיבור שלה

אותיות "משה וכלב" נקראות "אותיות השימוש" (כי הן אותיות מיוחדות, אבל הן רק אותיות, הן נצמדות למילה שאחריהן ולא יוצרות מילה בפני עצמן) אך מבחינת סיווג לחלקי דיבור, האותיות מ,כ,ל,ב הן מילות יחס; האותיות ו,ש מילות קישור (ו חיבור, ש שעבוד); ה – תווית יידוע.

 

[Common Denominator]

כדי לוודא שהבנתי

האם ענית לשאלה שלי, ששם אות הלמ"ד במילים הנ"ל (לגמרי, לחלוטין, לחלופין וכו') הוא ל' השימוש?
לכך הוספת אבחנה בין שם התפקיד לבין שם האות. האבחנה הזאת לא ברורה לי. אם היא אות שימוש אז סביר להניח שתפקידה הוא לשמש או משהו דומה (גם נושא ה'שימוש' לא ברור לי דיו למען האמת, או שמדובר בקטגורית miscellaneous שכל אות אות יחס שלא מוגדרת היטב נכנסת לשם תחת השם "אות שימוש").

 

[trilliane]

כמובן, מה עוד היא יכולה להיות?

"אותיות השימוש מש"ה וכל"ב הן מיליות שנכתבות בתיבה אחת עם המילה שאחריהן."
http://hebrew-academy.org.il/2013/07/18/ניקוד-אותיות-השימוש/

אין עוד למ"ד שמצטרפת למילים בעברית, רק מילית היחס הזאת... (אני לא מגדירה את "ל השימוש" בתור "שם" האות, וזה גם לא מונח שאני נוהגת להשתמש בו).

לגבי אותיות השימוש, יש לך ערך בוויקיפדיה:
https://he.wikipedia.org/wiki/אותיות_השימוש

 

[Common Denominator]

אני מנסה כמה שפחות להיגרר לאמוציות ולהבין את מה שאת כותבת

אם ניקח את ההגדרה שציטטת "אותיות השימוש מש"ה וכל"ב הן מיליות שנכתבות בתיבה אחת עם המילה שאחריהן.", ונשליך אותה על המילים "לחלוטין", "לגמרי", "לחלופין" ל"משעי" וכו', נוכל להסיק מכך שישנן מילים שנקראות "חלוטין", "גמרי", ו"חלופין" אשר אליהן נוספו מיליות השימוש "ל". מכיון שאני לא מכיר מילים כאלה, אשמח לדעת אם אכן קיימות בשפה העברית. (גמרי, קיימת בארמית, אך כפועל ולא כש"ע וכפי שצוין לעיל)
&nbsp

 

[חוכך בדעתו 2]

. שאלה נאה ומנוסחת היטב. דומה עליי שנתקלתי אצל עגנון

במשהו שמתכתב במידת מה עם שאלתך.
קיימת המילה 'בגלל', אך אצל עגנון נתקלתי הרבה פעמים בצירוף 'גלל כן' (כחלופה לצירוף השגור 'בגלל זה').