ארון הבגדים שלי.

[כמו פרח בר]

ארון הבגדים שלי.

הצבעים העליזים בארון הבגדים,
הם שריד מתקופה אחרת,
תקופה מאושרת בה היינו יחד.
כעת אני מסתכלת עליהם באדישות.
גווני הוורוד , הסגול והאדום,
יופי הטורקיז, התכלת והלבן,
כבר אינם מפתים אותי עוד -
כולם נמחקו ודהו עבורי.

כעת, שחור הוא הצבע שלי,
כצבע המועקה השוכנת בתוכי.
ופתאום אני מבינה את האלמנות בשחור,
ביוון ספרד או איטליה,
כי עכשיו זו גם אני,
שחור הוא כעת גם הצבע שלי.

 

[נסיכת הכוכב]

שחור לא צבע של יהדות

שלבשתי שחור בדרך להלויה של אחותי הקטנה והאהובה
שלח אותי דודי האח של אמי להחליף חולצה
אמר לי ביהדות לא לובשים הכל שחור
להשתי מכנס שחור דגמ"ח ולא זוכרת איזה חולצה
ולבשתי אותה כל השבעה , לא הרשו להתקלח

בתחילת השבעה בקושי רכסתי את המכנס היה צמוד אלי
בסיום השבעה הייתי צריכה חגורה כי המכנס נפל מעלי
וגם השינה היתה בבגדי האבל ,
אז את מתארת לעצמך את הריח של הגוף

מזל שזה היה ימות החורף והיה גשם וקר
רק לקראת השבת החלפנו בגדים לבגדי שבת
ובסיום השבעה שחזרנו מבית העלמין התרחצתי
וישבתי לסרק את שערי הארוך והמתולתל
שנהיה מלא בקשרים , לצידי היה ידיד יקר
שהתחיל לסרק את שערי בעדינות אין קץ
לקח לבחור שעה לסרק את שערי
ואחרי כמה ימים חזרתי למדים וחזרתי לצבא
אז אצלי הבגדים היו בהירים כי זה מדי צבא
אסור לקנות בגדים חדשים בגלל שנת האבל
אז המשכתי ללכת עם מה שהיה בארון
אבל לא לבשתי שחור אלא ורוד צהוב וכחול
לבשתי חולצות שאני תפרתי עצמי לפני שהיא נהרגה
או לבשתי חולצות שירשי ממנה

אבל שאמי נפטרה הצבע הכהה השתלט על הארון שלי
לבשתי את הבגדים שהיא השאירה אחריה
היו יפים יותר מהבגדים שלי
לא קניתי בגדים כמה שנים אחרי שהיא נפטרה
אבל לא ממש שחור אלא חצאית שחורה וחולצה זה מה יש בארון
אבל זה חצאית פרחונית חולצה בצבע אחיד
או חולצה פרחונית וחצאית שחורה או כחולה
תמיד הקפדתי לא ללכת כולי שחורה
זוכרת מה אמר לי הדוד שחור לובשים הנוצרים לאות אבל
לכן תשלבי שחור במשהו צבעוני , כי אנחנו יהודים

 

[ציפור השמש2]

צבע שחור הוא לא נהוג היהדות בגלל

שאנחנו מאמינים בחיים אחרי המוות,הנשמה לא הולכת לאבדון,מאמינים ומקווים שהיא הולכת לעולם שכולו טוב אז לא נוהגים שחור שזה מסמל סוף.