אספנות ענתיקות בגינה

[Suki333]

המכתשים מאבן ממש מרשימים ומקסימים

 

[שוטט]

היי חיים זה מקסים ונוסטלגי ושעור בהסטוריה הכל כלול .

תודה על הצילומים
&nbsp
&nbsp

 

[גרשונוב]

נחמד מאוד. מתאים לשיח הקסדות שהראית קודם.

 

[ז ק ו]

יפה מאוד חיים. תאווה לעינים.

 

[אמנון אלבז]

תודה חיים

תמיד לך יש את החומר והיכולת להעיר אותנו מהשעמום. עורו אספנים עורו.

 

[powo]

חיים האם נראה לך שגם האבנים האלה לכתישה?

מצאתי באזור שלנו

 

[ז ק ו]

אמנם השאלה לחיים, אבל הרשה לי.

אני לא מכיר אבנים לכתישה. ואם אתה מדבר על האזור שלכם, אז שמעתי פעם על "דבש לכתישא דגמלי" [ב"מ לח:]

 

[ז ק ו]

מישהו יודע מה זה "מסוקב"? התשובה בגוף ההודעה

ובכן ; מצורפים כאן, דף הגמרא ומסומנת עליו המילה כתישא, ואת פרוש רשי עם המילה מסוקב. והערך במילון המסביר את הסיקוב.

איזו שפה יפה יש לנו.

 

[כ חיים]

אכן יפה שפה

פעם ראשונה עכשו נחשפתי לביטוי יפה זה.

 

[גרשונוב]

נעליים חדשות מסקבות לי את הקרסול, ולא ידעתי איך לאמר זאת.

אתחיל להשתמש במילה כדי שלא תאבד.
תודה זקו. למדנו עוד משהו.

 

[ז ק ו]

תתחדש.

 

[שפירא מאיר]

גם לי המילה הזו לא מוכרת

למרות שאני שייך לדור שגם דיבר ב-"ב" דגושה וגם ניסו ללמד אותו עברית ספרותית עד שהסתבר שאף אחד לא מבין מה אנחנו אומרים כיוון שכולם דיברו עברית מדוברת ובסביבתנו היא היתה גם מתובלת בערבית. (יבנאל).

למשל, אף אחד לא הצליח לענות לי מה אומר המשפט:"הט מרצופך מן הקמטר".
מי יודע, אולי בפורום הזה כן.....

 

[כ חיים]

נו, טוב...זה דוקא לא כ"כ מסובך

הט מרצופך מן הקמטר - קח תרמילך מן הארון (או התיבה).

 

[שפירא מאיר]

כמעט.....

הט - קח/טול
מרצוף - תיק עור של רופא , הנפתח למעלה
מן - מ/מתוך/מעל
קמטר - ארונית נמוכה וארוכה שחלקה התחתון בעיקר דלתיות זכוכית להצגת כלים נאים , שמקובל להציב בסלון (המכונה בלע"ז "בופה" או "בופט)

משמע:"קח את התיק שלך מעל הארונית".

 

[ז ק ו]

מהיכי תיתי שהט זה קח?

אם אנו הולכים למקורות, הט אוזנך לי, או הט לבי אל עדוותיך, לא נשמע כמו קח

 

[שפירא מאיר]

אעמ"ל

אין עם מי לדבר.....
המידע ממורתי רחל שפר מיבנאל שנפטרה זה מכבר.
אגב רחל, בעלה גדליה באחת ההזדמנויות הדרכתי טיול לסביבה ונכנסנו אליהם ובקשתי שיספר לאנשים קצת על הימים ההם. בנקודה מסויימת עצרתי אותו ושאלתי:"שמתם לב שהוא אמר "אמרתי לברון" ?", היתה חוויה לשמוע סיפורים כאלו.

כך גם בספר שלי על רכבת-העמק יש לי כבר מעל 1380 סיפורים (וכעת אצלי עוד שלושה ספרים עם כ6-7 סיפורים) לא מעטים מהם הם מוותיקים, כמו למשל החבר'ה של הפרלמנט של כינרת כמו מלמד (אביו תקע את שלט התחנה של בית יוסף, והיה חבר של המשורר זלמן חן ושירו המפורסם:
שׁוּרוּ, הַבִּיטוּ וּרְאוּ
מַה גָּדוֹל הַיּוֹם הַזֶּה, הַיּוֹם הַזֶּה!
אֵשׁ יוֹקֶדֶת בֶּחָזֶה
וְהַמַּחְרֵשָׁה
שׁוּב פּוֹלַחַת בַּשָּׂדֶה.
וְהַמַּחְרֵשָׁה,
שׁוּרוּ הַמַּחְרֵשָׁה,
שׁוּב פּוֹלַחַת בַּשָּׂדֶה.

אֵת, מַכּוֹשׁ, טוּרִיָּה וְקִלְשׁוֹן
הִתְלַכְּדוּ בִּסְעָרָה,
וְנַדְלִיקָה שׁוּב,
שׁוּב אֶת הָאֲדָמָה,
בְּשַׁלְהֶבֶת יְרֻקָּה.

עוּרוּ, הַעְפִּילוּ, עֲלוּ
מַה מּוֹרָא וּמָה רָעָב, וּמָה רָעָב?
לֹא נֵחַת וְלֹא נִיעַף
עַד שֶׁיָּזוּבוּ שׁוּב
דְּבַשׁ מִסֶּלַע וְחָלָב.
עַד שֶׁשּׁוּב יָזוּבוּ
עַד שֶׁיָּזוּבוּ שׁוּב
דְּבַשׁ מִסֶּלַע וְחָלָב.

יָד, מַכּוֹשׁ, טוּרִיָּה וְקִלְשׁוֹן
הִתְלַכְּדוּ בִּסְעָרָה,
וְנַדְלִיקָה שׁוּב,
שׁוּב אֶת הָאֲדָמָה,
בְּשַׁלְהֶבֶת יְרֻקָּה.) ישראלי (אביו המפורסם איש התמרים) ואברום (שנסע רבות ברכת העמק וממנו יש לי את הדוגמא היחידה של כרטיס משולב של רכבת-העמק. הוא אגב מתקן את האופניים של הקיבוץ.....)

או סיפורה של עזה צבי שהיא הסיפור היחיד של מי שממש נולדה ברכבת העמק ןמספרת מפי אמה מה היה (אביה היה פובליציסט וממקימי "הבימה" ואמה היתה המורה לאמנות של עין חרוד בשנות השלושים, וגם עבדה ברפת, בת דודתה היא הסופרת לילה בסביץ ודודה הוא ויניה כהן כלכלן ידוע והמזכיר המיתולוגי של עין חרוד. (לזה יש לי סיפור מענין מימי היותי חבלן משטרה).

אני יודע שדברים רבים הולכים לאיבוד כיוון שאנשים מתים,
ולכן אני עושה מאמצים רבים לתעד החל מכרתים (26 שנים: "שפירא חוקר ומטייל בכרתים") , ומחקרים שונים כולל ספרים על אירועים בחיי, ועד רכבת העמק (18 שנה: "רכבת העמק - תחנות וסיפורים") והיתרון העצום, שאני כל הזמן ממשיך להוסיף חומר לספרים אלו.

 

[ז ק ו]

ובכן משהגעתי הביתה, ניתי ספר ונחזי,

ומה שאכן משתמע, נראה בתמונות כי טוב מראה עינים.

 

[שפירא מאיר]

יפה לך על ההשקעה.....

1.
בשלושת הקטעים שהצגת, בכל אחד למעשה יש הסבר אחר למילה.
הראשון מדבר הטיה, השני על נתינה, והשלישי על הכרח. ממש לא קשור.
מה גם שבקטעים שהצגת ישנם תרגומים רבים שממש לא נכונים לכל בר בירב, אלא לאלו הפרשנים שממציאים פירושים .
אגב, בכל התנ"ך מופיעה המילה הט/הטו/הטה פעמים רבות מאוד כשמשמעותם שונה מאוד.
2.
בנושא תרגומים , בספרי: "התנך כתוב עברית שכל אחד מבין" , ישנו פרק העוסק בפרשנויות.
כל אדם יכול לקרוא תנך ולהבין , מה שהוא לא מבין גם אחרים לא , ולהמציא וזה מה שעושים כל הפרשנים למינייהם.
יש מליוני פרשנים שהמציאו מליארדיי פרשנויות , חלקם הגדול סותר זה את זה , ובבסיס: אף אחד מכל אלו לא הוסמך לפרש.
3.
הפרשנים באים מכל מיני מקורות, החל מאנשים פשוטים ("מה שטוב בתורה, שכל אחד יכול לפרש אותה") כמו צופית גרנט:"עצרתי ברמזור ואמרתי "אלוהים", ואלוהים פשוט נכנס לי למכונית...", ועד אישים דתיים הנחשבים רמי מעלה כמו רבנים ידועים ועד מי שהיה הרב הראשי לישראל, בפרשנויות הזויות ומוזרות ובלתי הגיונייות שיכול להיות.
4.
אני מדבר על עברית ספרותית ולא על תנ"כית ולא על עברית-יהודית (שמדברים אנשים שרוצים לעשות רושם כביכול הם מדברים עברית עתיקה) או הסבר של כל מיני פרשנים למה לדעתם הפירוש כך או אחרת.
כך שהדוגמא לא ממש מתאימה.
5.
מה שכן מצאתי מאמר של יוחאי לבנון שמנסה לתת הסבר להבדלים בין סוגי השפה השונים
http://www.yohai-levanon.org/pic/yezira/tichon_yezira4.pdf
זה נחמד.

 

[ז ק ו]

בשלוש ההמובאות שהבאתי מדובר בהטיה:

הטית אוזן או הטית לב , לא נתינה ולא הכרח כוף את יצרי אין פירושו הכרח את ייצרי, אלא כופף אותו. וכופף זה להטות.
ואם יש לדעתך פירושים שונים מאוד למילה ההט הטה הטו, את יותר מוזמן להנות אליהם.

 

[שפירא מאיר]

זו פרשנות