אעמ"ל
אין עם מי לדבר.....
המידע ממורתי רחל שפר מיבנאל שנפטרה זה מכבר.
אגב רחל, בעלה גדליה באחת ההזדמנויות הדרכתי טיול לסביבה ונכנסנו אליהם ובקשתי שיספר לאנשים קצת על הימים ההם. בנקודה מסויימת עצרתי אותו ושאלתי:"שמתם לב שהוא אמר "אמרתי לברון" ?", היתה חוויה לשמוע סיפורים כאלו.
כך גם בספר שלי על רכבת-העמק יש לי כבר מעל 1380 סיפורים (וכעת אצלי עוד שלושה ספרים עם כ6-7 סיפורים) לא מעטים מהם הם מוותיקים, כמו למשל החבר'ה של הפרלמנט של כינרת כמו מלמד (אביו תקע את שלט התחנה של בית יוסף, והיה חבר של המשורר זלמן חן ושירו המפורסם:
שׁוּרוּ, הַבִּיטוּ וּרְאוּ
מַה גָּדוֹל הַיּוֹם הַזֶּה, הַיּוֹם הַזֶּה!
אֵשׁ יוֹקֶדֶת בֶּחָזֶה
וְהַמַּחְרֵשָׁה
שׁוּב פּוֹלַחַת בַּשָּׂדֶה.
וְהַמַּחְרֵשָׁה,
שׁוּרוּ הַמַּחְרֵשָׁה,
שׁוּב פּוֹלַחַת בַּשָּׂדֶה.
אֵת, מַכּוֹשׁ, טוּרִיָּה וְקִלְשׁוֹן
הִתְלַכְּדוּ בִּסְעָרָה,
וְנַדְלִיקָה שׁוּב,
שׁוּב אֶת הָאֲדָמָה,
בְּשַׁלְהֶבֶת יְרֻקָּה.
עוּרוּ, הַעְפִּילוּ, עֲלוּ
מַה מּוֹרָא וּמָה רָעָב, וּמָה רָעָב?
לֹא נֵחַת וְלֹא נִיעַף
עַד שֶׁיָּזוּבוּ שׁוּב
דְּבַשׁ מִסֶּלַע וְחָלָב.
עַד שֶׁשּׁוּב יָזוּבוּ
עַד שֶׁיָּזוּבוּ שׁוּב
דְּבַשׁ מִסֶּלַע וְחָלָב.
יָד, מַכּוֹשׁ, טוּרִיָּה וְקִלְשׁוֹן
הִתְלַכְּדוּ בִּסְעָרָה,
וְנַדְלִיקָה שׁוּב,
שׁוּב אֶת הָאֲדָמָה,
בְּשַׁלְהֶבֶת יְרֻקָּה.) ישראלי (אביו המפורסם איש התמרים) ואברום (שנסע רבות ברכת העמק וממנו יש לי את הדוגמא היחידה של כרטיס משולב של רכבת-העמק. הוא אגב מתקן את האופניים של הקיבוץ.....)
או סיפורה של עזה צבי שהיא הסיפור היחיד של מי שממש נולדה ברכבת העמק ןמספרת מפי אמה מה היה (אביה היה פובליציסט וממקימי "הבימה" ואמה היתה המורה לאמנות של עין חרוד בשנות השלושים, וגם עבדה ברפת, בת דודתה היא הסופרת לילה בסביץ ודודה הוא ויניה כהן כלכלן ידוע והמזכיר המיתולוגי של עין חרוד. (לזה יש לי סיפור מענין מימי היותי חבלן משטרה).
אני יודע שדברים רבים הולכים לאיבוד כיוון שאנשים מתים,
ולכן אני עושה מאמצים רבים לתעד החל מכרתים (26 שנים: "שפירא חוקר ומטייל בכרתים") , ומחקרים שונים כולל ספרים על אירועים בחיי, ועד רכבת העמק (18 שנה: "רכבת העמק - תחנות וסיפורים") והיתרון העצום, שאני כל הזמן ממשיך להוסיף חומר לספרים אלו.