ישלי איזו פראפרזה טיפה שונה על ההמלצה שם:
ביסודי היה לי מורה מיתולוגי, חינך מיליוני דורות של תלמידים.
וככה, יום אחד אני פוגש אותו בשוק, בערך ארבעים שנים אחרי.
שלום עליך רבי ומורי!
או ! יוסי! אתם גרים עוד שמה למטה?
וככה, אחרי כמה דקות של סומול טוק וזכרונות, לפני שנפרדנו, אמרתי לו:
רק תדע לך, הייתם מורים דגולים, אז.
וכשאני תוהה היום, מתלבט באיזו בעיה חינוכית דתית, אני עוצר ושואל את עצמי, מה היה המורה פישר עושה? חושב ורג, ומשיג את התשובה שחפשתי.
הישיש נרעד בהתרגשות. עשית לי את היום! מה היום, את השנה!
כשהלכתי, שמחתי שהצלחתי לשמח אותו.
ועוד יותר שמחתי, שהוא ידע שהתכוונתי למה שאמרתי.