כל מה שכתבתי, מבוסס על חוק שימור האנרגיה-מסה
עד עתה זה אחד העקרונות הבסיסיים שאנו רוצים להאמין שהם תמיד נכונים.
2 התאוריות שהבאתי (חלקיק ואנטי-חלקיק, ואנרגית המרחב) באו בדיוק לפתור את הבעייה שסה"כ האנרגיה לא משתנה (מסה זו בעצם אנרגיה).
מה היה לפני המרחב?
כלום! (לפי תאורית איינשטיין, ה"מרחב" אינו "כלום").
זה בדיוק מה שיש כיום מעבר לכדור המרחב שלנו, הקרוי "ייקום". (אלא אם יש שם מרחבים אחרים, שנוצרו במפצים גדולים אחרים, שלא נוכל לדעת עליהם כלום, אלא אם המרחבים שלנו יתנגשו).
היקום (או המרחב) נולד מנקודה קטנטנה (סינגולרית) במפץ הגדול, ומאז הוא מתפשט בתאוצה הולכת וגדלה.
מאז עברו כ- 13.7 מיליארד שנים, והמרחב כיום הוא מעל ל- 13 מיליארד שנות אור ("שנת אור" זה המרחק שעובר האור במשך שנה).
האור שמגיע אלינו מהגלקסיות הכי רחוקות, הוא בעצם אור שיצא מהגלקסיה זמן קצר לאחר המפץ, וכך הוא מסביר לנו מה היו התנאים הכימיים זמן קצר לאחר המפץ.
זו מעין הקפאה של הזמן מאז המפץ, מה שמאפשר לנו לבדוק את כל התהליכים שהתפתחו בכימיה מאז המפץ ועד היום.
אנו מסוגלים לנתח עד חלקיקי שניות לאחר המפץ, כאשר עדיין הכימיה לא נוצרה, אלא היה מרק של אנרגיה (כמו היום בתוך חור שחור).
גלקסיות שנמצאות רחוק, ממשיכות להתרחק בתאוצה ההולכת וגדלה והן תעבורנה את מהירות האור (ניראה כסתירה פיזיקלית אך זה לא כך, אם תרצה אסביר זאת).
המסקנה מכך, שתוך כמה מיליונים של שנים כשהתרחקות הגלקסיות מאיתנו תעבור את מהירות האור, האור שיפלט מהן לעולם לא יגיע אלינו.
משמע, שבעוד כמה מאות מיליונים של שנים, האנושות ע"פ כדה"א כבר לא תראה "כוכבים" (שהם למעשה גלקסיות), השמיים יהיו שחורים, והאסטרופיזיקאים יוכלו לחקור את הייקום רק על סמך רישומים שהמדענים של היום משאירים לדורות הבאים.