העם החליט עשר שקל ואני יגיד
לכתוב ולדבר זה קצת שונה. אני שמעתי אשכנזים (אנשי הייטק) אומרים אני יגיד.
אתגר קרת כותב אני יגיד, בשם גיבוריו, בכוונה.
אין לי נתונים סטטיסטיים על אחוז האשכנזים שכותבים/אומרים אני יגיד, בהשוואה לבני עדות אחרות.
כשהייתי נער היה לי חבר אשכנזי טהור שביקש ממני לעבור על המכתבים שהוא כתב לחברה שלי............
העם החליט שזה מצוין לטנף את הגנים הציבוריים. העם מחליט מה שמלמדים או לא מלמדים אותו להחליט. למשל, העם החליט פתאום שזה לא טוב לקטוף פרחי בר. עכשיו מנסים ללמד את העם שצריך לתת זכות קדימה ליוצאים מקרון הרכבת. אולי יחליטו יום אחד ללמד את העם לא לטנף גנים ציבוריים, וגם לדבר נכון הרי כבר עכשיו יש "פינות לשון" שונות לא כך?
יש סלנג, ישנם שינויים, יש התפתחות, אבל ישנם גם דברים שלעולם לא יהפכו לתקניים, גם אם 99.9% מהעם ישתמשו בהם, כי השימוש בהם הופך את העברית למלטזית (שפת האי מלטה, בה שורשי המילים בעיקר שמיים-ערביים, והתחביר איטלקי-אירופי, גן עדן לבלשנים). אמנם אינני נביא, אבל הניחוש שלי שבין השגיאות הרווחות שלעולם לא תהפוכנה ל"תקניות" אפשר למנות את שמונָה-עשרה, פיתָרון, צומת גדולה (אמנם בנוגע לזכר/נקבה ישנם תקדימים רבים לבלגן בתחום זה: "שתיים דובים" למשל) וכמובן "יש לי את הספר". יתר על כן. השמטה מיכנית של המילה "את", כאשר ברור לכל שהכוונה נשארה ללא שינוי, אינה מתקנת את השגיאה!
