אובדן שני

[קיפודית2]

אובדן שני

חייבת לפרוק.. העובר הפסיק להתפתח.. פעם שניה שזה קורה לי.. עברתי שלושה הריונות ושניים מהם לא החזיקו. מכירות את ההרגשה שאתן כבר לא מאמינות בגוף שלכן? האובדן הקודם היה לפני שנה וחצי ובינו לבין הנוכחי עברתי גם ניתוח (בעיה רפואית אחרת שלא קשורה) ואיבדתי לחלוטין את האמון בי, בגוף שלי... ועכשיו צריכה לקבוע גרידה ורק מתפללת שאולי יפול לבד שלא אצטרך להתעסק עם כל הבירוקרטיה הזאת, אין לי כוחות נפשיים לזה עכשיו... אוף.. מה עושים???

 

[shira3121]

צר לי ממש לקרוא

מכירה היטב את ההרגשה שהגוף בוגד בי לצערי. לגבי הקשיים הבירוקרטיים אם יש חברה שיכולה לבייע זה יכול להקל על העומס

 

[קיפודית2]

תודה

לקחתי נשימה התגברתי על הקושי וגמרתי עם הבירוקרטיה. נקבעה גרידה למחר...

 

[amuna100]

לגמרי מכירה..

אחרי 2 הפלות גם ברצף..זה כל כך בסדר להרגיש את כל מה שאת מרגישה עכשיו, קחי את הזמן להירפא(בעיקר נפשית)..ותקיפי את עצמך באנשים טובים ותומכים ותעשי דברים שאת אוהבת, האמונה בעצמך תחזור עם ההתחזקות(פיזית ונפשית)

שיעבור מחר בקלות ובמהירות!

 

[קיפודית2]

תודה!

אשתדל לעדכן אחרי שיגמר

 

[איןאריותכאלה]

וואו, את נשמעת תחת התקפה כוללת.

אובדן
בעיה רפואית וניתוח
עוד אובדן

מסע חתחתים אמיתי.
מה עושים? את שואלת.

לדעתי,
קודם כל מקווים.
קווי שזהו סיומה של דרך החתחתים, ושפה יתהפך עלייך מזלך ויבואו ימים טובים יותר (יש כאן לא מעט נשים שאיבדו שני הריונות וזכו לאחר מכן לילדים בריאים. תקווה היא כוח. מקווה שיש לך ממנה ושהחושך לא גדול מדי).
הלוואי הלוואי הלוואי.

דבר שני, מגייסים תמיכה, לא נשארים לבד עם תחושת הבגידה של הגוף, עם ההורמונים המשתוללים, עם החור בנשמה.
תמיכה מהמשפחה, מהבעל, מהחברות, מאיתנו, ואולי כדאי לך לשקול גם לפנות לגורם מקצועי (אפשר שיחות עם פסיכולוג ויש סדנאות במדבר ויש עבודה עם תנועה או באמנות ויש טיפול תרופתי, ממש לא חסר)

מתנחמים, כמה שרק אפשר, במה שכן יש.
וכואבים מאד את האובדן. אי אפשר סתם ככה ללכת לישון עם הריון ולקום בלי הריון ולא להרגיש כלום. ובשידור חוזר זה הרבה יותר גרוע.

מאחלת לך שההריון ייפול לבד (האם כך היה בפעם הקודמת?)
תמשיכי לבוא אלינו לכתוב ולפרוק ולספר ולבכות.
אנחנו יכולות לקרוא גם הרבה יותר מילים
ולהכיל עוצמה הרבה יותר גדולה של רגש
את לא צריכה לצנזר את עצמך פה. בכלל. בואי כמו שאת.
אנחנו כאן. תמיד.
ואנחנו מבינות בדיוק על מה את מדברת.

 

[קיפודית2]

תודה על המילים המנחמות

גם בפעם הקודמת עברתי גרידה, אני לא מסוגלת לחכות שיפול לבד אני רוצה להוציא את זה ממני כמה שיותר מהר.. אני אכן מתנחמת במה שיש, בבת המתוקה שלי שכבר בת חמש... מנסה להדוף את המחשבות על הפרש גדול בינה לבין אח/אחותה שיבואו בתקווה בעתיד, להדוף את ההערות של ״נו, מה עם עוד אח/אחות למתוקה??״ או של ״טוב יש לך רק אחת מה את מתלוננת שקשה לך בחופש״ ועוד פנינים של אנשים חסרי טאקט... בקיצור, ממשיכים הלאה בכל הכוח ולא מתייאשים, גם אני וגם בעלי.. דיברת על תקווה ויש לי הרבה ממנה.

 

[Halfwaythere]

אוף מכירה את ההרגשה הזאת היטב

גם אני אחרי ההפלה השניה הרגשתי אובדן אמון בגוף שלי. כי איך אפשר להגיד לעצמך שיהיה בסדר, שהכל בסדר, אם פעמים זה קרה. גם עכשיו, לאחר הריון נוסף ותקין אני עדיין חרדתית להפליא, איבדתי אמון, ואיבדתי את האופטימיות שהייתה לי.
שולחת לך חיבוק ענקי. מקווה שתמצאי את הכוחות לחזור ולהאמין בדברים כי בראיה מפוקחת מהצד, שתי הפלות הן עדיין מאוד נפוצות, ולא מעידות על ההמשך.

 

[קיפודית2]

תודה!

גם אני חשבתי ששתי הפלות זה די נפוץ עד שהתחילו כל מיני אנשים ״לייעץ״ לי לראות רופא, רופא מומחה, בדיקת זרע , בדיקת פוריות ועוד השד יודע איזה בדיקות...

 

[שירהד1]

מצטרפת לכל מה שהבנות הנפלאות כתבו לך

מכירה היטב את התחושה שהגוף בוגד...מודה שלקח לי ארבע הפלות ברצף עד שהגעתי לתחושה הזו. עד אז- ממש הייתי אופטימית.
מאחלת לך שלא תגיעי לזה, ולא תדעי יותר הפלות ו/או בעיות רפואיות משמעותיות.

טוב שגמרת עם הבירוקרטיה, ושתעברי את הגרידה מחר.
לאחר ההתאוששות הפיזית, את מוזמנת לשוב ולהתייעץ גם לגבי צורך בבירורים כאלו ואחרים.
כן חשוב שתדעי ששתי הפלות ברצף, עם כל האבל והעצב שהן מביאות, נחשבות עדיין נורמטיביות מבחינה סטטיסטית. אני מכירה לא מעט נשים, גם מפה וגם מהחיים האישיים שלי, שעברו שתי הפלות ולאחר מכן ילדו תינוקות בריאים.
כך שיש המון מקום לאופטימיות.

אנא עדכני אותנו לאחר הגרידה, ואנחנו נהיה פה לכל דבר שתזדקקי לו.

שולחת חיבוקי כוחות ונחמה, עם תקווה ואופטימיות.

שירה.


שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028

 

[קיפודית2]

תודה רבה

מנסה להישאר אופטימית...

 

[משהו פנוי]

מזדהה איתך לגמריי

בימים אלה אני מתמודדת עם הפלה שנייה ברצף וזה בדיוק מה שאת מתארת, חוסר אמון בגוף ואובדן האופיטמיות. זה מנחם קצת לדעת שאני לא לבד. אגב, אני כן מתכוונת להתעקש על בירור כדי לנסות למנוע את הפעם הבאה אם באמת יש בעיה. אם לא דרך השירות הציבורי אז נעבור לפרטי, מה שאפשר כדי לנסות למנוע. גם לי קשה מול הילד בבית ולנסות להתנהג מולו כרגיל. האובדן עוד יותר מתסכל מכיווון שגם התהליך נעשה דרך טיפולים. מחזקת אותך ואת עצמי תוך כדי...