קראתם את הראיון עם מירב מ"האח הגדול" ?

[מצח נחושה4]

זה עוזר לנירמול

של מצבי חרדה. אפילו אפשר להגיד שאנחנו עם חרד.
אז פחות צריך להחביא ולהסתיר, זה קורה לרבים כולל סלבים, וחיים עם זה ומתמודדים. ויחד עם החרדות מקימים משפחה ועסקים, עושים ריאליטי...

 

[מצח נחושה4]

וגם אני

שיש לי פתיל קצר ונוטה להתפרץ על אנשים ועל עצמי, חיה עם זה ומתמודדת.
הפסיכולוג שלי קורא לזה לעבוד על ויסות רגשי, כדי למתן את הרגשות

 

[ורדה צדיק]

מצח נחושה

שלום מצח נחושה
לפי השם שבחרת לך, יש בך נחישות
שהיא תכונה חשבה להצלחה.
תודה לך על השיתוף והכנות.
את מספרת שאת נוטה להתפרצויות ונמצאת בטיפול פסיכולוגי.

אני אשמח אם תשתפי
איזה סוג טיפול פסיכולוגי
כמה זמן את בטיפול
והאם את רואה שיפור במצבך
ואם כן, במה השיפור מתבטא,

 

[מצח נחושה4]

תשובות - סוג הטיפול

שלום ורדה,
תודה על ההתעניינות.
אני הגעתי לפסיכולוג הזה מיואשת לגמרי. למרות שלמדתי תואר באוניברסיטה, לא הצלחתי להחזיק מעמד לא במקומות עבודה ולא בזוגיות, וכבר לא האמנתי שניתן לעשות משהו.
הפסיכולוג הזה ביקש לדעת מה הם לדעתי חיים ששווה לחיות אותם ואני לא האמנתי שאפשר ורצוי להגדיר מטרה כזו גבוהה. אבל כמו שאני עקשנית, גם הוא התעקש.
הטיפול שהוא הציע לי נקרא דיביטי, מושג שלא היכרתי, אבל מאז קראתי הרבה עליו. אני לא הולכת לפרט הרבה על הטיפול, אבל זה טיפול לבעיות בויסות רגשי, בעיקר למי שמוגדרים כהפרעת אישיות גבולית. ההגדרה הזו די הפחידה אותי בהתחלה, אבל מאז היכרתי כמה חברות טובות שמתאימות להגדרה ואנחנו חיות איתה בשלום.

 

[מצח נחושה4]

תשובות - אורך הטיפול

שאלת לגבי אורך הטיפול.
אז ככה: הטיפול המרכזי ארך שנה וחצי שבה הייתי באה מהמושב שלי לקריות פעם בשבוע. במסגרת הטיפול גם למדתי דרכי התמודדות במצבי מצוקה, ודרכים לשפר את היעילות הבין-אישית שלי. וכמובן ויסות רגשי. היתה לי זכות להתקשר אליו, לפסיכולוג, במצבי מצוקה, מה שאף אחד לא הציע לי קודם.
היום אנחנו כמעט שלא ניפגשים, אבל אני ממשיכה לקרוא לו הפסיכולוג שלי. מדי פעם אני מטלפנת או כותבת לו משהו בווטסאפ, ויכולה לקבוע פגישה איתו.
בראש השנה הוא כתב לי "שנה טובה" ושאל מה שלומי. אז עצם קיומו והאפשרות לדבר איתו מאוד עוזרת לי.

 

[מצח נחושה4]

תשובות - מצבי כיום

מצבי כיום:
יש שיפור רב בכל התחומים, ואני מחזיקה מעמד בעבודה כבר שנה וגם בזוגיות הרבה יותר טוב.
בעבודה אין התפרצויות, ובזוגיות לפעמים, כי יש שם יותר קירבה ולחצים.
למרות שאני כבר כמעט לא מתפרצת אני ממשיכה לומר שיש לי נטייה להתפרצויות, כי אני יודעת שזו נקודה חלשה אצלי, שדורשת תשומת לב, ושאסור לי להיות שאננה.
אני היום הרבה יותר אופטימית, כי למדתי שגם אם נופלים - אפשר לקום ולהתאושש ולהתקדם הלאה.
הפסיכולוג שלי הגדיר את המצב פעם כספירלה - עושים עוד סיבוב אבל מגיעים לסיבוב הבא (בזוגיות, בעבודה) עם גישה קצת שונה ועם כוחות שלא היו קודם.

 

[ורדה צדיק]

אופטימיות

נצח נחושה המקסימה
משמח לשמוע על ההתקדמות שלך ותודה על התשובות המעניינות,
ובעיקר על הנימה האופטימית שבדבריך,
נשמח לשמוע ממך שוב בהמשך.
בהצלחה !