אם יש קרוב שסובל מחרדה...
תארו לכם מצב שהבן/אח/בעל שלכם סובל מחרדה
( וזה נכון גם לרגש אחר),
אתם רוצים לעזור לו, אכפת לכם ממנו,
אתם מרגישים את מה שהוא מרגיש,
כביכול "נכנסתם לנעלים" שלו -
זה מאד מרגש שאתם ברמה כזו של קרבה
אבל האם זה יכול להועיל לו?
המצב שמתואר הוא "הזדהות"
ומה הבעיה עם הזדהות?
במצב הזה אתם שותפים לחוויה שלו,
מרגישים את מה שהוא מרגיש אבל
אבל מאבדים את היכולת לעזור לו,
ולתת תמיכה.
איך, אם כן, להתייחס באופן שיאפשר לעזור ?
תארו לכם מצב שהבן/אח/בעל שלכם סובל מחרדה
( וזה נכון גם לרגש אחר),
אתם רוצים לעזור לו, אכפת לכם ממנו,
אתם מרגישים את מה שהוא מרגיש,
כביכול "נכנסתם לנעלים" שלו -
זה מאד מרגש שאתם ברמה כזו של קרבה
אבל האם זה יכול להועיל לו?
המצב שמתואר הוא "הזדהות"
ומה הבעיה עם הזדהות?
במצב הזה אתם שותפים לחוויה שלו,
מרגישים את מה שהוא מרגיש אבל
אבל מאבדים את היכולת לעזור לו,
ולתת תמיכה.
איך, אם כן, להתייחס באופן שיאפשר לעזור ?