איך מתמודדים עם הסביבה?
שלום,,
אני חייבת לשאול , איך אתם מתמודדים חברתית?
אני סובלת מחרדות כבר שנים. ..
הייתה תקופה שניסיתי טיפול תרופתי אבל הרגשתי שהוא לא יעיל ככ במקרה שלי והפסקתי. לאט לאט חזרתי לתפקד כרגיל. .. חזרתי לעבוד באופן יומיומי, ללכת לסופר , ללכת למכולת, לבקר אצל רופאים, חזרתי לנסוע בתחבורה ציבורית וכו (אני יודעת שיש אנשים שזה נראה להם מובן מאליו אבל אצלי, זה ממש לא היה מובן- הייתי משותקת לחלוטין - התעלפויות במקרים ממש קשים או הקאות וכו במקרים אחרים) בכל מקרה החרדות לא עברו לגמרי הם פשוט נשארו על "אש נמוכה" ולכן פעילויות שאני לא עושה באופן קבוע יותר קשה לי לעשות.
וכאן מגיעה השאלה - במהלך השנים התנתקתי מהמון קשרים (זה קשה להסביר את עצמך כל פעם למישהו אחר, לראות את האכזבה שלהם ממך ולהיות מאוכזב מעצמך. .. ) אבל עכשיו אני מרגישה קצת לבד...
שמרתי על כמה קשרים שהיו משמעותיים �� אבל לפעמים אני רוצה יותר. ..
בנוסף עוד עניין שמפריע לי , זה חלק מהמשפחה שפשוט לא מוכן לקבל.
לדוג' אם כולם יצאו ביחד ופעם אחת אני לא אצטרף אני אקבל יחס ממש לא נעים. ..
האם זה.מוכר אצל כולם? האם יש לכם דרך להתמודד?
שלום,,
אני חייבת לשאול , איך אתם מתמודדים חברתית?
אני סובלת מחרדות כבר שנים. ..
הייתה תקופה שניסיתי טיפול תרופתי אבל הרגשתי שהוא לא יעיל ככ במקרה שלי והפסקתי. לאט לאט חזרתי לתפקד כרגיל. .. חזרתי לעבוד באופן יומיומי, ללכת לסופר , ללכת למכולת, לבקר אצל רופאים, חזרתי לנסוע בתחבורה ציבורית וכו (אני יודעת שיש אנשים שזה נראה להם מובן מאליו אבל אצלי, זה ממש לא היה מובן- הייתי משותקת לחלוטין - התעלפויות במקרים ממש קשים או הקאות וכו במקרים אחרים) בכל מקרה החרדות לא עברו לגמרי הם פשוט נשארו על "אש נמוכה" ולכן פעילויות שאני לא עושה באופן קבוע יותר קשה לי לעשות.
וכאן מגיעה השאלה - במהלך השנים התנתקתי מהמון קשרים (זה קשה להסביר את עצמך כל פעם למישהו אחר, לראות את האכזבה שלהם ממך ולהיות מאוכזב מעצמך. .. ) אבל עכשיו אני מרגישה קצת לבד...
שמרתי על כמה קשרים שהיו משמעותיים �� אבל לפעמים אני רוצה יותר. ..
בנוסף עוד עניין שמפריע לי , זה חלק מהמשפחה שפשוט לא מוכן לקבל.
לדוג' אם כולם יצאו ביחד ופעם אחת אני לא אצטרף אני אקבל יחס ממש לא נעים. ..
האם זה.מוכר אצל כולם? האם יש לכם דרך להתמודד?