מצריים : 2500 שנים לפנה"ס והיום ?
מצריים של היום היא ארץ ענייה , אביונה ודי מפגרת בעולם החדש .
אולי בזכות תגליות הגז יביאו את מצריים אל הקדמה , אל המחר .
אך ... בזווית ההיסטורית מצריים הייתה בעבר הקדום מאוד , בימי בראשית (2500 שנים לפנה"ס ) ארץ מתקדמת , מפותחת ומשגשגת .
מוזיאון ארצות המקרא ירושלים
לא רק בזכות יוסף: כיצד הפכה מצרים העתיקה למעצמה אזורית?
בפרשת השבוע (ויגש) יוסף מתוודע לאחיו, מוריד את יעקב אביו למצרים ומיישב את כל משפחתו בארץ גושן שבמצרים על מנת שלא יגוועו ברעב בארץ כנען. יוסף מצליח באמצעות חשיבה לטווח ארוך להביא ליציבות חקלאית וכלכלית למצרים והופך אותה למעצמה כלכלית. אבל לא רק הוא.
המצרים המציאו חידושים רבים בתחום החקלאות: השקיה מבוקרת של עמק הנילוס הפורה, ניצול של המינרלים בעמק ובאזורי המדבר הסובבים אותה, ארגון של מיזמי בניה וחקלאות גדולים, ומסחר עם האזורים הסובבים אותה. להצלחתם כמה מאפיינים גאוגרפיים: קרקע פוריה שנוצרה עקב השיטפונות השנתיים של נהר הנילוס, שפע במי ההשקיה ומזג אוויר חם. המצרים יכלו לגדל כמות רבה של מזון, דבר שאפשר לאוכלוסייה לגדול מאוד.
המצרים הבחינו בשלוש עונות בכתביהם: אחת (העונה בה מציפים), פרת (העונה בה זורעים), ושמו (העונה בה קוצרים).
בתמונה תבליט אבן גיר מתקופת הממלכה הקדומה, 2575 – 2134 לפנה"ס, המתאר תמונות מקציר החיטה במצרים ומחולק לשלושה משלבים:
במשלב העליון נראות דמויות דוחפות שני חמורים עמוסי מטען, במשלב המרכזי מתוארות דמויות זורות וחובטות באלומות השיבולים ובמשלב התחתון נראים הסופרים, המונים ורושמים את כמות התבואה. שלבים אלו מזכירים מאד את סיפור איסוף התבואה של יוסף:
"וַתַּעַשׂ הָאָרֶץ בְּשֶׁבַע שְׁנֵי הַשָּׂבָע לִקְמָצִים וַיִּקְבֹּץ אֶת-כָּל-אֹכֶל שֶׁבַע שָׁנִים אֲשֶׁר הָיוּ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם וַיִּתֶּן-אֹכֶל בֶּעָרִים: אֹכֶל שְׂדֵה-הָעִיר אֲשֶׁר סְבִיבֹתֶיהָ נָתַן בְּתוֹכָהּ וַיִּצְבֹּר יוֹסֵף בָּר כְּחוֹל הַיָּם הַרְבֵּה מְאֹד עַד כִּי-חָדַל לִסְפֹּר כִּי-אֵין מִסְפָּר" (בראשית, מ"א, מז-מט).
התבליט מוצג בתערוכת הקבע בהשאלה מאוסף פרטי.
(צילום: ג'ק רולף)
שבת שלום!
מצריים של היום היא ארץ ענייה , אביונה ודי מפגרת בעולם החדש .
אולי בזכות תגליות הגז יביאו את מצריים אל הקדמה , אל המחר .
אך ... בזווית ההיסטורית מצריים הייתה בעבר הקדום מאוד , בימי בראשית (2500 שנים לפנה"ס ) ארץ מתקדמת , מפותחת ומשגשגת .
מוזיאון ארצות המקרא ירושלים
לא רק בזכות יוסף: כיצד הפכה מצרים העתיקה למעצמה אזורית?
בפרשת השבוע (ויגש) יוסף מתוודע לאחיו, מוריד את יעקב אביו למצרים ומיישב את כל משפחתו בארץ גושן שבמצרים על מנת שלא יגוועו ברעב בארץ כנען. יוסף מצליח באמצעות חשיבה לטווח ארוך להביא ליציבות חקלאית וכלכלית למצרים והופך אותה למעצמה כלכלית. אבל לא רק הוא.
המצרים המציאו חידושים רבים בתחום החקלאות: השקיה מבוקרת של עמק הנילוס הפורה, ניצול של המינרלים בעמק ובאזורי המדבר הסובבים אותה, ארגון של מיזמי בניה וחקלאות גדולים, ומסחר עם האזורים הסובבים אותה. להצלחתם כמה מאפיינים גאוגרפיים: קרקע פוריה שנוצרה עקב השיטפונות השנתיים של נהר הנילוס, שפע במי ההשקיה ומזג אוויר חם. המצרים יכלו לגדל כמות רבה של מזון, דבר שאפשר לאוכלוסייה לגדול מאוד.
המצרים הבחינו בשלוש עונות בכתביהם: אחת (העונה בה מציפים), פרת (העונה בה זורעים), ושמו (העונה בה קוצרים).
בתמונה תבליט אבן גיר מתקופת הממלכה הקדומה, 2575 – 2134 לפנה"ס, המתאר תמונות מקציר החיטה במצרים ומחולק לשלושה משלבים:
במשלב העליון נראות דמויות דוחפות שני חמורים עמוסי מטען, במשלב המרכזי מתוארות דמויות זורות וחובטות באלומות השיבולים ובמשלב התחתון נראים הסופרים, המונים ורושמים את כמות התבואה. שלבים אלו מזכירים מאד את סיפור איסוף התבואה של יוסף:
"וַתַּעַשׂ הָאָרֶץ בְּשֶׁבַע שְׁנֵי הַשָּׂבָע לִקְמָצִים וַיִּקְבֹּץ אֶת-כָּל-אֹכֶל שֶׁבַע שָׁנִים אֲשֶׁר הָיוּ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם וַיִּתֶּן-אֹכֶל בֶּעָרִים: אֹכֶל שְׂדֵה-הָעִיר אֲשֶׁר סְבִיבֹתֶיהָ נָתַן בְּתוֹכָהּ וַיִּצְבֹּר יוֹסֵף בָּר כְּחוֹל הַיָּם הַרְבֵּה מְאֹד עַד כִּי-חָדַל לִסְפֹּר כִּי-אֵין מִסְפָּר" (בראשית, מ"א, מז-מט).
התבליט מוצג בתערוכת הקבע בהשאלה מאוסף פרטי.
(צילום: ג'ק רולף)
שבת שלום!
