כתבה על הספר שקיבלתי במעריב
vhttp://www.nrg.co.il/online/1/ART2/685/637.html
אשי » חדשות » בארץ
iphonewindowsandorid
"אסון נורא": ספר חדש יסביר לילדים על השואה
ספר חדש המציג את השואה דרך עיניהם של צעצועים בגן הילדים יעזור להורים ואנשי חינוך לחשוף את האירועים הקשים לגיל הרך. "התעלמות מהנושא עשויה לגרום דווקא לחרדה", מסבירה הכותבת
תגיות: לימודי שואה,הגיל הרך
"הָיִיתִי צַעֲצוּעַ אָהוּב שֶׁל יַלְדָּה שֶׁעָבְרָה אֶת הַשּׁוֹאָה", פָּתַח הַסּוּס וְאָמַר.
"שׁוֹ – מָה?" שָׁאֲלָה הַבֻּבָּה.
"שׁוֹאָה", אָמַר סוּס הָעֵץ, "זֹאת מִלָּה אַחֶרֶת לְאָסוֹן. אָסוֹן נוֹרָא".
יום השואה שיחול בעוד כשלושה שבועות צפוי לזמן להורים ולאנשי החינוך אתגר לא פשוט כאשר הם יאלצו לעמוד בפני ילדיהם הצעירים ולהסביר להם על השואה, ואכן, רבים מהם פשוט נמנעים מלעשות זאת. זהו כנראה גם אחד הגורמים שעוררו התנגדות עצומה להחלטתו של שר החינוך הקודם, שי פירון, להחיל במערכת החינוך לימודי שואה כבר מגיל הגן.
ד"ר גילה מצליח–ליברמן, אשר שימשה בעבר כפסיכולוגית מחוזית של משרד החינוך, מבקשת לתווך את הנושא הקשה לילדים הרכים, באמצעות ספר חדש שחיברה: "חיבוק של אהבה". בספר, המיועד לילדים בגילאי 5-8, מוצגת השואה כחלק משיחה המתקיימת בין הצעצועים השונים בגן הילדים. אירועי השואה מסופרים בהאנשה מפיו של סוס עץ אשר ניתן כמתנה לילדה ברוניה ביום הולדתה החמישי – וכמוה - שרד את תלאות השואה ועלה עמה לארץ ישראל.
"יוֹם אֶחָד שִׂחַקְנוּ בֶּחָצֵר, וְאִמָּא הוֹפִיעָה פִּתְאוֹם עֲצוּבָה, מְבֹהֶלֶת, וּבְעֵינֶיהָ דְּמָעוֹת..." מספר הסוס לחבריו הצעצועים. "אַחַר כָּךְ שָׁמַעְתִּי אֶת הַהוֹרִים מְדַבְּרִים בְּלַחַשׁ וְאוֹמְרִים שֶׁהֶחְלִיטוּ לְגָרֵשׁ אֶת כָּל הַיְּהוּדִים מֵהַבָּתִּים שֶׁלָּהֶם". בהמשך העלילה מתאר הסוס את החיים בגטו ומציין כי "לֹא הִרְשׁוּ לַיְּלָדִים בַּגֶּטוֹ לִלְמֹד, וּבְכָל זֹאת הָלַכְנוּ בַּסֵּתֶר לַגַּן וּלְבֵית הַסֵּפֶר וְהִמְצֵאנוּ מִשְׂחָקִים חֲדָשִׁים". כשהוא נשאל על ידי שוטר הצעצוע "מִי עָשָׂה לָכֶם דְּבָרִים רָעִים כָּאֵלֶּה?!", הוא משיב: "הָאֲנָשִׁים הָרָעִים...קָרְאוּ לָהֶם נָאצִים".
''אין הבחנה ברורה בין דמיון ובין מציאות''.
"הורים ואנשי חינוך מתלבטים באשר לאופן השיחה עם הילדים על מאורעות השואה", מסבירה ד"ר מצליח ליברמן. לדבריה החשיפה אל הנושא המורכב מתרחשת מידי שנה כבר מגיל צעיר, דרך הסרטים והסיפורים באמצעי התקשורת, אולם חשיפה זו "לא תמיד נמצאת בהלימה לשלב ההתפתחותי של הילד". לדבריה, "תכנים אלה עלולים לגרום להצפה רגשית ולביטויי חרדה אצל הילדים הצעירים. בשלב שבו עדיין אין הבחנה ברורה בין דמיון ובין מציאות, עלול תהליך כזה להוביל לעיוות או לסילוף המידע וליצירת הכללות מפחידות ומאיימות. מובן הרצון להגן על הילדים הצעירים, אך חסימה הרמטית לסיפורים הקשים, לתמונות ולתכנים מעוררי האימה אינה אפשרית".
היא מסבירה כי "לכן מידע לא מווסת ולא מעובד מגיע לילדים ועלול להוביל לביטויים רגשיים קשים. חוסר הנוחות הנגרם
למבוגרים במצבים מעין אלה, עלול לגרום להם להתעלם או להמעיט בערכם של רגשות אלו ולחשוב שבדרך זו הם יכולים להפחית את פחדי הילד. לאמִתו של דבר התוצאה הפוכה; דווקא ההתעלמות עלולה לגרום להעצמת החרדה אצל הילד. ההתעלמות משאירה את הילד להתמודד עם התכנים הקשים לבדו".
היא מספרת כי הספר שכתבה הוא "פרי של אינטראקציה קרובה שאני מקיימת עם הורים ועם אנשי חינוך במהלך עבודתי כפסיכולוגית" והוא משמש ככלי פדגוגי אשר מתחשב בהתפתחות הרגשית והקוגניטיבית של הילד הצעיר.
לספר מצורף "מדריך למספר", והמבוגר המספר מוזמן להיעזר בו בבואו לספר את הסיפור לילדים. המדריך מפרט בהרחבה את ההתאמה בין התכנים שבסיפור לבין השלבים ההתפתחותיים בגיל הצעיר. הוא כולל ניתוח פסיכולוגי ודידקטי של הסיפור, הצעות לפעילויות ומוקדים לדיון, וכן פרק שכתב המאייר דני קרמן. דבריו של קרמן מאירים את המורכבות של תהליך איור הספר ואת הרגישות שנלוותה אליו.
vhttp://www.nrg.co.il/online/1/ART2/685/637.html
אשי » חדשות » בארץ
iphonewindowsandorid
"אסון נורא": ספר חדש יסביר לילדים על השואה
ספר חדש המציג את השואה דרך עיניהם של צעצועים בגן הילדים יעזור להורים ואנשי חינוך לחשוף את האירועים הקשים לגיל הרך. "התעלמות מהנושא עשויה לגרום דווקא לחרדה", מסבירה הכותבת
תגיות: לימודי שואה,הגיל הרך
"הָיִיתִי צַעֲצוּעַ אָהוּב שֶׁל יַלְדָּה שֶׁעָבְרָה אֶת הַשּׁוֹאָה", פָּתַח הַסּוּס וְאָמַר.
"שׁוֹ – מָה?" שָׁאֲלָה הַבֻּבָּה.
"שׁוֹאָה", אָמַר סוּס הָעֵץ, "זֹאת מִלָּה אַחֶרֶת לְאָסוֹן. אָסוֹן נוֹרָא".
יום השואה שיחול בעוד כשלושה שבועות צפוי לזמן להורים ולאנשי החינוך אתגר לא פשוט כאשר הם יאלצו לעמוד בפני ילדיהם הצעירים ולהסביר להם על השואה, ואכן, רבים מהם פשוט נמנעים מלעשות זאת. זהו כנראה גם אחד הגורמים שעוררו התנגדות עצומה להחלטתו של שר החינוך הקודם, שי פירון, להחיל במערכת החינוך לימודי שואה כבר מגיל הגן.
ד"ר גילה מצליח–ליברמן, אשר שימשה בעבר כפסיכולוגית מחוזית של משרד החינוך, מבקשת לתווך את הנושא הקשה לילדים הרכים, באמצעות ספר חדש שחיברה: "חיבוק של אהבה". בספר, המיועד לילדים בגילאי 5-8, מוצגת השואה כחלק משיחה המתקיימת בין הצעצועים השונים בגן הילדים. אירועי השואה מסופרים בהאנשה מפיו של סוס עץ אשר ניתן כמתנה לילדה ברוניה ביום הולדתה החמישי – וכמוה - שרד את תלאות השואה ועלה עמה לארץ ישראל.
"יוֹם אֶחָד שִׂחַקְנוּ בֶּחָצֵר, וְאִמָּא הוֹפִיעָה פִּתְאוֹם עֲצוּבָה, מְבֹהֶלֶת, וּבְעֵינֶיהָ דְּמָעוֹת..." מספר הסוס לחבריו הצעצועים. "אַחַר כָּךְ שָׁמַעְתִּי אֶת הַהוֹרִים מְדַבְּרִים בְּלַחַשׁ וְאוֹמְרִים שֶׁהֶחְלִיטוּ לְגָרֵשׁ אֶת כָּל הַיְּהוּדִים מֵהַבָּתִּים שֶׁלָּהֶם". בהמשך העלילה מתאר הסוס את החיים בגטו ומציין כי "לֹא הִרְשׁוּ לַיְּלָדִים בַּגֶּטוֹ לִלְמֹד, וּבְכָל זֹאת הָלַכְנוּ בַּסֵּתֶר לַגַּן וּלְבֵית הַסֵּפֶר וְהִמְצֵאנוּ מִשְׂחָקִים חֲדָשִׁים". כשהוא נשאל על ידי שוטר הצעצוע "מִי עָשָׂה לָכֶם דְּבָרִים רָעִים כָּאֵלֶּה?!", הוא משיב: "הָאֲנָשִׁים הָרָעִים...קָרְאוּ לָהֶם נָאצִים".
''אין הבחנה ברורה בין דמיון ובין מציאות''.
"הורים ואנשי חינוך מתלבטים באשר לאופן השיחה עם הילדים על מאורעות השואה", מסבירה ד"ר מצליח ליברמן. לדבריה החשיפה אל הנושא המורכב מתרחשת מידי שנה כבר מגיל צעיר, דרך הסרטים והסיפורים באמצעי התקשורת, אולם חשיפה זו "לא תמיד נמצאת בהלימה לשלב ההתפתחותי של הילד". לדבריה, "תכנים אלה עלולים לגרום להצפה רגשית ולביטויי חרדה אצל הילדים הצעירים. בשלב שבו עדיין אין הבחנה ברורה בין דמיון ובין מציאות, עלול תהליך כזה להוביל לעיוות או לסילוף המידע וליצירת הכללות מפחידות ומאיימות. מובן הרצון להגן על הילדים הצעירים, אך חסימה הרמטית לסיפורים הקשים, לתמונות ולתכנים מעוררי האימה אינה אפשרית".
היא מסבירה כי "לכן מידע לא מווסת ולא מעובד מגיע לילדים ועלול להוביל לביטויים רגשיים קשים. חוסר הנוחות הנגרם
למבוגרים במצבים מעין אלה, עלול לגרום להם להתעלם או להמעיט בערכם של רגשות אלו ולחשוב שבדרך זו הם יכולים להפחית את פחדי הילד. לאמִתו של דבר התוצאה הפוכה; דווקא ההתעלמות עלולה לגרום להעצמת החרדה אצל הילד. ההתעלמות משאירה את הילד להתמודד עם התכנים הקשים לבדו".
היא מספרת כי הספר שכתבה הוא "פרי של אינטראקציה קרובה שאני מקיימת עם הורים ועם אנשי חינוך במהלך עבודתי כפסיכולוגית" והוא משמש ככלי פדגוגי אשר מתחשב בהתפתחות הרגשית והקוגניטיבית של הילד הצעיר.
לספר מצורף "מדריך למספר", והמבוגר המספר מוזמן להיעזר בו בבואו לספר את הסיפור לילדים. המדריך מפרט בהרחבה את ההתאמה בין התכנים שבסיפור לבין השלבים ההתפתחותיים בגיל הצעיר. הוא כולל ניתוח פסיכולוגי ודידקטי של הסיפור, הצעות לפעילויות ומוקדים לדיון, וכן פרק שכתב המאייר דני קרמן. דבריו של קרמן מאירים את המורכבות של תהליך איור הספר ואת הרגישות שנלוותה אליו.