טל שביט, "האורך" - מורשת של אדם...../images/Emo16.gif
אף אחד לא יכול לדעת אם זה יקרה לו - ואם כן, אף אחד לא יכול לדעת מתי זה יקרה לו... לפעמים להיסטוריה יש תחביב מוזר של לקחת אדם רגיל, שגדל ועושה את מה שהוא אוהב, ועושה את זה טוב... ולשים אותו במקום מאד מיוחד, במשבצת של אדם "גדול". במקום שהוא יקרא "הכהן הגדול", "אושייה", "מחנך" ועוד סופרלטיבים שאם נקלף את כולם - נגלה שתחתיהם נמצא אדם רגיל כמעט בכל דבר - מלבד בהיותו איש שהיה האדם הנכון, עם היכולות הנכונות ברגע הנכון להיות מי שהוא הפך להיות בראי ההיסטוריה. מעולם לא פגשתי את טל שביט במציאות. אבל הכרתי טוב את האיש, את דרכיו ולמדתי ממנו המון. כשחזרתי לרכב זכרתי את הדברים שהוא היה כותב במוטו - קראתי את הירחון כשטל היה העורך שלו וגידי יבדל"א היה בכיר שם וטופלברג יבדל"א היה מפגין יכולות צילום על סרט שקופיות - על חשיבות המיגון, וחשיבות השתלמות ברכיבה מתקדמת... כשחזרתי לרכב השקעתי בערך חצי עד שני שליש ממחיר האופנוע שקניתי כאן בציוד מגן ראוי לשמו. עוד לא מעט הלכו על קורסי רכיבה בסיסיים ומתקדמים. את כל אלו הכרתי רק בזכות טל וחבריו. הפורום הזה ידע ימים סוערים עד לפני כמה ימים. אנשים עזבו אותו - חלקם בעלבון, וחלקם בכעס... אנשים טובים שיכולים לתת לנו, הרוכבים היומיומיים, הרגילים, המון מהידע שלהם, מהניסיון שלהם. גם טל חטף כאן לא מעט, אבל נשאר ואני מניח, בלי הכרות אישית איתו - שלא תמיד היה לו קל להיות כאן. אולי זה הרגע לכולם לעשות רגע אחד של עצירה, פוס, לחשוב שוב - אלו שעזבו, שיחזרו לכתוב ולהבין שבכל קהל יהיו רעשים והפגנות ומרירות ודעות שונות. אלו שנוהגים לצעוק ולכתוב בלי לחשוב על הדברים - שיעצרו בכל פעם לפני שהם לוחצים "שלח" ויזכרו שמעבר למסך יושב אדם - וגם אם הוא לא בדעתינו ולא מחברינו - לזכור שיש לו רגשות ויש לו ניסיון וכן, כדאי להקשיב גם לאחרים.
אף אחד לא יכול לדעת אם זה יקרה לו - ואם כן, אף אחד לא יכול לדעת מתי זה יקרה לו... לפעמים להיסטוריה יש תחביב מוזר של לקחת אדם רגיל, שגדל ועושה את מה שהוא אוהב, ועושה את זה טוב... ולשים אותו במקום מאד מיוחד, במשבצת של אדם "גדול". במקום שהוא יקרא "הכהן הגדול", "אושייה", "מחנך" ועוד סופרלטיבים שאם נקלף את כולם - נגלה שתחתיהם נמצא אדם רגיל כמעט בכל דבר - מלבד בהיותו איש שהיה האדם הנכון, עם היכולות הנכונות ברגע הנכון להיות מי שהוא הפך להיות בראי ההיסטוריה. מעולם לא פגשתי את טל שביט במציאות. אבל הכרתי טוב את האיש, את דרכיו ולמדתי ממנו המון. כשחזרתי לרכב זכרתי את הדברים שהוא היה כותב במוטו - קראתי את הירחון כשטל היה העורך שלו וגידי יבדל"א היה בכיר שם וטופלברג יבדל"א היה מפגין יכולות צילום על סרט שקופיות - על חשיבות המיגון, וחשיבות השתלמות ברכיבה מתקדמת... כשחזרתי לרכב השקעתי בערך חצי עד שני שליש ממחיר האופנוע שקניתי כאן בציוד מגן ראוי לשמו. עוד לא מעט הלכו על קורסי רכיבה בסיסיים ומתקדמים. את כל אלו הכרתי רק בזכות טל וחבריו. הפורום הזה ידע ימים סוערים עד לפני כמה ימים. אנשים עזבו אותו - חלקם בעלבון, וחלקם בכעס... אנשים טובים שיכולים לתת לנו, הרוכבים היומיומיים, הרגילים, המון מהידע שלהם, מהניסיון שלהם. גם טל חטף כאן לא מעט, אבל נשאר ואני מניח, בלי הכרות אישית איתו - שלא תמיד היה לו קל להיות כאן. אולי זה הרגע לכולם לעשות רגע אחד של עצירה, פוס, לחשוב שוב - אלו שעזבו, שיחזרו לכתוב ולהבין שבכל קהל יהיו רעשים והפגנות ומרירות ודעות שונות. אלו שנוהגים לצעוק ולכתוב בלי לחשוב על הדברים - שיעצרו בכל פעם לפני שהם לוחצים "שלח" ויזכרו שמעבר למסך יושב אדם - וגם אם הוא לא בדעתינו ולא מחברינו - לזכור שיש לו רגשות ויש לו ניסיון וכן, כדאי להקשיב גם לאחרים.