a wild rose
New member
אולי
- חייבת לשתף
אני חייבת לשתף אתכם בקטע שאני ממש בהלם ממנו, אני חושבת שכאן המקום המתאים ביותר:
בעקבות כמה תקלות תשתיתיות (ומעצבנות) שהיו לי בדירה, הולך להתבצע שיפוץ שידרוש ממני להיעדר מהדירה כמה ימים. בעלי הדירה שלי בסדר גמור, אין לי טענות אליהם, הקטע המוזר קרה כשחיפשתי איפה להתארח בימים האלו - חשבתי שלא תהיה לי בעיה למצוא מי יארח אותי מחוג החברים שלי, ועוד לפני שהתחלתי לחפש ממש עלתה לי האופציה האידיאלית - אחת החברות היותר טובות שלי טסה בספונטניות לחו"ל בתקופה הבעייתית. כששאלתי על אפשרות "לשמור לה על המיטה", היא כמובן הסכימה, רק אמרה שצריכה רשמית לבקש רשות מהשותפה שלה. לרגע לא חשבתי שתהיה בעיה, הן גרות ביחד משהו כמו שנתיים וחצי ומאוד מיודדות, ולכן באופן טבעי יצא שגם אני והיא התיידדנו, ככה לפחות חשבתי - אחרי כמות מכובדת של ארוחות אצלן ואצלי, בילויים משותפים, חגיגות של ימי הולדת ביחד - בקיצור, היה ברור לי שאני מסודרת מהבחינה הזאת.
ואז החברה שלי פנתה אלי במבוכה ואמרה שהשותפה שלה הציבה תנאים לשהות שלי בדירה: היה לה חשוב להבהיר לי שהיא דורשת ממני לא להיכנס לחדר שלה, לא לגעת בדברים בדירה, לא לבזבז חשמל ולא להביא אנשים. הסעיף האחרון עוד איכשהו נשמע "בסדר" והגיוני, לא שתכננתי להביא אנשים לדירה (בלי קשר לכך שרוב החברים שלי משותפים עם החברה בעלת החדר וגם השותפה מכירה אותם), הסעיפים האחרים נשמעו לי כמו שילוב של ניסיון להעליב אותי לדרך לגרום לי לא לרצות להתארח בדירה, מה שהצליח במקרה הזה, כי התחושה שנוצרה אצלי שאם היא חושבת שאני אדם כל כך חסר חינוך וCommon Sense שנדרש להבהיר לי את הדברים האלו במפורש, לא יהיה לי נעים להתארח אצלה, כשהסעיף של בזבוז החשמל הוסיף ערך מוסף - למה הכוונה בבזבוז חשמל? העדפתי שלא לשאול אפילו מרוב שזה נשמע לי הזוי.
הסיפור לא נגמר כאן כי החברה שלי ניסתה להגן על השותפה שלה ואמרה שהיא לא יכולה לדעת איך אני מתנהגת כשאני מתארחת אצל אנשים, ושאמנם היא אמרה לה שהיא סומכת עלי בקטעים האלו (עובדה שהייתה מוכנה שאשן בחדר שלה כשהיא לא נמצאת), אבל לדבריה השותפה "לא מכירה אותי" ולכן לא יכולה לסמוך עלי. אני אחזור על מה שכתבתי בהתחלה: הן גרות ביחד כבר שנתיים וחצי, התארחתי אצלן לארוחות באופן קבוע וגם הן אצלי, יצאנו לבלות ביחד כמה וכמה פעמים, כל ימי ההולדת שנחגגו מאז - של שלושתנו, היינו שותפות לחגיגה (למקרה שלא מובן - השותפה הזמינה אותי לחגיגות ימי ההולדת שלה ובאה לאלו שלי), בהגדרה שלי זה לא נשמע כמו מצב שניתן להגדיר כ"לא מכירה".
החברה שלי מצאה את עצמה דיי בתווך בין שתינו וניסתה כנראה לפשר, היא ניסתה לשכנע אותי להתארח אצלן בכל מקרה, אמרה שהבהירה לשותפה שהיא "ערבה לי" ומבחינתה זה מספיק. אני בכל מקרה ויתרתי ואני הולכת להתארח אצל חברה אחרת שגרה בדירת חדר וחצי ולישון על הספה שלה, נראה לי שזה יהיה הרבה יותר נעים.
ואחרי ששיתפתי ואני עדיין בהלם אני חייבת לשאול - אני מגזימה לדעתכם או שאני צודקת שהשותפה הגזימה?
אני חייבת לשתף אתכם בקטע שאני ממש בהלם ממנו, אני חושבת שכאן המקום המתאים ביותר:
בעקבות כמה תקלות תשתיתיות (ומעצבנות) שהיו לי בדירה, הולך להתבצע שיפוץ שידרוש ממני להיעדר מהדירה כמה ימים. בעלי הדירה שלי בסדר גמור, אין לי טענות אליהם, הקטע המוזר קרה כשחיפשתי איפה להתארח בימים האלו - חשבתי שלא תהיה לי בעיה למצוא מי יארח אותי מחוג החברים שלי, ועוד לפני שהתחלתי לחפש ממש עלתה לי האופציה האידיאלית - אחת החברות היותר טובות שלי טסה בספונטניות לחו"ל בתקופה הבעייתית. כששאלתי על אפשרות "לשמור לה על המיטה", היא כמובן הסכימה, רק אמרה שצריכה רשמית לבקש רשות מהשותפה שלה. לרגע לא חשבתי שתהיה בעיה, הן גרות ביחד משהו כמו שנתיים וחצי ומאוד מיודדות, ולכן באופן טבעי יצא שגם אני והיא התיידדנו, ככה לפחות חשבתי - אחרי כמות מכובדת של ארוחות אצלן ואצלי, בילויים משותפים, חגיגות של ימי הולדת ביחד - בקיצור, היה ברור לי שאני מסודרת מהבחינה הזאת.
ואז החברה שלי פנתה אלי במבוכה ואמרה שהשותפה שלה הציבה תנאים לשהות שלי בדירה: היה לה חשוב להבהיר לי שהיא דורשת ממני לא להיכנס לחדר שלה, לא לגעת בדברים בדירה, לא לבזבז חשמל ולא להביא אנשים. הסעיף האחרון עוד איכשהו נשמע "בסדר" והגיוני, לא שתכננתי להביא אנשים לדירה (בלי קשר לכך שרוב החברים שלי משותפים עם החברה בעלת החדר וגם השותפה מכירה אותם), הסעיפים האחרים נשמעו לי כמו שילוב של ניסיון להעליב אותי לדרך לגרום לי לא לרצות להתארח בדירה, מה שהצליח במקרה הזה, כי התחושה שנוצרה אצלי שאם היא חושבת שאני אדם כל כך חסר חינוך וCommon Sense שנדרש להבהיר לי את הדברים האלו במפורש, לא יהיה לי נעים להתארח אצלה, כשהסעיף של בזבוז החשמל הוסיף ערך מוסף - למה הכוונה בבזבוז חשמל? העדפתי שלא לשאול אפילו מרוב שזה נשמע לי הזוי.
הסיפור לא נגמר כאן כי החברה שלי ניסתה להגן על השותפה שלה ואמרה שהיא לא יכולה לדעת איך אני מתנהגת כשאני מתארחת אצל אנשים, ושאמנם היא אמרה לה שהיא סומכת עלי בקטעים האלו (עובדה שהייתה מוכנה שאשן בחדר שלה כשהיא לא נמצאת), אבל לדבריה השותפה "לא מכירה אותי" ולכן לא יכולה לסמוך עלי. אני אחזור על מה שכתבתי בהתחלה: הן גרות ביחד כבר שנתיים וחצי, התארחתי אצלן לארוחות באופן קבוע וגם הן אצלי, יצאנו לבלות ביחד כמה וכמה פעמים, כל ימי ההולדת שנחגגו מאז - של שלושתנו, היינו שותפות לחגיגה (למקרה שלא מובן - השותפה הזמינה אותי לחגיגות ימי ההולדת שלה ובאה לאלו שלי), בהגדרה שלי זה לא נשמע כמו מצב שניתן להגדיר כ"לא מכירה".
החברה שלי מצאה את עצמה דיי בתווך בין שתינו וניסתה כנראה לפשר, היא ניסתה לשכנע אותי להתארח אצלן בכל מקרה, אמרה שהבהירה לשותפה שהיא "ערבה לי" ומבחינתה זה מספיק. אני בכל מקרה ויתרתי ואני הולכת להתארח אצל חברה אחרת שגרה בדירת חדר וחצי ולישון על הספה שלה, נראה לי שזה יהיה הרבה יותר נעים.
ואחרי ששיתפתי ואני עדיין בהלם אני חייבת לשאול - אני מגזימה לדעתכם או שאני צודקת שהשותפה הגזימה?