כמיהה לסבתא
היי לכולם.
משתפת בנושא שמטריד אותי על בסיס יום יומי, וחייבת פשוט לפרוק
בני הראשון נולד לפני כשנה, מקסים חביב אוהב ואהוב (כמו לרובנו
)
הקשר שלי איתו מאוד טוב- קשר רגוע, הכל שליו, מלא אהבה וחום. הרוב ממני אליו כמובן..אך אני מרגישה שיש חיבור אלי מצידו.
מהבוקר עד לצהרי היום הילד נמצא אצל המטפלת- רק הוא והיא ומצהרי היום הוא איתי. מקבל את כל תשומת הלב שבעולם. אני לא מתעסקת בכלום מלבד בו עד לרגע שהוא נרדם.
העניין הוא שאני מרגישה שכשהוא רואה את חמתי שתחיה (אני מאוד אוהבת אותה ומחוברת אליה ברמת אמא ובת), הוא פשוט שוכח מהכל!
לא רוצה ללכת לאף אחד מלבדה, ובעיקר כשנאלץ לעזוב הוא פשוט בוכה ברמות מאוד מתסכלות- הבכי מזכיר לי את הבכי של הגזים שלו כשהיה בן שלושה חודשים חח..
הוא מחובר אליה ברמה שכולם פשוט משתהים לרגע ומסתכלים עלי כאילו ברחמים..כי הוא לא רוצה אותי כשהוא איתה.
האם יכול להיות שהילד מתבלבל ביני לבינה? שהוא חושב שהיא האמא שלו??? שהוא אוהב אותה יותר מאשר אותי?
יש ימים שאני שוקעת במחשבות וממש מגיעה לכדי בכי.
אשמח לכל תגובה וגם ביקורות
תודה
היי לכולם.
משתפת בנושא שמטריד אותי על בסיס יום יומי, וחייבת פשוט לפרוק
בני הראשון נולד לפני כשנה, מקסים חביב אוהב ואהוב (כמו לרובנו
הקשר שלי איתו מאוד טוב- קשר רגוע, הכל שליו, מלא אהבה וחום. הרוב ממני אליו כמובן..אך אני מרגישה שיש חיבור אלי מצידו.
מהבוקר עד לצהרי היום הילד נמצא אצל המטפלת- רק הוא והיא ומצהרי היום הוא איתי. מקבל את כל תשומת הלב שבעולם. אני לא מתעסקת בכלום מלבד בו עד לרגע שהוא נרדם.
העניין הוא שאני מרגישה שכשהוא רואה את חמתי שתחיה (אני מאוד אוהבת אותה ומחוברת אליה ברמת אמא ובת), הוא פשוט שוכח מהכל!
לא רוצה ללכת לאף אחד מלבדה, ובעיקר כשנאלץ לעזוב הוא פשוט בוכה ברמות מאוד מתסכלות- הבכי מזכיר לי את הבכי של הגזים שלו כשהיה בן שלושה חודשים חח..
הוא מחובר אליה ברמה שכולם פשוט משתהים לרגע ומסתכלים עלי כאילו ברחמים..כי הוא לא רוצה אותי כשהוא איתה.
האם יכול להיות שהילד מתבלבל ביני לבינה? שהוא חושב שהיא האמא שלו??? שהוא אוהב אותה יותר מאשר אותי?
יש ימים שאני שוקעת במחשבות וממש מגיעה לכדי בכי.
אשמח לכל תגובה וגם ביקורות
תודה
