נמנעת מהקהילה
היי,
נתחיל מזה שאני סופר רגישה עם עבר מאתגר ואני מבקשת לעצמי את השקט שלי
מצד אחד הזמן שלי עם עצמי מאוד חשוב לי לאיזון ולבריאות הנפש מצד שני אני צריכה למצא את האיזון בין הביחד לבין הלבד.
אז...אני לבד יותר מידיי זמן, זוגיות עם אישה מרגיש חונק לי מידיי, אני זקוקה למשהו מאוד ספציפי (כניראה כמו רובנו)
עכשיו, מצד אחד אני מרגישה שייכת ומחוברת לקהילה ומצד שני אני ''צופה ומתבוננת מרחוק'' אני בגדול נמנעת, אלופת ההימנעויות, הצפייה מרחוק הכוונה להיות מחוברת בפייסבוק לקבוצות ולאנשים שאולי יעניינו אותי לאחרונה גם קבוצה בוואצפ. זאת שאלה שעולה ומהדהדת בי מידיי פעם. במיוחד כשנמאס לי מהלבד, היום היה מפגש של חברות בקבוצת נשים בווצאפ ומצאתי את עצמי מתקשה להביא את עצמי ללכת לשם, מבפנים מאוד קרץ לי וסקרן אותי, וזה תמיד מורכב לי, יחסים עם אנשים ואולי נשים לסביות הופך אותי לגמרי בגלל הרגישות שלי.
זה גם קשור שעד שאזרתי איכשהו אומץ ומשהי התמידה ודיברה איתי בפייסבוק הגיבה לי אחרי שראתה שגם החברה 'לאקי' שם בדוי, מגיבה לי והיה ברור לי שהן עושות טיזינג אחת לשניה על חשבון גבי, ואני לא מכירה את שניהן בחיים האמיתיים, ויצא שכשהחלטתי להפגש עם אחת מהן אני לא זוכרת בדיוק יצא שלאקי דיברה איתי פעם ראשונה בטלפון ברור שבעקבות הידיעה שלה שאני הולכת להפגש עם האקסית שלה שאיתה כניראה שמרה על חברות טובה, ליכלכה קצת והעניין בכלל יצא משליטה והסתבך לגמרי ואני קצת הייתי בשוק איך אני באמצע דרמה שבכלל עדיין לא פגשתי אף אחת מהן בחיים האמיתיים. אני בסהכ רציתי להכיר עוד בן אדם ולאוו דווקא למטרת זוגיות, הכל שם התבלגן לגמרי ובכלל לא היה שם עוד כלום. הכל התפוצץ לי בפנים ואני אומרת לעצמי שדווקא לי זה קורה שאני אלופת ההמנעויות פתאום יוצא שדבר כזה קורה, ומצד שני, אין מה לעשות הקהילה היא קהילה קטנה ובגדול זה כניראה שלא בריא לי כל השברונות לב האלה, בתחילת דרכי ראיתי מספיק בחורות ששותות על עצמן לדעת ומשתכרות עד ערפול חושים כי הן צריכות לשרוד עוד מסיבה עם אקסית והחברה החדשה שלה.
זה הכי לא בריא לי ומטלטל רגשית.
מצד אחד אני מאוד מאוד מאוד רוצה. ומצד שני אני לא בטוחה עד כמה זה בריא לי.
בסוף זה יקרה. דיי נמאס לי הלבד. ונמאס להתחבא מאחורי המסך.
