דרכי התמודדות עם הציפייה והאכזבה..היי

[יויו78]

דרכי התמודדות עם הציפייה והאכזבה..היי

היי.
בעודי מצפה שיעבור איזה שבוע שאדע איפה אני עןמדת..ומכיון שכבר פעמיים קיבלתי מחזור ואני מתפללת שהפעם לא,חשבתי שאני כולן כאן לאותה מטרה ויכולות לעזור אחת לשנייה...
איך על אחת מתמודדת עם הציפייה לתשובה במקום להשתגע?
ואיך כל אחת מרימה את עצמה מהמקום של האכזבה?
אולי נלמד אחת מהשנייה ונתחזק...

דעתכן?

 

[חדש חדש10]

היי

אני חושבת שמה שמחזיק פה את כולן זאת התקווה שיום אחת גם היא תהפוך לאמא.
הציפייה והאכזבה כל כך קשים ובאמת צריך למצוא דרך להתמודד עם זה בלי להשתגע.
&nbsp

 

[elinoket]

אני פשוט מנסה לפתח אורך רוח...

וכל פעם שחושבת על זה מזכירה לעצמי שלפני יום × אין טעם לעשות את הבדיקה, שזה סתם להכנס ללופ אובססיבי של בדיקות ולכן עדיף להמנע.
זה לא כל כך קל אבל אני מעדיפה להמשיך לחכות מאשר להשתעבד לסטיקים...
וכשזה יוצא שלילי אני לוקחת יום יומיים לבאסוש ומשתדלת להנות ממאכלים שאסורים להריונית (כמו ביצים נוזליות, קפה בלי מצפון וכ"ו)

החודש בעלי בחול אז ידעתי שלא יהיה סיכוי להריון, בהתחלה ממד התבאסתי ואז בסוף פשוט קיבלתי את זה... אני עדין קצת מבואסת ומחכה כבר שיעבור החודש אבל הרבה פחות מבואסת מלפני שלושה שבועות...

 

[טודובום]

אובדן התמימות

אני נזכרת בימים שחשבתי שהביוץ מתקיים 14 ימים אחרי תחילת הווסת, ופשוט הייתי סופרת 14 יום, לא בודקת סימנים/הפרשות/התכווצויות ואח"כ פתאום נזכרת שהמחזור מאחר בשבועיים והופס, בדיקת הריון חיובית, ומצטערת שלא נותרה בי עוד קצת מהתמימות הזו כשהיום אני יודעת כמעט בכל רגע נתון מה קורה בגוף שלי, מתי תתחיל הווסת, מתי הימים הפוריים, מתי מתרחש הביוץ, מתי נגמר הביוץ, מתי היתה השתרשות , מתי זה כן הריון ומתי לא נקלט ההריון - וזה עוד הרבה לפני הבדיקה..
מצד שני - ידע זה כוח ואני שמחה שאני קשובה ומכירה את הגוף שלי, זה עזר לי בדברים אחרים שלא קשורים לפוריות ואין ספק שזה מעצב ומחשל...
את ההפלה הראשונה שהיתה לי קיבלתי כאסון נוראי, חודשים לא השחררתי מזה וישבתי אובססיבית ליד המחשב, מנסה לדלות מידע, לשמוע סיפורים של אחרות, להבין מה קרה ומה לא בסדר בי, ובהפלות שקרו אח"כ (כולל הריונות כימיים )
כבר יותר ידעתי מה קורה, פחות נבהלתי, יותר הכלתי ונתתי גם לעצב מקום.
כזכור לכן, אני עדין לא סופרת יוא"בים , כי בעלי כרגע מתמהמה עם הרצון לילד, אז אני בעיקר כאן אתכן ובשבילכן ומקווה לשכנע אותו בקרוב

 

[שוש שלי2]

נמצאת בין טירוף לשגעון

אני לא מצליחה להתמודד עם זה טוב
מיוא"ב 7 בערך אני מתתחילה לחפש סימנים ושלא מוצאת מספידה מראש
נכנסת לבאסה או בכי או עצבים .
בדרך כלל לא עושה משהו מיוחד לצאת מזה פשוט שוקעת לדכאון של עצמי
לא מראה בחוץ כי בעלי לא הכי בעיניין של ילד שלישי בגלל הדכאונות שעברתי ב 2 הילדים שלי
הוא מנסה בעיקר בשבילי ובשביל הרצון המטורף שלי לתינוק ובגלל שהבטחתי לא להתחרפן כמו פעם
אז בנתיים אני מתחרפנת פה איתכן

 

[טודובום]

לא פשוט

בדכאונות את מתכוונת לדיכאון אחרי לידה ?
היה לך פעמיים ? הצלחת לטפל בזה ?
נשמע ממש ממש לא קל.
אם תרצי לשתף ולהרחיב יותר אני אשמח.
מקווה בשבילך שהבייבי המיוחל יגיע בקרוב

 

[שוש שלי2]

אז ככה

לפני ההריון הראשון שלי עברתי 7 הריונות כימיים התחרפנתי כבר עברתי הזרעות זריקות הכל - עד שהגעתי לIVF (למזלי נקלטי ב IVF הראשון ) אבל בחורה בת 22 שעוברת את כל זה בזמן שחברות אחרות אפילו לא נשואות - חרפון לא קל !!!!!!

לאחר מכן ניסינו ילד שני במשך שנתיים כמעט בצורה טבעית - נקלטנו להריון הכי פוקסי שיש אני הייתי בביוץ בטיול עם חברות ולא ציפתי לו - ואז שבוע 13 שקיפות עורפת הבטן כבר בחוץ - העובר לא תקין צריך להוריד אותו
נכנסתי לדכאון קשה במשך 3 חודשים !!!!!!!!!

אחרי 3 חודשים נקלטנו בהחזרת מוקפא אחרון שהיה לנו
שמירת הריון עד שבוע 22 - שאר ההריון התנהל בית בית חולים כזה לאחר .
בסופו לידה ילדה בריאה תודה לאל
אחרי הלידה במשך שבועיים כמעט קיבלתי דכאון - אהבתי אותה ממש אליה התייחסתי כמו אוצר קטן
אבל הגדול שלי היה כמעט ארבע וחצי - גדול בלי טיטולים כמעט ללא עזרה
לא הבנתי למה הכנסתי את עצמי בחזרה לבקבוקים ובכי ולילות ללא שינה

תודה לאל עברתי את הכל ועדיין יש לי רצון עז להביא עוד למרות כל מה שעברתי
יודעת שיש מלא שעברו אפילו יותר
אבל כל אחת והדכאון שלה חחחחחח

חפרתי מספיק טודו בום ???????????????

 

[טודובום]

זה אף פעם לא מספיק

אני תמיד יכולה לשמוע עוד ועוד, ועדיין ממש להצטער יחד איתך, למרות שקטונתי עם ההפלות שלי ליד מה שעברת.... חיבוק גדול

ועכשיו בת כמה הקטנה שלך ?
עם כל הרצון המטורף לילד, את לא מפחדת שוב מנפילה נפשית כזו ?
מעריצה אותך על הכוחות ותעצומות הנפש, וגם את בעלך, שעל אף העבר, הולך איתך יד ביד להגשמת החלום

 

[שוש שלי2]

הקטנה 4.5 שתזכה לחיים ארוכים

בגללה אנחנו נכנסים לכל זה
היא נורא מבקשת אח או אחות קטנה .

לקח לי זמן לשכנע את בעלי - אבל מנסים נקווה לטוב ולניסים - אלוהים גדול .

 

[טודובום]

בהצלחה רבה

 

[nofar166]

דרך ההתמודדות שלי

עם הזמן הבנתי (וזה מאוד אינדיווידואלי) שאני לא מצפה להצלחה בכל חודש, שאני פשוט מחכה שיגיע המחזור ואפילו לא בודקת בכלל הריון עם סטיקים. החלטתי עם עצמי שפשוט אחכה כל חודש למחזור (המחזור אצלי מאוד קבוע ככה שידעתי בדיוק באיזה תאריך פחות או יותר הוא צריך להגיע). ואז אמרתי שרק אם הוא יאחר ולא יגיע ארשה לעצמי לבדוק בבדיקת דם/סטיקים. בגלל שלא ציפיתי יותר מידי, גם לא התאכזבתי יותר מידי.

 

[יויו78]

לי כבר מתחילה לכאוב הבטן..

מקווה שזה סתם ואני לא בדרך למחזור..למרות שאם זה קורה כנראה שבאמת יש בעיה והתקופה בין הביוץ לקבלת מחזור היא ממש קצרה...
בהנחה שהביוץ היה ב9.8.
בכל מקרה קבעתי תור לרופא אחר,כי לא הייתי מרוצה מזו שהייתי אצלה.מתכוונת לבקש גם פרופיל הורמונלי וגם מעקב זקיקים.
לא הגיוני.
מקווה שיזרום איתי.
הציפייה הזו הורגת אותי.

 

[rain31]

זה קשה אבל אחרי שנה וחצי של כשלונות התרגלתי

אני כבר יודעת ובטוחה שרוב הסיכויים שהמחזור יגיע. לפני איחור, אני בכלל לא טורחת לבדוק, וגם באיחור אני מחכה לאיחור משמעותי ולא יומיים שלושה כי אצלי המרווחים בין מחזור למחזור נוטים להתארך כל חודש ביום יומיים...אני יודעת שזה נשמע כאילו ויתרתי אבל כן קיים איפשהו עמוק בפנים שביב של תקווה, אני פשוט לא מייחסת לו חשיבות גדולה מדי כי גודל הציפייה כגודל האכזבה. במשך חודשים ארוכים הייתי נכנסת לדכאון ובכי כל היום וצער מאוד גדול אבל כעת אני מבינה שאין טעם. אם גורלי להיות עם ילדה אחת, זה מה שיהיה. החלטתי שאני לא מתכוונת לעבור גהנום בגלל זה ולתת לזה להשתלט לי על החיים.
אמנם אני מקנאה בזוגות עם 2-3 ילדים אבל בדיוק באותה מידה אני יכולה לקנא גם במשהו אחר שיש לאחרים ולי אין. כל אחד ומה שהוא קיבל.