קבלת נכות על קשב וריכוז
יש לי שאלה ואני מקווה שאכן מישהו פה יודע- ראשית אף פעם בבית הספר לא עשיתי אבחון של הפרעות קשב. רק שהגעתי לאוניברסיטה בכלל נפתחתי לנושא הזה בעקבות התקלות באנשים בעלי הפרעת קשב ושמתי לב שיש הרבה הגבלה בין התיאור שלהם אליי.
תמיד היה לי קושי לשבת וללמוד, היו מקצועות ספצפיים שכן אהבתי אז יכלתי ללמוד אותם איכשהו. אך מקצועות שדורשים לשבת הרבה ולשננן או פשוט סתם לשבת הרבה , היה לי קשה ללמוד כי לא הייתי יושב או שהייתי מתעסק בדברים אחרים. לא יחסתי את זה לבעיה מסויימת או להפרעת קשב וריכוז, לא ידעתי כול כך על זה תאמת. בבית הספר השולחן שלי ניה השולחן הכי מקושקש ומצוייר, המחברות שלי גם היו מאוד מקושקשות ומצוירות. לא הייתי מהתלמידים שמפריעים בכיתה או עושים בעיות (אולי ביסודי כן אך בחטיבה הייתי שקט ובצד ברוב הזמן) הייתי דיי שקט והרבה פעמים לא עם כולם, הייתי ביישן ומופנם .
אולי מהצד זה היה נראה כאילו אני שקט, אבל לא הייתי ממש מקשיב בכיתה, אלה כמו שאמרתי הייתי בפשוט חולם בהקיץ או מצייר על השולחן או המחברות.
שיעורי בית לא ממש הייתי עושה . לפעמים הייתי פותח מחברת ואז מתעסק בהכול פרט לזה , או שהייתי יושב 10 דקות על שיעורים ואז שעה על משהו אחר וחוזר חלילה.
את התיכון סיימתי עם תעודת בגרות, אבל לא משהו. ניתן להבחין בכך שבמקצועות שדורשים לשבת על הטוסיק וללמוד קיבלתי הרבה פחות, וביתר ובעיקר מקצועות שאהבתי אז קיבלתי יותר.
אחרי הצבא רציתי ללמוד, הבנתי שאני צריך לשפר בגרויות וגם לעשות פסיכומטרי. עדיין לא ידעתי מזאת הפרעת קשב וריכוז ושאולי יש לי את זה. לא אכתוב פה הרבה, רק אומר דבסוף עשיתי מעל 5 פעמים את מבחן הפסיכומטרי והיו בגרויות ( כמו אנגלית ומתמטיקה) שניגשתי אליהם כמה פעמים כדי לקבל את הציון הרצוי.
בדרך כלל הקושי שלי היה לשבת וללמוד, או להקשיב למורה . אם אני מסתכל על יתר חבריי ללימודים אז אני לא חושב שאני מבין פחות מהם, גם היה יוצא לי שאני הייתי עוזר לכמה מהם ( גם בבית הספר) אבל הייתי מתרגל הרבה פחות מהם ( ועדיין לא ידעתי שאלי אני סובל מקשב וריכוז) כך שאחת הסיבות שעשיתי את הפסיכומטרי כמה וכמה וכמה פעמים היא כי בסופו של דבר למעשה "פרשתי" את לימודי הפסיכומטרי על פנח תקופה ארוכה , במקום לעשות מבחן אחד/שתיים/שלוש כמו רוב האנשים ולשבת מהבוקר עד הערב ולחרוש, הייתי הרבה פעמים לא יושב ולומד. כלומר הייתי מול מחברת פתוחה, לפעמים שעות אבל בפועל הזמן שכן התעסקתי בלימודים היה לפעמים זניח, לעומת הזמן שהתעסקתי בכול היתר. לפעמים הייתי "מצפר" את עצמי והייתי אומר לעצמי שאם אני אלמד 10 דקות ברצף, אני ארשה לעצמי להיות במחשב נגיד חצי שעה. ועדיין לא חשבתי שאולי אני סובל מהפרעת קשב וריכוז. הרבה פעמים אמרתי לעצמי (וגם לאחרים) שאני עצלן ולכן דוחה דברים ופורש את הלימודים על פני תקופה ארוכה.
בסוף התקבלתי לאוניברסיטה, ושם הכרתי אנשים שסובלים מקשב וריכוז, ואף לוקחים ריטלין. משם קראתי על זה ואני מניח על פי מה שקראתי שאני סובל מגיל קטן מקשב וריכוז.
הלכתי לנוירולוג, הוא רשם לי ריטלין ובזה הוא סיים את עבודתו.
האם לדעתכם זה אכן בעיית קשב וריכוז?
שאלה נוספת- הבנתי שמי שסובל מבעיית קשב וריכוז זכאי להגיש נכות מביטןח לטומי בזמן הלימודים. אך כמו שכתבתי מעולם לא לקחו אותי לאבחון קשב וריכוז בגיל צעיר או בכלל בלימודים כך שמבחינה זאת אין לי היסטוריה על זה. ומבחינת הנוירולוג הלכתי אליו והוא רשם לי ריטלין, ובזה סיים את תפקידו. מה אתם ממליצים לעשות?
ותודה לכול מי שעוזר או עונה...
יש לי שאלה ואני מקווה שאכן מישהו פה יודע- ראשית אף פעם בבית הספר לא עשיתי אבחון של הפרעות קשב. רק שהגעתי לאוניברסיטה בכלל נפתחתי לנושא הזה בעקבות התקלות באנשים בעלי הפרעת קשב ושמתי לב שיש הרבה הגבלה בין התיאור שלהם אליי.
תמיד היה לי קושי לשבת וללמוד, היו מקצועות ספצפיים שכן אהבתי אז יכלתי ללמוד אותם איכשהו. אך מקצועות שדורשים לשבת הרבה ולשננן או פשוט סתם לשבת הרבה , היה לי קשה ללמוד כי לא הייתי יושב או שהייתי מתעסק בדברים אחרים. לא יחסתי את זה לבעיה מסויימת או להפרעת קשב וריכוז, לא ידעתי כול כך על זה תאמת. בבית הספר השולחן שלי ניה השולחן הכי מקושקש ומצוייר, המחברות שלי גם היו מאוד מקושקשות ומצוירות. לא הייתי מהתלמידים שמפריעים בכיתה או עושים בעיות (אולי ביסודי כן אך בחטיבה הייתי שקט ובצד ברוב הזמן) הייתי דיי שקט והרבה פעמים לא עם כולם, הייתי ביישן ומופנם .
אולי מהצד זה היה נראה כאילו אני שקט, אבל לא הייתי ממש מקשיב בכיתה, אלה כמו שאמרתי הייתי בפשוט חולם בהקיץ או מצייר על השולחן או המחברות.
שיעורי בית לא ממש הייתי עושה . לפעמים הייתי פותח מחברת ואז מתעסק בהכול פרט לזה , או שהייתי יושב 10 דקות על שיעורים ואז שעה על משהו אחר וחוזר חלילה.
את התיכון סיימתי עם תעודת בגרות, אבל לא משהו. ניתן להבחין בכך שבמקצועות שדורשים לשבת על הטוסיק וללמוד קיבלתי הרבה פחות, וביתר ובעיקר מקצועות שאהבתי אז קיבלתי יותר.
אחרי הצבא רציתי ללמוד, הבנתי שאני צריך לשפר בגרויות וגם לעשות פסיכומטרי. עדיין לא ידעתי מזאת הפרעת קשב וריכוז ושאולי יש לי את זה. לא אכתוב פה הרבה, רק אומר דבסוף עשיתי מעל 5 פעמים את מבחן הפסיכומטרי והיו בגרויות ( כמו אנגלית ומתמטיקה) שניגשתי אליהם כמה פעמים כדי לקבל את הציון הרצוי.
בדרך כלל הקושי שלי היה לשבת וללמוד, או להקשיב למורה . אם אני מסתכל על יתר חבריי ללימודים אז אני לא חושב שאני מבין פחות מהם, גם היה יוצא לי שאני הייתי עוזר לכמה מהם ( גם בבית הספר) אבל הייתי מתרגל הרבה פחות מהם ( ועדיין לא ידעתי שאלי אני סובל מקשב וריכוז) כך שאחת הסיבות שעשיתי את הפסיכומטרי כמה וכמה וכמה פעמים היא כי בסופו של דבר למעשה "פרשתי" את לימודי הפסיכומטרי על פנח תקופה ארוכה , במקום לעשות מבחן אחד/שתיים/שלוש כמו רוב האנשים ולשבת מהבוקר עד הערב ולחרוש, הייתי הרבה פעמים לא יושב ולומד. כלומר הייתי מול מחברת פתוחה, לפעמים שעות אבל בפועל הזמן שכן התעסקתי בלימודים היה לפעמים זניח, לעומת הזמן שהתעסקתי בכול היתר. לפעמים הייתי "מצפר" את עצמי והייתי אומר לעצמי שאם אני אלמד 10 דקות ברצף, אני ארשה לעצמי להיות במחשב נגיד חצי שעה. ועדיין לא חשבתי שאולי אני סובל מהפרעת קשב וריכוז. הרבה פעמים אמרתי לעצמי (וגם לאחרים) שאני עצלן ולכן דוחה דברים ופורש את הלימודים על פני תקופה ארוכה.
בסוף התקבלתי לאוניברסיטה, ושם הכרתי אנשים שסובלים מקשב וריכוז, ואף לוקחים ריטלין. משם קראתי על זה ואני מניח על פי מה שקראתי שאני סובל מגיל קטן מקשב וריכוז.
הלכתי לנוירולוג, הוא רשם לי ריטלין ובזה הוא סיים את עבודתו.
האם לדעתכם זה אכן בעיית קשב וריכוז?
שאלה נוספת- הבנתי שמי שסובל מבעיית קשב וריכוז זכאי להגיש נכות מביטןח לטומי בזמן הלימודים. אך כמו שכתבתי מעולם לא לקחו אותי לאבחון קשב וריכוז בגיל צעיר או בכלל בלימודים כך שמבחינה זאת אין לי היסטוריה על זה. ומבחינת הנוירולוג הלכתי אליו והוא רשם לי ריטלין, ובזה סיים את תפקידו. מה אתם ממליצים לעשות?
ותודה לכול מי שעוזר או עונה...