שאלת הרבה שאלות
האיסור להתפלל עם נשים מגיע מבית המקדש, מהתיקון הגדול שנעשה בשמחת בית השואבה שהיו מתערבבים גברים ונשים ומגיעים לידי קלות ראש. זה איסור מלפני 2000 שנה.
מבחינת מנהיגות דתיות זה לא פשוט מהסיבה הפשוטה שגברים מתמחים בלימודי יהדות בישיבות ואילו ההשכלה של נשים נוטה להיות כללית יותר אבל יחד עם זאת, יש נשים מנהיגות רוחניות בדורות האחרונים.
היתה את פרופסור נחמה ליבוביץ ז"ל שהיתה המורה הגדולה לתורה, אישה שתכניות התנ"ך שלה ברדיו משכו אפילו את הרב עובדיה יוסף שביתו עדינה מספרת שהוא היה מקשיב לתכנית של ליבוביץ ואומר לילדיו "תלמדו ממנה".
הרבנית ימימה מזרחי מושכת קהל רב שלומד ממנה, הרבנית פיוטורקובסקי היא קול הלכתי ברור בציבור הדתי, לא מזמן הציבור הרחב נחשף בנסיבות מצערות לאישה כמו הגברת פרנקל שגם היא תלמידת חכמים.
בציבור הדתי לאומי יש מהפך עצום בתחום נשים ודת בעשורים האחרונים.
דברים משתנים בתוך האורתודוקסיה, שינויים דתיים חברתיים, לא שינויים הלכתיים.
יש עוד ענינים. שאלת על מבנה בית הכנסת.
הלכתית נשים אינן חייבות להתפלל שלש פעמים ביום ולכן במשך דורות רבים נשים כמעט ולא הגיעו לבית הכנסת.
מבחינת הארכיטקטורה של בית הכנסת עזרת הנשים הפכה לפחות רלבנטית, נשים היו אורחות בבית הכנסת בחגים ובית הכנסת היה טריטוריה גברית.
בשנים האחרונת כמו שכתבתי, נשים לומדות יותר, רוצות להתפלל יותר, יש נשים שמגיעות לבית הכנסת בכל יום, משתתפות בהנהלת בית הכנסת, הן לא מסתפקות בתפקיד האורחות בחגים.
זאת תופעה מבורכת כמובן אבל מאוד מאתגרת, במיוחד בבתי כנסת ותיקים שנבנו על ידי גברים עבור גברים.
בישראל רוב בתי הכנסת מוחזקים מכספי הקהילות ולא מכספי המסים, לא פשוט לבוא לקהילה ולומר "צריך לעשות שיפוץ כללי בבית הכנסת, כל משפחה צריכה לתת 4,000 שקל כדי לבנות מחדש עזרת נשים חדשה".
ברור שכשמתכננים היום בתי כנסת, התכנון משתנה ומתחשב יותר בכך שיותר נשים רוצות להגיע לבית הכנסת.
(ועדיין מעצם טבעו, בית הכנסת הוא עדיין מעוז גברי, גם הנשים היותר דתיות לא מגיעות שלש פעמים ביום לתפילה במנין)
שלא תביני לא נכון, ההלכה אינה שוויונית, ההלכה דורשת דברים שונים מגברים ונשים ומכך נגזרות הלכות נוספות רבות.
המהפיכה שאני מדבר עליה לא יכולה לגרום לאישה להוציא גבר לידי חובה בתקיעת שופר למשל אבל היא יכולה לאפשר לאישה להוציא גבר לידי חובה בקריאה בתורה. אם תרצי אני ארחיב.