חוק לשון הרע - היזהרו בניסוחים

רוב הזמן נח

Well-known member
הלקוח בדרך כלל הוא לא מומחה בעניינים כאלה

צריך היה לשאול למה הלקוח חשב שהמוצר הוא לא חדש לגמרי. וכנראה היו סימנים שלא היה חדש לגמרי. וזה היה מספיק.
&nbsp
 
חוק לשון הרע - היזהרו בניסוחים

מקרה מעניין: https://www.themarker.com/law/1.7209324

״השופטת התייחסה לעובדה שמדובר "בביקורת צרכנית שפורסמה באתרים שמיועדים לכך". כך, לדבריה, "ככל שהביקורת היה מתמצה בתיאור לגיטימי של חווית שירות שלילית, לא בהכרח היה מקום להטיל אחריות בלשון הרף, גם אם היו נכתבים דברים בוטים וחריפים". מה שהכריע את הכף הוא העובדה שרובינשטיין לא הסתפקה בטענה כי "השירות אותו זכתה לקבל מהתובעת לא היה לרוחה, או בשיתוף בדבר תחושותיה כי התובעת התנערה מאחריות למוצריה. הנתבעת פרסמה – כעובדה מוגמרת – כי התובעת מכרה לה טלפון פרוץ ומוחדש כטלפון חדש".
ואולם רובינשטיין לא הצליחה להוכיח כי הטלפון שנמכר לה היה פרוץ בעת הרכישה.


הפיצוי שנפסק לבסוף הוא 5,000 שקל לטובת Go Mobile. בחישוב הפיצוי לקחה השופטת בחשבון את נסיבות המקרה. לדבריה, הפרסום הראשון הוסר מיד מפייסבוק, ולכן יש ספק כמה אנשים נחשפו אליו אם בכלל. לגבי הפרסום השני קבעה השופטת כי הוא זה שמזכה את החברה במתן הפיצוי, אך זה יהיה 'מתון' בלבד, בין היתר משום שעל החברה מוטלת חובה לבדוק בצורה עניינית את הפניות אליה.״
 
השופטת טעתה וזה לא אומר שהצרכנים צריכים לסתום

מנסים להשתיק אותנו בכל דרךה אפשרית. לחברות יש את הכוח, הכסף, עורכי הדין והזמן לצרכן לא. מצער מאד שזו היא הפסיקה, אבל אין פה שום לקח לנו כצרכנים מלבד זה שגם שופטים יכולים לטעות.
הדבר המעניין הוא שאותה שופטת כתבה הוא ש"לבית המשפט אין ידיעה שיפוטית או טכנית בדבר המשמעות של פריצת מכשיר והאופן בו נעשית הפעולה." כלומר בית המשפט פסק על פי משהו שהוא מודה שהוא לא בקיא בו והנתבעת על עשתה שיעורי בית ולא הביאה מומחה שיסביר לבית המשפט מה המשמעות.
 

מ ש ה 53

Well-known member
איני ודע עד כמה טעתה השופטת.
1. מקובל שבתקופת האחריות, מוסרים את המכשיר למעבדה של היבואן.
2. כעובדה, הלקוחה פנתה ל-2 מעבדות שונות, לפני שפנתה ליבואן.
3. הלקוחה פנתה ליבואן רק לאחר שעשתה סבב מעבדות, שאולי (וסביר גם) שהיה
כרוך בתשלום, ועל כן, זכותו של היבואן לדחות כל נכונות לטפל במכשיר, לאחר שפורק
ואולי גם ניזוק, במקום שמבחינתו "אינו מוסמך" לטפל במכשיר. אז היבואן כן גילה
נכונות לטפל במכשיר - בכפוף לתשלום.
4. ללקוחה אין שום דרך להוכיח, מתי המכשיר נפרץ. פריצה כידוע אינה כרוכה
בפירוק או בחבלה פיזית, ואין דרך להוכיח מתי היא בוצעה. לכן, אילו פנתה הלקוחה
מיידית ליבואן, יתכן שהייתה זוכה לאוזן קשבת. אבל היא החלה במסע התרוצצויתיה
"בשדות זרים" רק לאחר חודשיים מיום הרכישה... קצת בעיה, לא?
ואגב, כבר קרה, שלקוח טען, כי הוא מצא בנייד 'החדש' אוספי תמונות שאינן שלו,
וזו אגב כן יכולה להיות עדות לכך, שנשה כבר שימוש במכשיר.

ובשורה התחתונה, תלונות רבות נכתבו על בתי עסק, ובד"כ, בתי העסק רשאים להגיב
ולומר את מילתם בנוגע לתלונות, בעיקר כשהפרסום הוא בזאפ.

לא פעם עקבתי [גם בפייסבוק - בדף הבית של יבואן זה או אחר] אחר תלונות צרכנים.
בד"כ, בית העסק דווקא כן מותיר את התלונה, ואפילו מבטיח כי ייצור קשר עם הלקוח.

אז קרה גם מקרה, שבו אני כתבתי תלונה שם, ובית העסק יצר עמי קשר.
הם הבטיחו הבטחה כזו או אחרת, ואפילו לא בקשו שאסיר את תלונתי, לאחר
שהבעתי את שביעות רצוני מהטיפול.

אודה, שאני אישית משתדל להימנע מלרכוש מוצרים שלא מבית היבואן הרשמי,
ואני גם מקפיד לוודא שהאריזה אינה פתוחה או פגומה. האם מבטיח לי הדבר, שלא
אתקל אי פעם במוצר שכן הוחדש? קצת קשה לקבוע זאת... אני רק מקווה שזה לא יקרה.

בתור מי שכן מטפל במכשירים, אומר, כי היו מקרים, בהם נתקלתי במכשיר, שנאמר עליו
כי נרכש כחדש, אבל אני מצאתי סימני הלחמות, המעידים כי המכשיר כבר טופל בעבר.
הלקוח מצידו טען, שהוא מעולם לא מסר את המכשיר לתיקון בתקופת האחריות.
אז מי היה זה שהותיר סימני הלחמה באותו מכשיר? תעלומה, לא?

ככל שידוע לי, כל מכשיר נושא את מספרו הסידורי, ואם היבואן מחליף מכשיר במהלך
תקופת האחריות, הוא חייב לציין, כי מכשיר מס' XYZ הוחלף למכשיר מס' ZYS.
ואז, יש כבר מעקב, מה נעשה במכשיר הראשון. בכל מקרה, מרגע זה, כבר לא ניתן
יהיה למכור אותו כחדש.
ואגב, ישנו בארץ יבואן מקבילי, שנוהג למחוק את המספרים הללו מגב המכשירים שהוא
מייבא. כששמעתי על כך, ירד לי החשק לרכוש מכשירים מהייבוא שלו.
 
לא יודע אם טעתה

להבנתי ההחלטה מתייחסת לאופן בו הוצגו הדברים - עובדות מול פרשנות.

מאחר וכותבת הפוסטים לא נצמדה רק לעובדות אלא הוסיפה פרשנות משלה, הסקת מסקנות, והצמדת כינויים כאלו או אחרים - השופטת קבעה שיש בכך הוצאת דיבה.

כמובן שמחר יכול לבוא שופט אחר ולהחליט שבמשוואה לקוח-ספק, גם אם הלקוח כתב דברים לא ראויים הקנס יכול להיות סימלי והתחייבות לעדכן את הפוסט עם התנצלות. אבל זו עדיין פסיקה אחרת ולא התייחסות לנכונות/טעות בפסיקה המקורית.

לגבי ההבנה של מהי פריצה, לא תפקידו של בית המשפט לחקור את העובדות. הוא מסתמך על העדויות שמובאות בפניו, ואם הייתה התרשלות בעדויות, אז לפי זה ניתנת ההחלטה. אגב, יש מצבים אחרים שכן מובאים עדים מומחים והם מביעים דיעה מסויימת שיש כאלו שלא בהכרח יסכימו לה - וגם אז באחריות התובע/נתבע להביא עד מומחה שיסתור את הדברים וביהמ״ש יחליט מי צודק.

בשורה התחתונה, הלקח העיקרי הוא להיזהר כשמפרסמים פוסטים על עסקים (או מי שחזק/עשיר ממך) - להתנסח בצורה שתתייחס לעובדות היבשות עד כמה שאפשר ובלי פרשנויות.

-- אני לא בעל ידע משפטי, הנ״ל נכתב עפ״י הבנתי, אם משהו לא נכון בעלי הידע מוזמנים לתקן.
 

רוב הזמן נח

Well-known member
זה הפרסום הכי גרוע לחברה

להראות שהם גם נתנו ללקוח מוצר שלא היה מרוצה ממנו וגם בדורסנות משפטית כוחנית הכריחו את הלקוח לשלם להם כסף על זה שהתלונן נגדם.

מי ירצה להתקרב לחברה כזאת?
 

מ ש ה 53

Well-known member
הבעיה האמיתית היא, שאתה תזכור את שם החברה רק עד הפעם הבאה
שתלך לנוח. לאחר שתקום ממנוחתך, אתה כבר תשכח במי המדובר, ולכן, גם אם הצדק
עמך, עדיין תיוותר השאלה, לאורך איזו תקופה אתה תזכור זאת.
 

SicTransit

Active member
זכרון גורלי

הוא אולי ישכח, אבל גוגל לא.

הצרכן הנבון (עפ"י השמועה הזן הזה עוד לא נכחד לחלוטין) שיחפש מידע על החברה לפני שהוא מבצע עיסקה מולה, יקבל - במקרה שלי כתשובה ראשונה - את סיפורה המוזר של אנה רובינשטיין.

 

מ ש ה 53

Well-known member
או קיי. כשאני מנסה למצוא אתר שאוכל לרכוש דרכו מוצר, אני מנסה
לחפש ביקורות על אותו אתר, וכבר קרה, שנמנעתי מלבצע עסקה באתר כלשהו בשל כך.
אבל לפעמים, הלקוח מנסה למצוא "רק" את הזול ביותר, ואז זה עלול לעלות לו ביוקר.
אז... אצלי ברוך השם, לא נתקלתי בבעיות כאלה או אחרות עם אתר מכירות כלשהו,
ואני רק מאחל זאת לכל שאר החברים.
אבל כן. לא מעט ביקורות רעות מצאתי, ומצאתי אותן.... כי חיפשתי.
 
למעלה