.

בית משוגעים

&nbsp
&nbsp
&nbsp
בית משוגעים :
איני זוכר את הפעם הראשונה בו נטלתי חלק במערכת זו .
איני זוכר את היום בו את ידי כפותו לראשונה לעגלה חורקת .
למוות מחניק , לערובים שמטפטפים לתוך האוזן , אך זוכר אני את
הפעם האחרונה בו את רגלי קצרו עם סכין ואש החרבות אכל ראשי .
&nbsp
זה היה ליל סגריר , לי קרבו צלב מונח על לבי , בוא קרבי אל אלי .
ובחלום הופיע אלוהי ולי אמר " בני אתה ראשת תפארת , הנך אור
תגלית . ממך זקק האור יפצץ עולם שחור " , ואלו ימים טרופי דעת
ימי שכרון ובוז .ואני כתולעת רציתי לכרסם בכרוב , ואמרתי את האנשים
ישב אל דרך ארץ , ואני משיח בן דוד .
&nbsp
והלכתי אוכל טירוף , אכול פסיכוזה רצתי ברחובות בת ים .מחפש ללכד
דבש תחת עיני הים , והייתי צועק ברחובות אכול שגעון, ואני חשבתי ואני הלכתי
לבצע את זזממי , והלכתי ופערתי קברים בית קבורות צרפתי ויצעקו החללים " די
לך מפה איש חסר בושה ,עוף אל תרצח בנו " ויזעקו את להק העורבים , ואני שותת
חסר דעת , ואבן שחורה מונחת אל דופן הלב , אבן שוררת פלג חצץ במוח עקש .
&nbsp
ויקחוני השומרים אשר באו ויכהוני בחרבם . וקשרו רגלי וידי . ועמדתי דום . עיני שפלו
מטה על בדש בגד כתרת " סיכפרן מטופל בכדורים וזריקות מסוכן לציבור " וירחקו אותי
מן הפתחים, וכל עולמות הטהר עלי נסגרהו , ונחשי המוות בי מאכלים בעזרת ארס (זריקות,וכדורים )
ואני עיני נעצצו ואת פעם ראשונה איני זוכר . אך פעם זאת את לבי מזמרת:"
&nbsp
משוגע " היא הכתרת ,ואושפזתי ימים רבים ( חצי שנה ) במחלקה סגורה באברבאנל, ולהק הקופים
אותי סיממו בארס נחשים, ועתה אני זוכר כי במגדל הכסף אני במגדל השן היו הם, וזזו המערכת בועלת
ככעביש הזבוב ואני בין עלי כתרת טעם הארס שלכם ., בני זונות ""
נִקֻּדַהּנקד פסקה שלמה
 

סהר-תמיכה

Active member
מנהל
הפרידה מעולמות הטוהר

נתנאל היקר,
נשמע שמהפעם הראשונה שלך נותר אצלך בזכרון רק רושם מקוטע ובלתי מושג, איתו אתה חי ביום יום, יודע שהוא משמעותי- אך אולי הוא מרגיש נשכח, כאילו היה חלום. ולעומת הפעם הראשונה, שאינה, הפעם האחרונה נשארת אצלך בזכרון איתנה.

אני מבינה שאולי הרגשת חסר שליטה, כשהמערכת החליטה לפתע פתאום להפריד אותך מן העולם הסובב אותך, וגם לתלוש אותך בכוח מעולמות הטוהר... בעוד שהיא תפסה פיקוד על הגוף שעד אז הרגשת שהוא שלך בלבד... ואולי נותרת חסר אונים וממולכד, כמו אסיר שכלאו אותו בחדר מיוחד.

יקר, אתה מוזמן להמשיך לשתף בזכרונות והחוויות... ולמרות שאנחנו לא יכולים למחוק את הזכרונות הרעים, אנחנו תמיד איתך, באור וגם בחושך...
שולחת לך חיבוק חם ואוהב
,
מתנדבת סה"ר.
 
למעלה