עליסה שבורה
New member
טריגר לילה
כתבתי הודעה ארוכה. הבנתי שזה יותר מדי.
הלוואי והיה בור שחור של מחשבות, כזה שאפשר לכתוב לתוכו את הכאב.
לכתוב לתוכו את הבלבול, את האבדון.
המוח שלי באבדון. ושום מילה לא יוצאת. לא רואה גם טעם להוציא. אין מה שיכיל ויקבל. אין מי שידליק את האור.
בהודעה הארוכה כתבתי שאני צריכה להיות משוחררת על אי התאמה.
כל מה שהולך פה איתי, זה פשוט אי התאמה.
וכשזה לא מתאים, אי אפשר לנסות בכוח, צריך למצוא פתרון אחר.
כל יום שעובר מנסים לחבר אותי לחלק אחר שלא מתאים-אתם קוראים לזה לחיות.
אני לא מתאימה לזה פשוט. לא מצליחה למצוא את האיזון בכאב שזה יכול לגרום, אולי גם לי, אם אכשל שוב. ולא מצליחה לנהל חיים שמצדיקים את קיומי בהם. אני לא נהנית בהם, לא רואה שום טעם בהם.
איך ל#$#$ מפסיקים את המחשבות האלה? אני לא מצליחה לגרום לי להפוך אותן למציאות! אני לא מצליחה לשנות אותן! אני בין העולמות... רק רוצה קצת שלווה....
כתבתי הודעה ארוכה. הבנתי שזה יותר מדי.
הלוואי והיה בור שחור של מחשבות, כזה שאפשר לכתוב לתוכו את הכאב.
לכתוב לתוכו את הבלבול, את האבדון.
המוח שלי באבדון. ושום מילה לא יוצאת. לא רואה גם טעם להוציא. אין מה שיכיל ויקבל. אין מי שידליק את האור.
בהודעה הארוכה כתבתי שאני צריכה להיות משוחררת על אי התאמה.
כל מה שהולך פה איתי, זה פשוט אי התאמה.
וכשזה לא מתאים, אי אפשר לנסות בכוח, צריך למצוא פתרון אחר.
כל יום שעובר מנסים לחבר אותי לחלק אחר שלא מתאים-אתם קוראים לזה לחיות.
אני לא מתאימה לזה פשוט. לא מצליחה למצוא את האיזון בכאב שזה יכול לגרום, אולי גם לי, אם אכשל שוב. ולא מצליחה לנהל חיים שמצדיקים את קיומי בהם. אני לא נהנית בהם, לא רואה שום טעם בהם.
איך ל#$#$ מפסיקים את המחשבות האלה? אני לא מצליחה לגרום לי להפוך אותן למציאות! אני לא מצליחה לשנות אותן! אני בין העולמות... רק רוצה קצת שלווה....
