כל כך עצוב על הילדים

משה057

New member
כל כך עצוב על הילדים


אין לי אפשרות להכיל את הכאב.
10 ילדים בני 18 שיצאו לטייל וחזרו בשקיות.
כל כך עצוב, מזעזע, מכעיס.


קהות חושים...
 

פנינה21

New member
שונאת את הנחל הזה

חילוץ מוסק . ואז הליכה ארוכה בחושך והגעה כמעט באמצע הלילה..


לצערי לא מופתעת ..
שיטפון באזור הזה זאת חוויה מדהימה אבל מסוכנת נורא,

מכעיס , כל כך בא לי לצעוק את כל מה שלמדתי בכמה שנים שעוד יכולתי לטייל , לסביר לכולם שאפילו מי שמתאם טיול לפי הכללים עדיין בסיכון ... המערכת לא מספיק טובה..

קשה לי לתפוס את התוצאה של האירוע הזה ...
 

משה057

New member
אין סיכון אם מטיילים לפי הכללים

כאן הייתה רשלנות שיצאו לטיול על אף אזהרות משטפונות,
ולא ביקשו אישור כי הם לא באחריות משרד החינוך
פשוט פשע של הנהלת המכינה
 
למה צריך אישור צריך היגיון בריא פאקינג ירדו גשמים

ברב רחבי הארץ בחלק מהמקומות ירד ברד זה ברור שעלולים להיות שטפונות
 

פנינה21

New member
לא משתמשים בהגיון

ההחלטה הזאת שצריך אישור נוצרה כי בתי ספר יצאו בלי אבטחה ובלי אנשי עזרה ראשונה מכל סוג. והיו אירועים קשים מאוד... ביום האירוע הייתי צריכה לברר איפה חברים שלי שעדיין עובדים במקצוע נמצאים היו שאמרו שהם תקועים בכבישים מוצפים בנסיון לעזוב את האזור עם הקבוצות שלהם.
לי יצא להיות במדבר ביום עם שטפונות
בטיול בצפון כשיורד עלינו ברד
במסלול שכולו אבנים מחליקות שעה אחרי שנגמר גשם מאוד חזק
בלינת שטח כשהטמפרטורה הייתה -2
במסלול שהיה לי קשה עם ילדים בכיתה ט

אבל זה לא רק המערכת.. כשהורים שואלים אותי לדעתי על תוכנית הטיול ואני מבקשת את הפרטים ואין להם, או כשאני מבקשת את המידע הרפואי או מביעה את דעתי שתלמיד מסוים חולה מדי או פצוע מדי וצריך רופא וזה ההורים שמתעקשים שאני טועה ..
או ילדים שההורים יודעים על בעיות רפואיות ולא מכינים את הילד לטיול כמו שצריך או לא מעדכנים את הצוות..
היה לי מקרה שסירבתי לעלות לאוטובוס כי היה שם ילד עם אסטמה ללא משאף והיינו בדרך לטיול עם מקומות שלקרוא לסיוע יקח זמן.. האמא אמרה לי מה הבעיה תתקשרי אני אבוא.. עמדתי שם והסברתי לה שאנחנו נוסעים יחסית רחוק ונהיה על הר בשום מקום עד שהיא תבוא יהיה מאוחר מדי..
היה מקרה שעברתי על הרשימות שאלתי מורה לגבי אפיפן של תלמיד והמורה לא ידע שצריך להיות נגשתי לתלמיד שאמר שהישאר בבית עיקבנו את כולם בכמה דקות והאבא הגיע במונית ספישל להביא את זה..

האחריות פה היא של כולם ביחד
אם כולם היו עובדים בהגיון אז לא היו צריכים מערכת מסורבלת של אישורים...אבל כולם חושבים שזה ממש מיותר (כמות הפעמים שאמרו לי שלא באמת צריכים אותי אבל האישור חייב אותם), היה אפשר להוציא טיולים מקסימים בלי האירועים האלה שאגב כל הזמן קורים פשוט לא מגיעים לחדשות עד שאין הרוגים.

אני כבר לא מסוגלת לעבוד בזה ,אבל אומרת כל הזמן שחבל שאנשים כמוני אחרי 6 שנים לא יכולים לתרום מהנסיון שלהם לאף אחד.. לשמחתי לפחות בבית ספר שאני בו קבוע עכשיו יש שיתוף פעולה מסוים , וכבר היו מקרים שזה היה ממש מזל ששאלתי לפני את השאלות והיו מוכנים..


בבקשה תתיעצו ,תקראו כל מה שכתוב על המסלול, שוחחו עם הילד , בקרו אצל הרופא לפני, ורק אז תחתמו על האישור..
 
צודקת באינסוף אחוזים. מהממת על החוש

אחריות והערנות שלך אולי צריך לעשות להורים ולמורים קורס בלשאול את השאלות הנכונות וכמובן לדווח לא נתפס לי בראש שאמא לבן עם אסטמה לא מציידת אותו במשאף לעזרה ראשונה זה הכי בסיסי שיש. וואווו הקלות הבלתי נתפסת
 

פנינה21

New member
הכל האירועים המסוכנים שהייתי בהם היה אישור

היה לנו לילה שירד עלינו מבול ולפני תחילת מסלול המדריכים התקשרו
המוקדן של המוקד אישורים הזה שאל אם אנחנו דואגים מעומס חום
כשיושיבו במוקד הזה אנשי שטח אז יש מצב שזה יבטיח שלא יקרה כלום בטיול
 

אופירA

New member
מנהל
בדקו תחזית באופן מקיף ומקצועי ביותר

לקחו סיכון לא נכון בבעיה אחרת, לא בבעיית התחזית.
בעיית מיקום המסלול, לנוכח העובדה שבימים שלפני כן היו גשמים חזקים, והמים של אתמול אמורים להגיע היום ממקום גבוה למקום נמוך בשטף עז.
לשם כך צריך ניסיון רב (היה? לא היה? לא יודעת) והחלטה נכונה בנוגע לסיכון.
 

סהר-תמיכה

Active member
מנהל
להתמודד עם האסון ביחד


משה יקר,

אני מרגישה מההודעה הקצרה שלך שהטרגדיה הזאת טילטלה אותך עד עמקי נשמתך. אסון נורא כל כך ומיותר כל כך... אני חושבת שכולנו כואבים יחד ומנסים לעכל... אני גם חושבת שדרך זה שאתה ואחרים העליתם את הנושא כאן בפורום, יכולנו כולנו להתייחד מעט עם זכר הילדים ולקבל תמיכה בהתמודדות שלנו עם האסון...

עברו כבר כמה ימים מאז שכתבת, ואני מקווה שבינתיים הצלחת לעבד מעט את החדשות האיומות האלה, להניח בצד את העצב והכעס כדי שתוכל להמשיך הלאה. אנחנו תמיד פה, ואתה תמיד מוזמן לכתוב ולשתף במחשבות ובתחושות שלך. אני שולחת לך הרבה כוחות, ומאחלת לך ולכולנו שלא נשמע עוד חדשות כאלה.

שלך,
מתנדבת סה"ר
 
עצוב שאנשים מתים

החיים חשובים מאד, ומוות דבר נורא. היו צעירים וכל חייהם לפניהם וחבל שמתו. נקווה שהיו להם חיים טובים ושאוהביהם ומכריהם יתגבר על הצער, ושלא יהיו לנו עוד טרגדיות כאלה.
&nbsp
 
למעלה