לא משתמשים בהגיון
ההחלטה הזאת שצריך אישור נוצרה כי בתי ספר יצאו בלי אבטחה ובלי אנשי עזרה ראשונה מכל סוג. והיו אירועים קשים מאוד... ביום האירוע הייתי צריכה לברר איפה חברים שלי שעדיין עובדים במקצוע נמצאים היו שאמרו שהם תקועים בכבישים מוצפים בנסיון לעזוב את האזור עם הקבוצות שלהם.
לי יצא להיות במדבר ביום עם שטפונות
בטיול בצפון כשיורד עלינו ברד
במסלול שכולו אבנים מחליקות שעה אחרי שנגמר גשם מאוד חזק
בלינת שטח כשהטמפרטורה הייתה -2
במסלול שהיה לי קשה עם ילדים בכיתה ט
אבל זה לא רק המערכת.. כשהורים שואלים אותי לדעתי על תוכנית הטיול ואני מבקשת את הפרטים ואין להם, או כשאני מבקשת את המידע הרפואי או מביעה את דעתי שתלמיד מסוים חולה מדי או פצוע מדי וצריך רופא וזה ההורים שמתעקשים שאני טועה ..
או ילדים שההורים יודעים על בעיות רפואיות ולא מכינים את הילד לטיול כמו שצריך או לא מעדכנים את הצוות..
היה לי מקרה שסירבתי לעלות לאוטובוס כי היה שם ילד עם אסטמה ללא משאף והיינו בדרך לטיול עם מקומות שלקרוא לסיוע יקח זמן.. האמא אמרה לי מה הבעיה תתקשרי אני אבוא.. עמדתי שם והסברתי לה שאנחנו נוסעים יחסית רחוק ונהיה על הר בשום מקום עד שהיא תבוא יהיה מאוחר מדי..
היה מקרה שעברתי על הרשימות שאלתי מורה לגבי אפיפן של תלמיד והמורה לא ידע שצריך להיות נגשתי לתלמיד שאמר שהישאר בבית עיקבנו את כולם בכמה דקות והאבא הגיע במונית ספישל להביא את זה..
האחריות פה היא של כולם ביחד
אם כולם היו עובדים בהגיון אז לא היו צריכים מערכת מסורבלת של אישורים...אבל כולם חושבים שזה ממש מיותר (כמות הפעמים שאמרו לי שלא באמת צריכים אותי אבל האישור חייב אותם), היה אפשר להוציא טיולים מקסימים בלי האירועים האלה שאגב כל הזמן קורים פשוט לא מגיעים לחדשות עד שאין הרוגים.
אני כבר לא מסוגלת לעבוד בזה ,אבל אומרת כל הזמן שחבל שאנשים כמוני אחרי 6 שנים לא יכולים לתרום מהנסיון שלהם לאף אחד.. לשמחתי לפחות בבית ספר שאני בו קבוע עכשיו יש שיתוף פעולה מסוים , וכבר היו מקרים שזה היה ממש מזל ששאלתי לפני את השאלות והיו מוכנים..
בבקשה תתיעצו ,תקראו כל מה שכתוב על המסלול, שוחחו עם הילד , בקרו אצל הרופא לפני, ורק אז תחתמו על האישור..