לא מתמלאה.

לא מתמלאה.

הבדידות והייאוש אוחזים בי בכל הכוח.
אולי באמת הפריצה (פרצו לי לבית אתמול) הפילה אותי מאוד.
לא בגללה עצמה.
אלא שכל פעם כשאני במצב חירום האנשים הכי קרובים אלי, שמהם אני הכי מצפה, לא נמצאים.
נמאס לי כבר כל כך להיות בדיכאון!!!!!!!!!!!
נמאס לי כבר כל כך להרגיש לא אהובה!!!!!!!!!!!!!!!
נמאס לי כבר כל כך עוד ערב שבת דיכאוני!!!!!!!!!!!!!!!!
כל כך כל כך נמאס לי!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
מילים טובות לא ממלאות אותי.
האדם שהכי ציפיתי ממנו מאכזב אותי.
אני הכי מצפה והוא הכי מתרחק.
וזה כואב.!!!!!!!!!!!!!!!
 
מרגישה הקלה!!!!

כי הפסקתי להלקות את עצמי על זה שאני תובענית ורוצה מי יודע מה.
והפסקתי לזעום עליו שהוא חתיכת חרה.
וכתבתי לו מייל ששואל מה קרה?
למה הוא מתרחק ממני רגשית?
מנסה להבין את עצמי
ולהבין אותו.
לא לזעום.
לא לדרוש.
אבל כן להגיד.
וכן לשתף בכאב.

תודה שהפורום הזה קיים כאן.
תודה שאתם......
 
מצטער לדעת

אני מוכן להקשיב ולעזור לך, ואני בטוח שגם האחרים בפורום ישמחו. לפעמים קשה לאנשים לתת אהבה ועזרה לסובל, ובדרך כלל מי שאוהב נוטה לעזור. המשיכי לאהוב את האנשים החשובים לך כי זה חשוב, ונקווה שבהמשך יותר יקשיבו לך ויתמכו בך. נסי גם לעזור לעצמך ולשפר את ההרגשה האישית בעצמך.
&nbsp
 
נכון פילוסוף,אתה צודק

עלי לזכור את המוגבלויות של האחרים והקשיים שלהם
ועלי לזכור שיש לי את עצמי ולעזור עצמי כמיטב יכולתי.
אני מנסה.
אני יוצאת הערב. דווקא הרמתי כפפה עם מישהי שמזמן רצתה להיפגש איתי, ידידה שלי מהשדה המקצועי (רק שכמובן מי שרוצה אותי בטח משהו דפוק אצלו ואז אני לא צריכה להיות איתו בקשר וכך אני מנציחה את מעגל הבידוד שסוגר עלי).
אז פעלתי בנניגוד לאמונה הראשונית הזאת של עצמי.
זה כבר משמח.
תודה רבה פילוסוף שאתה פה
 
הצחקת אותי

הרי מה שכתבת זה בדיוק כמו האבסורד שנאמר בסרט: "איך אוכל לרצות להצטרף למועדון שרוצה בי כחבר?". האם משם לקחת את זה? מי שרוצה להיות אתך בקשר - כדאי שתהיי אתו בקשר. חשוב להעריך את עצמנו. שמחתי לעזור לך.
&nbsp
&nbsp
 

אופירA

New member
מנהל
ברור שמישהו שרוצה את חברתי, משהו דפוק אצלו

א. כי אצל כל האנשים משהו מסוים דפוק. זה מהות האנושות.
ב. כי אם אני "לא רוצה להיות במועדון של אלה שרוצים אותי", הדפקט שלי הוא שאני לא מעריכה את עצמי, וממילא אני לא מתאימה בגלל זה למועדון של אלה שמעריכים את עצמם. והם לא ירצו אותי.

ולכן:
א. רק היחס שלי לעצמי הוא זה שייצר את המועדון הנכון בשבילי.
ב. הקריטריון היחיד שנכון בשבילי לבחור בחברת מי להימצא בזמן נתון, הוא לא "לאיזה מועדון הוא שייך" ולמה הוא רוצה קשר איתי, אלא איך אני מרגישה בחברתו - האם אני מרגישה טוב עם עצמי או לא. האם אני מרגישה טוב בחברתו או לא.
וזאת אפשר לדעת רק ע"י התנסות.
 
זה טוב שיש לך מודעות

ואת יודעת בדיוק על אילו תפיסות מוטעות שלך את צריכה לעבוד.
העבודה עצמה היא עניין של התמדה: "אבנים - שחקו מים". להזכיר לעצמך שוב ושוב שאת מאוד שווה, ומי שרוצה בחברתך רוצה בה בזכות מה שיש לך לתת. ולא כי הוא עצמו "לא שווה". (אני חושבת שמבט יותר רוחני על אנשים יכול לעזור כאן. כי כולנו נשמות שנשלחו לעולם עם כוחות מסויימים ועם אתגרים מסויימים, ומנסים לפלס בו את דרכנו... אין באמת אנשים שאין אצלם "משהו דפוק", כשם שאין אנשים שאין מה ללמוד מהם או מה להעריך אותם עליו...)
 
למעלה