אני נלחם בחברה

אני נלחם בחברה

אני מדמיין שאני מנצל אנשים בעזרת המצאת רעיונות תוקפניים כמו "אני רוצה לתקוף אותך", "אני רוצה להרוג אותך", וזה נותן לי כוח להילחם באנשים שלא מכבדים את הרוחניות שלי. אני אנצח. הרוח מנצחת את החומר, תמיד.
 
וגם

בעזרת התעניינות אסרטיבית ואנליטית בתחביבים, ואמירת משפטים כמו "אתה יכול להבין" במקום להגיד דברים לא נכונים. אני יודע שלא צריך להגיד דבר לא נכון ואני נלחם על רעיונות פילוסופיים כאלה. אולי אצליח לשפר את החברה.
&nbsp
 

סהר-תמיכה

Active member
מנהל
מעז יצא מתוק - חיובי במקום שלילי

פילוסוף יקר,בשורה קצרה אחת אתה מביע הרבה תוקפנות וכעס כלפי "אנשים" והחברה בכללותה, תוקפנות שאולי נובעת מתסכול. נשמע שאתה מרגיש שבינך ובין אנשים אחרים בחברה אין הבנה, אין דיבור, לא מבינים אותך ואתה לא מבין אותם. נראה שכל זה מעורר אצלך כעס מתמשך, שמתבטא במחשבות פנימיות על "לתקוף" או "להרוג". אתה יודע, הרבה אנשים גדולים, שהיום נחשבים משכמם ומעלה, לא הובנו על ידי החברה הסובבת אותם, איינשטיין למשל, או סטיב ג'ובס. היה להם חזון פורץ דרך שלא יכול היה כלל להיות מובן על ידי האנשים הרגילים הסובבים אותם. יתכן שגם הם חוו תסכול רב כתוצאה מכך, אבל הדרך שלהם להתמודד היתה באופן חיובי דווקא - בדרך של יצירה, שכנוע, הובלת תהליכים של שינויי שהשפיעו השפע מכרעת על המדע או המציאות שלנו היום. אולי תוכל לעלות בדעתך דרך שבה גם אתה תוכל לתעל את הרעיונות שלך לביטוי באופן חיובי דווקא...
 
זה מה שאני מנסה לעשות

אני מחפש דרכים רוחניות מעניינות. הרעיונות התוקפניים סוג של מחאה חברתית. אולי אני לא צריך להילחם בחברה כי אני אדם רוחני ואוהב. צריך גם לדבר ולחשוב על דברים חשובים, ובהיגיון אף פעם לא צריך להגיד דבר לא נכון כי אפשר להגיד שיכולים להבין ולהאמין לנו וזה רעיון פילוסופי חשוב. צריך לדבר עם חברים על דברים שאוהבים. אני בטוח שהאהבה הכי חזקה של חיי היא אותה מטפלת נהדרת שהייתה לי לפני כעשרים שנה.
 
זהו החלטתי

מותר לי וטבעי להמציא רעיונות תוקפניים ככל שאני אוהב, שילכו לעזאזל כל המציקים, העיקר שיכבדו אותי. לא צריך להגיד דבר לא נכון וצריך לעסוק בדברים חשובים.
&nbsp
 
למעלה